פרק 6

4.6K 238 0
                                    

"קטנה? איך את?"  גיא שאל כשהוא נשכב לידי ,(הם ידידים, הכל רגוע), "יותר טוב" הגבתי וכיסיתי את גופי בשמיכה חמימה,

"פינוקי?" "מה יפה שלי?" הוא ענה וחייך אליי חיוך חושף שיניים מדהים, שאף פעם לא נמאס לראות

"אני לא חושבת שאני אלך לטיול שנתי, אני מצטערת..אתה תוכל לצאת בלעדיי?" הורדתי את ראשי מאכזבה,מפחד לאכזב אותו "כן," הוא ענה והמשיך "אבל אני לא רוצה"  ,אתה מושלם" אמרתי ונשקתי ללחי שלו.

"תגידי..איפה ההורים שלך?את אח שלך אני מכיר אבל מה עם ההורים שלך? כאילו איפה הם?"

זו השאלה שהכי פחות ציפיתי לה, "אבא שלי מת ואמא שלי מאשימה אותי בזה מאז שנולדתי ומאז היא שתויה חצי מתה וחוזרת כשנוח לה הבייתה."

סיכמתי לו בקיצור את חיי, הוא לא היה נראה המום, או בשוק, הבן אדם היחיד שמגיב ככה לסיפור שלי.

"מה עם אבא שלך?כשבאתי אלייך ראיתי רק את אמא שלך, " שאלתי אותו והפרצוף שלו החוויר "אבא שלי עזב אותנו ואת אמא שלי והקים משפחה עם אישה אחרת" הוא גם קיצר את סיפור חייו "אותנו" התייחסתי רק למילה הזאת "אני ואחותי הקטנה" הוא ענה

שתקנו שנינו כשאנחנו מחובקים אחד בשני , אנחנו לא חברים מאוהבים,אנחנו ידידים, ידידים קרובים.

"מה הקעקוע הזה אומר" הוא שאל,"זה הקעקוע שאני זואי ויובל עשינו יחד, זו החברות שלנו, שתחזיק לנצח הלוואי." "אמן" הוא הוסיף.

עברתי עם ידיי בעדינות על הקעקוע שעל החזה שלו, "זה השמות של אמא שלי ואחותי" הוא אמר והוסיף "רחל והילי"

"טוב קומי צריך להכין אוכל" הוא אמר ונתן לי יד שאתפוס

"לא רוצה"אמרתי כמו תינוקת והתחפרתי מתחת לשמיכה

"ארי בואי" הוא חיקה אותי וילל חחח מפגר

 "לאא עזוב אותייי"  צעקתי כשהרים אותי עליו ככה שפניי מול גבו

הוא רק צחק מזה החכם.

"גיא אני אהרוג אותך,אני נשבעת, אני אחסל אותךךךך" צעקתי והוא לא הפסיק לצחוק ובסוף הוריד אותי על הספה בסלון  ,הו תודה באמת" הודיתי לו צינית והוא הלך להכין אוכל, האמת לא הייתי רעבה, בכלל לא הייתי רעבה.

"דייי" צעקתי והתכסיתי מתחת לשמיכה כמו פחדנית, אני וגיא ראינו סרט אימה שהוא בחר, באמת שהוא שינה אותי, עמית אמר שזה לטובה. זואי חושבת אחרת.

"עכשיו אני מבינה למה בחרת את הסרט הזה,תחמן" אמרתי ועברתי לספה השנייה עם השמיכה ככה שיהיה לו קר עכשיו "היי תחזרי לפה לאן ברחת?!" 

"רחוק ממך זה בטוח" אמרתי והוצאתי לו לשון לאות התגרות,

"תתרחק" אמרתי ולא הפסקתי לצחוק כשהתיישב לידי ודגדג אותי. עוד פעם.

אריאל  Where stories live. Discover now