אריאל

פרק 8

*נקודת מבט-זואי*

אריאל הלכה לקנות דברים ככה שאני ועמית נשארנו לבד,

עמית סובב את ראשו לכיווני והטיתי את ראשי גם לכיוונו, כמה התגעגעתי אליו.. רק עכשיו שמתי לב שהוא עדיין במדים של הצבא,

"היי,אני איתך בזה" אמרתי לו והנחתי את ידי על הירך שלו  "אני רוצה לראות חיוך" אמרתי לו וליטפתי את פניו כמו שנהגתי לעשות לו בעבר והוא אהב את זה יותר מכל,"אני עדיין אוהב אותך זו,לעולם לא הפסקתי.." הוא העביר את הנושא אלינו ולקחתי את ידי ממנו והשפלתי את מבטי, "אתה יודע מה זה עשה לי אחרי שראיתי אותך עם הזונה הזאת?
ועוד יותר נורא שבכלל לא היה לי למי לפנות מלבד יובל." "יובל?יובל יודע מזה??" הוא רציני? "כן עמית.יובל יודע מזה" אדיוט,זה הדבר היחיד שמעסיק אותו מכל מה שאמרתי?

"טוב לא רוצה לדבר על זה" אמרתי והפניתי את ראשי לצד האחר רק לא להביט שוב בפניו.

"אם את כל הזמן תברחי זה לא ייפתר את יודעת.." הוא אמר בגועל,רציתי להקיא הכל, הרגשתי מסוחררת ופלטתי הכל על עמית, הוא לא התעצבן על זה שהקאתי את כל תחולת בטני עליו, אלא הוא הרים את שיערי מפניי "זו את בסדר?" הוא שאל בדאגה "זה בטח מהאלכוהול,בוא נלך לנקות אותך" אמרתי לו "אותי?תראי אותך,בואי" הוא אמר וקמנו,מסכן זה על המדים של הצבא.

שלחתי לאריאל הודעה והיא אמרה שזה בסדר אם נלך לבית שלהם אז חתכנו לשם.

*נקודת מבט-אריאל*

"את יכולה להכנס,היא כרגע עדיין לא התעוררה ."

הרופאה אמרה לי והכניסה אותי לחדר,היא נראתה כל כך שלווה ,כל כך ההפך מהמציאות.

פחדתי,שהיא תמות,כי היא אמא שלי בכל זאת, בזכותה אני קיימת.

אני לא מתכוונת לאבד אתה,אין סיכוי בעולם הזה .

'אמא,' אמרתי כשהתיישבתי לידה והחזקתי בידה

'אני לא זוכרת מתי פעם האחרונה נגעתי בך בצורה כלשהי,מתי בפעם האחרונה דיברתי איתך או אלייך.מה שבטוח זה שאני מתגעגעת לזה.

אני אומנם לא הבת המועדפת, ולא הבת שרצית..אבל אני עדיין אוהבת אותך אמא, אני לא מוכנה שאת תמותי לי ולעמית, אני צריכה אותך וגם עמית צריך אותך.

הלוואי ואבא היה נשאר בחיים ולא היית מאשימה אותי כל החיים על זה שנולדתי, אני חושבת שזה מה שהגורל רצה אמא, אני לא אשמה בזה..' עצרתי את עצמי בגלל שהדמעות לא איחרו מלרדת,ניגבתי אותן והמשכתי 'את יודעת.. אני מאוד מצליחה בלימודים אבל היה טיול שנתי ולא יכולתי ללכת,יודעת למה?כי הייתי חולה ולא היה מי שיטפל בי,לא היה לי אותך. ובגיל 11 כשכל הבנות היו רגילות ויום אחד כשנכנסתי לישרותים ראיתי דם, אני זוכרת איך צעקתי מפחד.