השותפים

-פרק 10 :יחידה סודית -

"מה קרה?״אני שואלת בבהלה את לירון,ומפנה לו את הכניסה לתוך חלל הבית.כשעיני מתמקדות בחבלות ובדם על פניו

״כלום״הוא מלמל ואני בוהה בו,עדין בשוק

״כל הפרצוף שלך דם״אני מזעזעת מהתשובה האדישה שלו והעובדה שהוא עומד מולי מלא בחבלות וסימנים כחולים

״את יכולה לעזור לי?״הוא שואל בתחינה,אני מבינה שאני גלגל ההצלה אם הוא בא עלי בכדי שאעזור לו.אבל העובדה שאני לא שומעת מה פשר החבלות גורם לי להיחלץ

״בוא נחטא את זה״ אני מושכת בזרעו ומובילה אותו למקלחת בעוד שאני קולטת את עומר עומד ושותק,והפרצוף שלו לא פחות מטריד אותי

״אתה מתכון לשתף אותי?״אני שואלת,לירון יושב על דופן האמבטיה לאחר שעברתי על כל הפצעים עם אלכוהול וגזה.

״עזבי אלה״הוא משיב במידיות ואני מרגישה שסף הסבלנות שלי עולה,אלה לנשום אני מלמלת לעצמי,רוצה להבין האם אני
חובשת או החברה שלו?הוא לא אמור לשתף אותי במה שקורה

״מה הקטע?מה עובר עליך?אם משהו קורה אני צריכה לדעת״
אני אומרת בעדינות מרבית מנסה להבין מדוע החבר שלי שהקשר בינו לבין אלימות לא נראה לעין נראה אחרי קרב.

לירון מסתכל לתוך העינים שלי ושותק,אני מנסה להבין מה אני צריכה לעשות,או מה אני עושה לא נכון שהוא לא מוכן לשתף.

״תני לי לדבר עם לירון״קולו של עומר נשמע לפתע,אני חצי מסתובבת בגופי אליו

״דבר״אני עונה ולא זזה ממקומי.אני מבינה שעומר רוצה לדבר איתו ביחידות,אבל אני לא מוכנה להיות הגלגל הזה שמתעדכן בסוף.

״לבד״הוא משיב במבט שאומר לי שהוא מבין את התחכמויות שלי,והמבט שלו מרגיש כמו נצח בתוך עיני,הכחול ים הזה...

״אניחושב שרוני בסלון צריכה אותך״הוא מוסיף בקול רך יותר

״ ממש יחידה סודית  ״ אני קמה בעצבים,שלירון חצי מהנהן לי להותיר אותם לבד אני טורקת את הדלת,ומנסה להקשיב אולי אשמע על מה הם מדברים אך נדמה שלירון ועומר לוחשים או אפילו מדברים בלי קול,שאני לא שומעת דבר.

״רונצה״ אני מלמלת לחברתי הטובה והשיכורה כשאני מתקרבת אל הסלון בעודה שרה בקולי קולות ׳אף אחד לא בא לי אף אחד לא אני עצובה רע לי ומר לי..׳ ונדמה שגם אם לירון ועומר היו מדברים עם מגפון לא הייתי שומעת אותם.

״אני אומרת לך אלוש כל הגברים חראות״רוני אומרת,גורמת לי ממש להסכים איתה לאחר שכמעט קרעה לי את עור התוף שלי