פרק 24

3.4K 186 1
                                    


יצאתי מהמקלחת,  עוטפת סביב גופי מגבת,
"מה אתן עושות פה??"  שאלתי מחזיקה את חזי אחרי שכמעט עשו לי התקף לב.
"שמענו שיש לך היום דייט" זואי אמרה עם מבט זממני "אז באנו להכין אותך" מיקה המשיכה אותה וקרצה לה.

אוקיי,  מותר לי להתחיל להיות בלחץ?
"אני אפילו לא יודעת לאן הולכים, הוא אמר לי להיות מוכנה בתש...תשע! זה עוד חצי שעה! "
צעקתי אחרי שהסתכלתי בשעון , אני בחיים לא אספיק להתארגן!

"ארי רוגע, הבאנו לך כבר בגדים" מיקה אמרה וחייכה, מנסה להרגיע אותי.
התיישבתי על הכיסא מול המראה בזמן שזואי מביאה את האיפור שלה,
מיקה באותו זמן אספה את חצי משיערי בקליפס קטן וסילסלה את קצוות שיערי, זה היה מושלם!
אחרי שזואי איפרה אותי הן הלבישו אותי בשמלה שחורה עם איקסים בגב,
מחשוף קטן מבצבץ בחלק הקדמי של גופי,
נעלתי את נעלי העקב השחורות ובדיוק אמר קראה לי למטה.

"יפות שלי אתן מדהימות! " אמרתי להן וחיבקתי אותן, "נחכה לך פה כשתחזרי"
הן הוסיפו וירדתי למטה,

"חומד תהני, מגיע לך" אמא אמרה ונשקתי ללחייה.

"את נראית מדהים" תמיר אמר ובחן אותי,  הסמקתי , מודה לעצמי בלב על זה שחושך ולא רואים כלום.
הוא לבש ג'ינס ארוך וגופייה משוחררת,
"רוצה תמונה? " חרוש תמיר, חרוש.
גילגלתי עיניים אבל לא יכולתי להשתלט על החיוך שברח מבין שפתיי.

"אז לאן נוסעים? " שאלתי כשנסענו באוטו של תמיר, "אם אגלה לך זה לא יהיה הפתעה"
ענה והנהנתי,
את שאר הנסיעה העברנו בלדבר על הבית ספר הקודם של תמיר ולמה עבר לבית ספר.
מסתבר שהוא עשה שם גרפיטי על כל קירות השכבה בגלל שהמורה עיצבנה אותו והעיפו אותו על זה.
הוא ממש לא נראה כזה.

"מ..מה? תמיר אני עם עקבים! " צעקתי צוחקת, לא מאמינה שהוא לוקח אותי ללונה פארק, "הבאתי לך נעליים , חברות שלך דאגו להביא לי את הנעליים השטוחות שלך שאת אוהבת" גיחך ונתן לי את הסניקרס שכמו שאמר.. אני אוהבת ממש,

הלכנו לכמעט כל המתקנים, כולל של התינוקות, מה שהיה ממש מביך אבל לא התייחסנו לכל המבטים שתוקעים לנו.

"נהניתי איתך מאוד אריאל" תמיר אמר,  החל להתקרב אליי,  למה את לא עוצרת אותו אריאל???  הוא נשק לשפתיי קלות וחייכתי אליו, "היה כיף" הודיתי ונכנסתי הבייתה.

הראש שלי לא תואם את תחושות הלב שלי, זה ממש מעצבן אותי.
אני לא יודעת מה לעשות עם זה.

עליתי לחדרי רואה את זואי ומיקה שוכבות על המיטה שלי כשסרט משודר בטלוויזיה,
גיחכתי וקפצתי ביניהן, "היה מושלם"
עניתי "אבל..? " זואי אמרה מחכה שאסביר
את הצד השני, השלילי.
"הוא לא גיא. ואני באמת לא יודעת מה לעשות,  הוא חמוד והכל , אבל זה לא הוא.
תמיר נישק אותי עכשיו, זה לא הייתה התחושה כמו שהייתה לי עם הזבל הזה שנקרא גיא אלבז. " אמרתי ובהיתי בתקרה, במאוורר שהסתובב לו במעגלים,

"ארי, גיא עשה טעות,  ואני מבינה אותך. הוא יצא זבל של בן אדם,  אבל תמשיכי הלאה, אל תשארי תקועה כי זה לא מוביל לשום מקום"
מיקה אמרה וחיבקה אותי,
"והוא גם הורס! " זואי אמרה ודחפנו אותה אני ומיקה, "ההורמונים משתוללים? " שאלת אותה מאפשרת לעצמי לצחוק בהתחשב למצב עם גיא.

"תרגישו הוא בועט" זואי מיהרה להגיד לנו,
שמנו את ידינו על בטנה שגדלה,
"יואו!! " מיקה התלהבה וצחקנו מהתגובה שלה.

"שלום אחיין שלי לעתיד, אני דודה שלך"
אמרתי בחיוך כשקירבתי את ראשי אל בטנה של זואי.

את שאר הערב העברנו בצפייה בסרטים וכמובן לבכות מרובם, בדיבורים וכמובן איך שלא , אוכל.

דפיקה נשמעה על דלת חדרי ושיירה של בנים נכנסה לחדרי,  אביאל, יובל, אביב ו...

"עמית! " צעקנו אני וזואי ורצנו לקפוץ עליו.
הוא היה כמה ימים יותר מדי בצבא, 
איך שלא נתגעגע??

אריאל  Where stories live. Discover now