-פרק 23:ריקוד -

8.9K 404 41
                                    


״אוף,מי מתקשר בשעה כזו ״אני מלמלת ונצמדת יותר למקור החום הנצחי שלי -עומר.

הלילות והבקרים לצידו הפכו להיות החלק אהוב עלי ביום .

ברגעים האלה הינו אנחנו אחד עם השניה ללא אנשים נוספים- יכלנו לדבר שעות ,להתנשק שעות ובעיקר להרגיש . אהבתי את הרגעים
שהוא צמוד עלי ואז יכולתי להרגיש ולהריח יותר טוב את הריח שלו.

ברגע אני מרגישה אך הוא עוזב את האחיזה בי ואני מרגישה גל של קור נכנס לתוכי שהוא זז וקם לעבר הפאלפון שלא מפסיק לצלצל.

״אמא שלך ״ אני שומעת את קול הבוקר הצרוד שלו שהופך לי את הקרביים והוא מתיישב על המיטה,גורם לה לשקוע קצת ולי לפקוח עיניים באטיות

״תשים על רמקול״ בקשתי

- אמא שלי פאקינג מתחתנת היום,בפעם השנייה בחייה .

״בתי הקטנה והיחידה יש לך שעה להתייצב במלון לפני שאני מוציאה אותך מהירושה ובצוואה ארשום שיעבירו את כל כספי לצער בעלי חיים״

היא אומרת בקול דרמתי ומתלוצת כאחד .אני אוהבת את אמא שלי אך היא שונה ממני ,יש לה טאראליות ויכולת להקצין ולהגדיל כל דבר לפיל

״שעתיים ״אני אומרת ומניחה את ידי על עיני בנסיון לתפוס עוד כמה דקות של תנומה,אני לא בנויה לשעות הבוקר המוקדמות

״ שעה וארבעים ״ קולה בוקע מהפאלפון כיאלו אנו במשא ומתן

״אני...אשתדל ״ מלמלתי בחוסר חשק לצאת מהמיטה

״טוב רגע עומר לידך ? אני צריכה לדבר איתו ״

אמא התייחסה לעומר כבן שמעולם לא היה לה , היא אהבה אותו מאוד,אני חושבת שאפילו יותר מכל בן זוג אחר שהיה לי.ברגעים  שר שתינו יחד,היא שואלת מתי אנחנו מתחתנים ואפילו פעם עלה לה לראש מחשבה בלתי הגיונית שאני אציע לו נישואין...התגובה שלי היתה בעיקר צחקוק ;נכון אני אוהבת עומר ברמות שלא ידעתי שאוכל לאהוב, אבל אני ממש לא מתכוונת להציע לו נישואין,או להתחתן בין מבחן למבחן.

״עומר שומע אותך. את על רמקול״ אני משיבה ונשכבת על הבטן.
מסובבת את ראשי לצד השני ונותנת לעומר להתמודד בשמונה בבוקר
עם אמא שלי

״עומר,תודה על המחיר שסדרת לנו עם בעל המקום ,ועל שנדבת את הרכב שלך שיסיע אותנו. ובכללי על כל מה שאתה עושה עבורנו״היא אומרת בקול שמח וצוהל,בחיי שאם לא היה לה בן זוג הייתי חושבת שהיא שוקלת לחטוף לי אותו

״בשמחה כל מה שתרצו ... אני כאן ״

״ובבקשה תעשה לי טובה ;תדאג לכך שבתי תתעורר ״ היא מבקשה
ממנו כשאני באוזן אחת שומעת ובאוזני השניה בחלומותי,הוא עונה שישתדל והיא ממשיכה את השיחה ומתארת את המלון שבו החליטה להתארגן ודברים כמו ספות , פרחים לבנים, ושנדלים ענקים היו
בשיחה אך אני בשלב הזה הפסקתי להקשיב . לאחר חמש דקות של דיבורים השקט חוזר ואני מרגישה שוב רגיעה...

השותפים Where stories live. Discover now