פרק 2

5.9K 277 13
                                    

הגעתי לבית ספר כרגיל ,עייפה אחרי מסיבה עם כאב ראש מטורף, היום המבחן והיום עמית מגיע סוף סוף לכמה ימים בודדים,"חברה יש לכם שעתיים שלמות,אני לא רוצה לשמוע דיבורים,כלום"

 היא אמרה והגישה לנו את המבחנים,כרגיל היא הושיבה אותי לבד כי כולם מבקשים להעתיק ממני אז לא הייתה לי אפשרות לעזור לזואי.

הגשתי את המבחן אחרי שעה ויצאתי מהכיתה למחששה, הדלקתי סיגרייה ,נושפת לריאותיי , שכבתי על הספסל הגדול ועצמתי עיניים עם מוזיקה באוזניי,

הרגשתי צעדים לידי ומישהו לקח אוזנייה אחת מהאוזן שלי "היי מה אתה חושב שאתה עושה?" צעקתי עליו, "אולי בכל זאת השמועות לא נכונות" הוא אמר "מה אתה רוצה?" "תראי..את שומעת את השירים האלה, את חורשת בלימודים.. אז חלאס עם התדמית של הילדה הרעה" מה הוא רוצה ממני ?! "יש לי רעיון, אולי תשאיר את האף שלך בעניינים שלך ולא תתערב לי בחיים?רעיון טוב נכון?עכשיו תסתלק מפה" הודעתי לו והחזרתי את האוזניה שלקח לאוזן לשלי.

האמת אני קצת מתחרטת על מה שאמרתי, הוא לא עשה לי כלום ואני יצאתי עליו פה,אני לא כזאת...

פתחתי את העיניים וגיליתי שהוא כבר לא פה,טוב מה אני מצפה ..

זואי ויובל הגיעו והתיישבו לידי "איך הלך?" שאלתי אותם "חרא" שניהם ענו חד משמעית "לא נורא אני בטוחה שהצלחתם.." "תקשיבו רגע..עמית מגיע מחר אז אני לא אפגש אתכם אבל אתם מוזמנים לבוא אלינו" הוספתי וחייכתי 

*נקודת מבט-זואי*

 "תקשיבו רגע..עמית מגיע מחר אז אני לא אפגש אתכם כמה ימים בודדים אבל אתם מוזמנים לבוא אלינו"  

אריאל אמרה נלהבת והלכה לשיעור האחרון, אני ויובל נשארנו במחששה כי בתכלס בואו נודה, למי יש כוח וסבלנות ללמוד? 

"איך את עם זה?" יובל שאל וחיבק אותי בחוזקה ונשען על כתפי, "אני לא ממש יודעת. הכל בסדר,נתמודד" אמרתי ושקעתי במחשבות על העבר.

ביני לבין עמית היה משהו בעבר אבל הוא הרס את זה, נפתחתי בפניו והוא ניצל את זה לרעה, מאז כל פעם אני חוששת מלראות אותו,אריאל לא יודעת כלום על זה ואני מקווה שהיא גם לא תגלה, אומנם היא החברה הכי טובה שלי וקשה לי להסתיר ממנה דבר כזה אבל אני לא רוצה שהיא תדע שביני לבין אח שלה היה משהו והוא פגע בי .

היחיד שיודע מזה חוץ ממני ועמית זה יובל, באותו יום שראיתי את עמית מתנשק עם אחרת, כלומר תפסתי אותו במיטה עם אחרת..

לא היה לי למי לפנות חוץ מליובל.

*נקודת מבט-אריאל*

 הלכתי לכיתה כשכל המבטים הרכלנים של הילדים נעוצים בי, נכנסתי לכיתה "גברת צעירה לאן את חושבת שאת הולכת?" המורה עצר אותי "למקום שלי" אמרתי בארסיות "אריאל כהן נא לגשת בבקשה לחדר המנהלת"

אריאל  Where stories live. Discover now