השותפים

-פרק 5:להשתחרר -

משוכתב

נחתתי על הספה בתחושה שכל גופי כואב.לא שעשיתי היום יותר מדי ,אבל זה אחד מהימים הארוכים שאתה מתפלל בליבך רק שיגמרו.

״היי,איפה את?״ שמעתי את קולו בוקע מהפלאפון
״נחה ובוהה בטלוויזיה שהיא סגורה״עניתי במידיות בזמן שאני מבינה שאין סיכוי שאני קמה להרים את השלט שבריצפה
״אולי נצא?אני מסיים לעבוד עוד שעה״שאל שברקע קולות
של אנשים מדברים שקצת מקשים עלי לשמוע אותו בבירור
״מצטערת...אני עיפה,עבר עלי יום ארוך בהזדמנות אחרת״
הדבר האחרון שמתחשק לי זה מועדון רועש עם אנשים שיכורים וזוגות שנמרחים אחד על השניה

״בטוחה?אני יוצא עם חברים וחשבתי שיהיה נחמד שתבואי״
אמר וברקע נשמע קול גברי שצועק שזה לא המנה שהזמין
״יש במסעדה קצת בלגן נדבר,מתגעגע״לפני שהספקתי להגיב למלמל הדברים הקודמים שלו
״בי לירוני נדבר״אמרתי והנחתי את הפאלפון

לירון הוא אחראי משמרת על סניף המסעדה שאני עובדת בה ואנחנו ביחד קצת פחות משבועיים.

בתחילה לירון חייך כל פעם שהסתכלתי לכיונו ואני בתמימותי הנחתי שהוא סתם נחמד לעובדת החדשה בסניף ורוני טענה שיש פה משהו מעבר לנחמדות,כמובן שבטלתי את דבריה ומלמלתי ׳שטיות׳

אך רוני צדקה ואני זו שטעיתי,לאחר שלושה ימים של חיוכים בלתי פוסקים לירון הציע לי לצאת,האווירה היתה טובה והשיח בנינו זרם,יום למחרת לירון הציע לצאת שוב לא היתה לי סיבה לסרב וכך למעשה הדברים התגלגלו לזה שאנחנו יחד .

אני מביטה על שעון הקיר הגדול ומופתעת שרק שמונה בערב עם כל הדברים שקרו היום ;המשמרת הבלתי נגמרת במסעדה עומר שהחליט להיות חולה,התחושה שכבר לפחות אחת עשרה.

״אלה את פשוט זקנה״מלמלתי לעצמי שלולה בוהה בי כשאני קמה מהספה ומחליטה ללכת לחדרי לישון.לרגע אחד נוסף 
אני מסתכלת לתוך עיניה ומבינה שהיא לא סתם בוהה בי ועם מאורעות היום שכחתי להוציא אותה לסיבוב.

מהיום השני שנכנסתי לדירה הפכתי להיות אחראית על להוציא את לולה והרי שזה התפקיד שהכניס אותי לדירה הזו וגם אם עבר עלי יום קשה או ארוך הקפדתי להוציא את לולה בגלל שזו הסיבה שעומר חפש שותף ואני התחייבתי לעשות זאת אבל גם בגלל שהסיבוב עם לולה עושה לי הרגשה טובה.

״אוף איפה זה?״רטנתי בזמן החיפוש אחר הרצועה של לולה מתחת לספה,קטע חדש שלה לגרור את הרצועה לשם 
״איפה מה?״קולו של עומר נשמע מה שגרם לי לבהלה
״הרצועה של לולה״הרמתי את מבטי לכיונו
״אצלי בחדר,הוצאתי אותה אתמול שנרדמת על הספה בסלון״
ענה בפשטות וליטף את לולה שקמתי והתנקתי מאבק
״אתם יוצאים עכשיו?״שאל בעודו נשען על הספה ומעביר
את מבטו לכיון השעון שהראה שהשעה שמונה ועשרים
״כן,עם כל הבלגן של היום שכחתי להוציא אותה״
״ טוב אז אני אצטרף״ פלט לפתע וקם לעבר חדרו