דברים שלא אמרתי - הושלם

פרק 20

"טוב, כן... אז בעיקרון אנחנו מתחילים לאכול בשמונה אבל עדיף שאם אתם כבר באים אז תבואו בשבע או בשבע וחצי. לא, אבא אמר שהפעם הוא יבשל כי אמא 'יותר מידי עסוקה בניקיונות'. כן, הא?"

נכנסתי למטבח והתיישבתי מול אנני שהחזיקה בידה את הטלפון שלה. היא סמנה לי להיות בשקט והצביעה על ספל השוקו שלה בשאלה, כאילו כדי לשאול אם גם אני רוצה. הנדתי בראשי והיא המשיכה לדבר.

"כן, בטח, שיבוא... מה- לא! על מה אתה מדבר?! טוב, אז אתה מדבר שטויות. פשוט, תבוא, אוקיי? כן... כן, למה לא?" פתאום היא חייכה והנידה את ראשה כאילו לעצמה. "ביי!" היא אמרה וניתקה את השיחה.

נשארתי בשקט במשך כמה דקות במחשבה שהיא עומדת להסביר בכל רגע עם מי היא דברה אבל כשהיא רק המשיכה לשתות מספל השוקו שלה שאלתי, "מי זה?"

היא הורידה את הספל חזרה אל השולחן והביטה בי כאילו רק עכשיו היא שמה לב שהייתי מולה. "אה, מייקל. הזמנתי אותו לבוא אלינו בערב חג המולד. וגם נואה אמר שהוא יבוא."

קימטתי את המצח שלי והבטתי בה בחשדנות. "אמא יודעת מזה?"

היא נשכה את השפה שלי והביטה עליי באשמה. "לא," היא אמרה, ואז להגנתה הוסיפה, "אבל סיפרתי לאבא ולדודה לו."

לא משנה מה היא תגיד, גם אני וגם היא יודעים שהבעיה האמתית היא אמא. היא לא ששה לצרף כל אחד לארוחת חג.

"אני אספר לה היום," אנני אמרה. "למרות שאני יודעת שהיא תסכים, היא מכירה את מייקל."

"למה הזמנת אותם?" שאלתי. זה היה נראה לי מוזר, גם העובדה שהם הסכימו. למה שמישהו יעדיף לבלות את חג המולד בחברת משפחה אחרת מלבד משפחתו.

היא משכה בכתפיה. "פשוט ידעתי שאמא שלהם לא תהיה בבית בחג ומאוד העציבה אותי המחשבה שהם יהיו לבד. בשקט. בחושך," היא אמרה בקול טראגי.

"ומה בנוגע לאבא שלהם?"

"לא יודעת," היא אמרה ומשכה בכתפיה פעם נוספת. "אני לא חושבת שהם חיים איתו. אבל לא שאלתי, זה לא יפה."

הנהנתי והרכנתי את ראשי. ניסיתי להזכר אם מייקל אמר לי אי פעם משהו על אבא שלו ולהפתעתי לא מצאתי כלום. לא משפט, מילה, קישור כלשהו. איך החמצתי את זה?

פתאום הרגשתי ממש רע. איזו חוסר התחשבות. אבל אנני לא נתנה לי הרבה זמן להרהר בזה כי מיד היא המשיכה ברצף הדיבור שלה.

"בקיצור, אם אמרו שהם יבוא ואפילו די שמחו על ההצעה שלי. אני לא חושבת שלאמא יהיה את הלב לסרב להם," היא אמרה ושנינו ידענו שהיא צודקת.

"אז את הולכת עכשיו לספר לה?" שאלתי.

היא חשבה לרגע אורך ואז משכה בכתפיה בלי להסתכל עליי. "נראה," היא אמרה.