Royal • Ziam

25: The Big Wedding

Faking a smile is so much easier than explaining why are you sad.

פרק 25
החתונה הגדולה

1889
זאיין

"אתה באמת מתכוון להינשא לה?" קולו של לואי גרם לי להרים את מבטי מהנייר המגולגל שעליו היה כתב ידו של ליאם.

קראתי את המכתב שלו כבר יותר מעשר פעמים, הפסקתי לספור.

בכל פעם מחדש זה גורם לי לבכות, לרצות להיעלם מהעולם הזה.

אך אני יודע שאסור לי לחשוב כך, שאסור לי להתאבל על משהו שלא היה אפשרי מלכתחילה.

ליאם ואני זה סיפור שסופו היה אמור להיות ידוע לשנינו כבר בהתחלה.

"אני חייב." הכרזתי ועצמתי את עיניי, נושם נשימה עמוקה ומנסה לאפס את מחשבותיי.

הצתתי את המכתב והשלכתי אותו אל סיר מתכת, עוצם את עיניי ומרגיש את הכאב מכה בי.

"אתה לא, אתה יכול לבטל את זה. זה אף פעם לא מאוחר לבטל. שנינו יודעים שאתה תתחרט על זה עד סוף ימיי חייך." הוא תפס את לחיי בידיו וניסה למקד אותי בדבריו.

בהיתי בעיניו במבט אדיש והשפלתי את מבטי, מזיז את ידיו ממני.

"שום דבר כבר לא מעניין אותי. אני לא אתחרט." פלטתי, משקר במצח נחושה, אפילו לעצמי.

"אולי זה לא מעניין אותך, בטח שלא עכשיו, ואולי עכשיו אתה לא חושב שאתה תתחרט, אבל תחשוב קדימה. מה יקרה כשליאם יחזור משדה הקרב? מה תעשה אז? אני בטוח שאותו זה כן יעניין, ואחרי שתראה אותו זה יעניין גם אותך." בלעתי רוק והתחלתי לרקוע את רגלי בקרקע.

"אתה מוזמן ללכת להזדיין. ואתה מוזמן לקחת את ליאם יחד איתך." הכרזתי.

גיחוך רועם גרם לי להרים את מבטי.

"כשתבכה, תצרח ותטיח בפניי את כל הכעס שלך על כמה שהחיים שלך הרוסים בגלל החתונה המזוינת הזו, אני לא אתמוך בך. אני אגיד לך שאני הזהרתי אותך ושזו הייתה טעות שלך, ורק שלך." הוא לחש לעברי ואני הנדתי בראשי, מגחך.

"אני אזכור את זה. עכשיו תניח לי ותן לי להתארגן לקראת החתונה שלי." אמרתי והוא בלע רוק.

"אתה לא חושב שזה חבל? שתהרוס ככה את העתיד שלך? שבמשך כל חייך כל מה שתעשה יהיה להצטער על רגע שטות אחד בו בחרת להתעלם ממה שאתה באמת מרגיש? למה אתה הורס לעצמך את החיי-"

"צא מכאן, לואי!"

נשמתי נשימה עמוקה בזמן שהכנסתי את ידיי אל שרווליי המקטורן היוקרתי.

כפתרתי את שני כפתוריי הזהב המעוטרים באיטיות.

הבטתי בבבואתי במראה וליקקתי את שפתיי, נאנח בקול.