פרק 27 (אחרון) + הודעה חשובה!

4.8K 205 11
                                    

יום אחרון לחודש דצמבר, בחוץ הכל אפור וקודר ואני במיטתי עם שמיכת פוך נעימה ומחממת.

"חומד, קומי יש בית ספר" אמא נכנסה לחדרי וליטפה אותי בנסיון להעיר אותי, פתחתי עיניים , יורדת מן המיטה והולכת לכיוון השירותים, בדרך העפתי מבט בחדרו של עמית ,זואי והקטנה..תמר.

הערתי את זואי ועמית שיתארגנו, זואי לבית ספר ועמית..לצבא.

צחצחתי שיניים אחרי שהתאפרתי קלות,לא יותר מדי..בסך הכל בית ספר.

לבשתי חולצה  לבנה וג'ינס שחור עם קרע בברך ומעל חולצת משבצות עם אולסטאר לבנות, אספתי את שיערי לקוקו גבוה ומתוח אבל לא יותר מדי.

זואי הייתה כבר מאורגנת עם שמלה ארוכה ואפורה שעשתה את גופה  לחטוב ומעוצב יפה עם כפכפי הוויאנס ושיערה היה פזור.

"ביי אח נתראה בערב" הודעתי לו והוא התקרב לחבק אותי "אני לוקח את זואי ותמר איתי היום ,אל תגלי לה" לחש באוזני ככה שרק שנינו  שמענו וחיבק אותי מיד אחרי חיבק את זואי ואמא ויצא מהבית עם מדי הצבא שלו.

"תמי" לחשתי לתמר בשם החיבה שלה, הרמתי אותה בידיי והנחתי אותה בעדינות בכיסא האוכל במטבח,על יד אמא. תמר ממש אוהבת לראות אותה מבשלת.

"אויש היא כזו גוזלית שלייי" זואי אמרה ומשכה את המילה האחרונה בדבריה בזמן שלא הפסיקה לנשק את תמר בלחייה הקטנות,

"זו בואי כבר שלא נאחר" אמרתי לה ,מושכת בזרועותיה ונושקת לאמא ותמר.

"מה את עושה היום ארי?" שאלה מתעניינת בזמן שחגרה את חגורתה למושב,

"האמת היא שלא משהו מיוחד, גיא לא אמר לי עדיין..לא יצא לנו לדבר על זה" הודעתי קצת מבואסת, זה ערב השנה החדשה וזה קצת מבאס שלא אעשה משהו עם גיא, טוב אבל לפחות אוכל להיות עם אמא  כי היא כנראה תהיה לבד..עם צחי.

צחי הוא החבר החדש של אמא, הוא בחור מאוד נחמד וחביב..

"גם אני לא ממש יודעת מה אני אעשה, עמית לא  אמר לי משהו על היום בערב אבל יש לי תחושה שהוא מארגן משהו" אמרה בחיוך מתלהב, אין ספק שלא נמאס לי ולא לרגע לראות את האהבה שיש בין עמית לזואי, ועוד יותר כשהם יחד כמשפחה ,עם תמרי.

הגענו לבית הספר ,פוגשים בכל החבורה, מיקה עברה לבית ספר שלנו כי היא רצתה להיות קרובה אלינו ובעיקר אל..אביאל.

"עושים משהו היום?" שאלתי והם כולם הנהנו "אנחנו נוסעים לסרט" מיקה אמרה כשהיא יושבת על רגליו של  אביאל מחובקת,

"הוא לוקח אותי לצימר" יובל אמר והסתכל על אביב בחיוך ממזרי

"אתם הזויים" גיחכתי והם  צחקו איתי,

הרגשתי ידיים מונחות על עיניי מסתירות הכל, כאשרר ריח מוכר התנדף לאפי, ריח  טוב שכל כך התמכרתי אליו.

אריאל  Where stories live. Discover now