פרק 20

3.2K 192 11
                                    


פתחתי את עיניי שאחרי כל הדמעות נהיו אדומות,  דפיקות נשמעו על דלת חדרי,
אני מניחה שישנתי הרבה זמן אם עכשיו חשוך בחוץ,

"ארי תפתחי לי, אני מתחנן " גיא קרא מחוץ לדלת, היא נשמע שהוא שם כבר הרבה זמן אבל לא בדיוק שמעתי כי ישנתי.
"תלך גיא, אני לא רוצה לראות אותך" אימצתי את קולי שלא יישמע שבור, ללא הצלחה.

חזרתי למיטה, שמה עליי את שמיכת הפוך החמימה , טוחבת לתוך אוזניי את האוזניות,  אני רוצה להתנתק מכולם.

*כעבור יומיים*

ירדתי למטה אחרי שציחצחתי שיניים והתארגנתי כמו כל יום,  "בוקר טוב אמא" נשקתי ללחייה "בוקר נפלא קוף" אמרתי בחיוך ,חיבקתי אותו  ויצאתי מהבית מתקדמת אל בית ספר.

כתבתי בקבוצה רק של הבנות בחבורה, אני , זואי ומיקה,  שאני הולכת למסיבה שיש היום והן מוזמנות להצטרף.
בתכלס לא הייתי הולכת לבד אני פשוט יודעת מראש שהן יבואו,  אני מקווה.

נכנסתי חשער בית ספר כשאני רואה את אביאל וכל החבורה חוץ מגיא, יותר טוב.
התקדמתי לעברם מחבקת כל אחד מהם,
לפי מה שהבנתי מיקה ואביאל כבר עשו את זה, וזה כואב, שגם איתה ואביאל,  גם לזואי ועמית,  יובל ואביב - יש ביניהם אהבה  אמיתית,  איך לא ראיתי את זה?  גיא בדיוק כמו כל הסטוציונרים הקקות האלה.

"ארי? " "אבי" שאלתי וצחקנו
"התגעגעתי אלייך יהזויה" אמר וחיבק אותי,
"איך את? " שאל והנהנתי שהכל בסדר, 
"אני יודע שאת משקרת.. אבל אני אניח לך, אם תרצי לדבר איתי אני פה" הודיע בחיוך וחזר לחבק אותי.

אחרי שביליתי עם החבורה הלכתי לכיתה, הוצאתי את ספר מתמטיקה, כשהמורה נכנס, "אריאל" המורה בדק נוכחות והרמתי את ידי,
"יואב, נואל,  גיא " המורה אמר פעם אחת את שמו, שנייה לאחר מכן עוד פעם, אין קול ואין עונה,  כל פעם ששמו נזכר כאב חד מפלח את חזי, דיי אריאל!  את לא בוכה!
הוא זבל ששיחק איתך והוא לא שווה את זה!

הרגעתי את עצמי אבל זה היה לשווא כי בדיוק הוא נכנס בסערה לכיתה,  מיד אחריו נכנסה
אנאהל,  אני זוכרת שבתקופה שהיינו ידידים אביאל תמיד אמר לי שבין גיא לאנאהל יש קשר מיוחד, כאילו זה רק סטוצים ולא מעבר אבל זה כל הזמן,  יזיזים.

גיא התקרב למקומי כשהבחנתי בסימנים על פניו, חבלות.  מה קרה לו? את סתומה!  למה אני מתעניינת בו בכלל?!

חשבתי שהוא מתיישב לידי ולכן הורדתי את ראשי אבל הוא בשנייה פנה והתיישב מאחורי,  הקלה גדולה שטפה אותי ואיתה גם אכזבה ולב שבור.

נגמר הבית ספר והלכתי הבייתה , אחרי שביטלתי עם מיקה, זואי לא רצתה בגלל ההריון שלה ומיקה אמרה שהיא קבעה משהו כבר.
והנורא מכל!  המנהלת קבעה לי שיעור פרטני עם גיא עוד מעט,

אכלתי ארוחת צהריים והחלפתי לטרנינג מחמם וסריג עם צעיף שחור ומגפי ugg.
אומנם אני לא נראית הכי יפה אבל זה לא מעניין אותי להיראות יפה בעינייו,
כי הרי הייתי משחק בשבילו, הוא לא אהב אותי ובכלל לא חשב שאני יפה, או חכמה או כל דבר שאמר, כל מה שיצא מפיו היה שקר.

הגעתי לפתח ביתו,  מצלצלת בפעמון ומחכה שיפתחו,
"אריאל! איזה כיף שבאת" רחל , אמו של גיא אמרה שהתלהבות כשהילי לצידה רצה לחבק אותי,  "שלום יפיפיה! " אמרתי להילי ונשקתי ללחייה,  היא מתוקה כל כך, חיבקתי את רחל לשלום ועליתי לחדר של גיא,
החדר היה פתוח אז פשוט נכנסתי,  זה קשה.
קשה לי מאוד ואני לא יודעת איך אני אצליח לשמור על איפוק במשך הזמן שנעביר בשיעור הפרטי המפגר הזה.

"היי" הוא אמר בקול חלש,  הוא חולה?
התיישבתי על המיטה שלו מתעלמת לחלוטין ממנו,  הוא הבין זאת והתיישב על יד השולחן כתיבה אחרי שהנחתי שם חוברת של כ34 עמודים,  הוא לא התלונן והחל לפתור.

עברו 15 דקות,  זהו!
יש עוד שעה ו45 דקות לסיוט!  הזמן לא זז וזה מעצבן, ממש!

פתחתי את הפלאפון ודיפדפתי בשירים עד שמצאתי שיר מושלם של אד שירן.
Give me love,
אני אוהבת את השיר הזה , המילים כל כך יפות ומחברות אותי למציאות.

"את יכולה לעזור לי? בבקשה" גיא אמר והוציא אותי מהבהייה הארוכה והממושכת במסך הפלאפון הסגור,  קמתי,  ניגשת לעזור לו.

"תעשה את זה לפי הנוסחאת שורשים,  יהיה לך יותר קל" מי אמר שאני רוצה שיהיה לי יותר קל? כמו שעמית היה אומר לי פעם,
אני חלשת אופי, הוא צדק .

"אני לא יודע איך עושים" הוא הודה בתסכול, מה קורה לך גיא? אתה זה ששבור? לא!

"אתה כותב איקס 1,2 שווה מינוס b בריבוע פלוס מינוס שורש של b בריבוע פחות ארבע כפול a כפול c  חלקי שתיים כפול a." סיימתי להגיד, 
כתבתי לו את זה על הדף וחזרתי לשבת על המיטה.

אריאל  Where stories live. Discover now