-פרק 24:עד שיגעון-

8.6K 379 84
                                    

* הוספתי שיר בהמשך במקום שהיה נראה לי לנכון שיתחיל :-)
* השיר יהיה גם למעלה אם יהיו בעיות כאלה ואחרות

ארבעה חודשים ->

שעון ידי הזהוב הצביע על השעה,שמונה בערב אני ממשיכה ללכת בחושך במקום לא הכי סימפטי או מואר נעלי העקב שנעלתי היו הדבר היחיד שהשמיע רעש בכלל,עקבתי אחרי נקודת המיקום שעידן שלחת לי שהיבהבה על המסך והורתה
לי את הדרך.

כמעט חודשיים לא ראיתי את עומר פנים מול פנים,לא נגעתי בו .קרוב לחודשיים שהוא באטיליה ואני פה מתהלכת בין האונברסיטה לדירה , בין לולה הכלבה היפה שלנו לבין
הדפים והמבחנים.

מאז סיום התיכון לא למדתי ושכחתי כמה אנרגיה זה דורש ממנינסיתי בכל כוחי שחסרנו של עומר לא ישפיע על הלמידה שלי אבל הנוכחות החסרה שלו היתה מורגשת,הרגשתי כיאלו מישהו לקח חצי ממני ושם בחצי השני של העולם.

אהבתי אותו מאוד. אני אוהבת אותו מאוד.

יותר ממה שאי פעם חשבתי שאוכל לאהוב,אפילו במחשבות היו רחקות ממה שיש לו במציאות-אותו.עם הקסם שלו על הסביבה עם האהבה,החברות בנינו והמשיכה.

לפני חודשיים עומר דבר איתי על הנסיעה לאיטליה,בהתחלה זה היה ברור שאני מצטרפת אליו,הוא ידע שאף פעם לא טסתי,ולכן הוא ראה בזה הזדמנות.תכננו שבהזמן שהוא אינו עובד, בזמנו הפנוי נבלה יחד.איך תקופת הלימודים והמבחנים נפלה על אותו הזמן,לא היה לו פשוט לקבל את העובדה שנהיה רחוקים,אבל לא היתה ברירה, עומר פס,ואני נאלצתי להשאר בארץ .

בנקודה מסויימת,הוא ניסה לקצר את הנסיעה אבל אביו ארגן לוז מסודר של דברים שצריך להספיק שם כך שללא בררה כך שהחודשיים הרחוקים האלו הרגישו כמו שנים במהלכם דברנו הרבה,כמה שניתן.איך עדין הנוכחית היומית שלנו היתה חסרה . ועצם העבודה שאנחנו גרים יחד רק הקשתה על הסיפור עבורי וגם עברו.

אני ממשיכה ללכת ומצטערת שהחנתי את הרכב.על גופי שמלה כחולה חושפת גב איך אינה מסוג הבדים המתאימים להליכה למרחקים.שני גברים בגיל העשרה שורקים שאני עוברת אני מתעלמת מקיומם וממשיכה ללכת

רק בני נוער מלאים בפוזה,ואין צורך להתעצבן או לזרוק להם הערה עוקצנית .

רגלי דורכת בתוך מבנה בצורת ריבוע,קירותיו שחור מבחוץ וגם מפנים.מאובזר באורות צהובים,מלצרים ומוזיקה קיצבית המקום מאוכלס באנשים עמידים הגברים לבשו חליפות ,הנשים שמלות כולם היו נראים דמיות שלקוחות מסרט שהשחקנים בו נבחרו בקפידה . מישהי בעלת שיער בהיר וחליפה לבנה מדברת במקרופון ועיני נודדת,אני עסוקה מדי בכדאי להקשיב לה או להיות מנומסת.

השותפים Where stories live. Discover now