חזרנו מהכנרת לפני כמה שעות וכמובן שהחלפתי מספרים עם מיקה, פתחנו קבוצה של כל מי שנסע לכנרת, היה כיף. נהניתי מאוד.
פתחתי הודעות וקיבלתי הודעה מסוכנות של דוגמנים.. מה? איך אני קשורה לזה? , וואו, שלחתי בקבוצה שלי, של מיקה, יובל, אביב, אביאל וגיא.
אני: מה אתה אומרים?
מיקה: וואי מאמי לכי על זה!
יובל: חיים שלי את מלכת היופי ותמיד תהיי. אני חושב שזה פחות מתאים מקווה שאת מבינה. זה יכול להיות מסוכן לפעמים.
יובל, גם לחיות זה מסוכן חיים שלי.
אביאל: ארי אני מסכים עם מה שיובל אומר אבל אם את רוצה תלכי, את תמיד תהיי יפה בשבילנו! חיים של אבא.
אביב: מאמי אני מסכים עם יובל, זה באמת יכול להיות מסוכן.
לא שמעת מה שמדברים בחדשות?
אני: תודה יפים שלי , נדבר מחר.
כתבתי להם והתנתקתי מהשיחה, גיא לא ענה.. הוא ראה ולא ענה.
זה למה פחדתי לחזור הבייתה, פחדתי שהוא יחזור להיות אותו גיא שהיה.
עניתי לסוכנות שכרגע אני מסרבת אבל תודה להם.
זה כיף שסוכנות שלחה לי, שה מחמאה לא?
ירדתי למטה , זואי ועמית ישבו שם עם אמא שלי,
התיישבתי על יד אמא, חיבקתי אותה והנחתי את ראשי על שקע צווארה,
"אתה הפסדת! " זואי קבעה והתווכחה עם עמית עד שהוא השתיק אותה בנשיקה "חברים אנחנו פה, אתם מודעים לזה? " אני ואמא צחקנו עליהם, "זו ואת קופה, רוצות ללכת לסרט היום? אמא מצטער שאני לא מזמין אותך היום פשוט יש סרט שהוא לא בשבילך" עמית הטיפש הזה אמר ואמא נתנה לי אישור להכות אותו, אנחנו משפחה מוזרה..
זואי ואני עלינו לחדר שלי להתארגן ועמית חיכה למטה מאורגן.
"ארי, עשינו את זה" "את מה? " שיחקתי אותה ראש קטן כשבעצם ניסיתי לברוח מהמחשבה שאחי שכב עם החברה הטובה שלי "שכבנו" אמרה מודאגת ממה שאגיד
"דוחה מה את מספרת לי?! " צעקתי צוחקת וזרקתי עליה כרית, היא חייכה אבל הרגשתי שהיא לא מספרת הכל,
"זו מה קורה, את יודעת שאת יכולה לספר לי הכל, נכון? " שאלתי מודאגת "בטח ארי, זה פשוט ש.. לא קיבלתי מחזור כבר כמה זמן, הייתי אמורה לקבל לפני שבוע" ענתה והבגדים שהחזקתי בידי נשמטו על הרצפה.
אריאל תשתלטי על עצמך יש לך חברה במצוקה,
אבל איך אני יכולה להשתלט על עצמי אם יש סיכוי שהיא בהריון?? מאח שלי!
"זו, בלי להכנס ללחץ. הכל בסדר. מחר נלך לרופא ונבדוק בסדר? " שאלתי והיא הנהנה.
"ארי מה איתך ועם גיא? " "בינתיים הכל בסדר, " עניתי, בלי רגש.. לא ידעתי איך להגיב לזה "ארי, תסתכלי אליי" אמרה והרימה את ראשי בעזרת אגודלה, "הוא אוהב אותך, רואים את זה, אני רואה את זה" ענתה וחייכתי אליה,
הגענו לסרט, זואי בחרה את הסרט
'ללכת בדרכך' אני בדרך כלל לא אוהבת סרטים כאלה כי הם מכניסים אותי לדיכאון, אבל בכל זאת הלכנו.
בחלק שלואיזה קלארק הגיעה אל לוק (אם אני לא טועה ככה קוראים לו בסרט)
היא הגיעה אליו לשוויץ, הוא החליט בכל זאת למות ולא להשאר בחיים, זואי בכתה בשקט וסימנתי לעמית והוא חיבק אותה ואמר שהוא אוהב אותה, אין עליו.
אני לא אגיד שלא ירדו לי דמעות, כי אז אני אצא שקרנית, זה עצוב.
אני גם לא ממש מבינה אותו, הוא מצא את מי שהוא אוהב, היא אוהבת אותו. איך הוא יכול לשים קץ לחיים שלו? אין לו לב?
אומנם הכאב שלו ימות איתו אבל מה עם לואיזה? היא תישאר בחיים,
מה עם האהבה שלה??
מה עם הכאב שלה?
YOU ARE READING
אריאל
Romanceהרבה אמרו לי שהם לא אוהבים אותי, באיזשהו שלב את מפסיקה להקשיב לדברים האלה ומתחילה להיות מי שאת באמת, גם אם זה טוב להם בעין וגם אם לא. " החיים מתחילים היכן שהפחד נגמר." ✔️מכיל תכנים מיניים ✔מכיל קללות
