יום ראשון של החופש הגדול,
אני , עמית וזואי אצל הרופא שהולך לילד את התינוק שלהם,
הם עדיין לא מוכנים לדעת את המין של התינוק,
זואי התיישבה על הכיסא/ מיטה, אני לא ממש יודעת איך קוראים לזה,
הרופא מרח את הג'ל ושמעו פעימות לב, של התינוק.
"זו!! " ממש התרגשתי בשבילם , עמית נשק לזואי וחיבק אותה "אני כאן ..אם לא ידעתם"
אמרתי את המובן מאליו, פעם מיליון שאני מרגישה לא קשורה.
אני ותמיר ממש התחברנו, זאת אומרת יש לו רגשות אליי אבל קשה לי להגיד שזה הדדי ..כי זה לא.
הוא חמוד, אבל הוא לא בשבילי.
גיא ואני נהיינו ידידים, זה קשה אבל קיבלתי את זה וגם הוא.
כי זה קשה, אני אוהבת אותו, מכחישה את זה לבחוץ אבל אי אפשר להכחיש את זה לעצמי.
אני לא משקרת לעצמי.
קיבלתי הודעה מהקבוצה של החבורה, אביאל כתב שנפגשים אצלו רק החבורה.
כולם כתבו שהם באים וגם אני, בלי יותר מדי היסוס ומעצורים.
"זו את באה היום? " שאלתי אותה כשחזרנו הבייתה והורדנו אותה ואת עמית בבית שלה,
"יהיה שם אלכוהול וסיגריות, אני מעדיפה שלא.. תמסרי להם את אהבתי ושאני מתנצלת.. וכמובן שהם מוזמנים" ענתה ויצאה מהדלת האחורית של האוטו, "ביי אחות שמרי על עצמך" עמית אמר וחיבק אותי לשלום.
ההורים של זואי בהתחלה לא קיבלו את ההריון שלה בעין יפה, אבל הם אהבו את עמית מהרגע הראשון שראו אותו וזה עזר להם להבין שאולי זה לטובה.
ככה שהם תומכים בה.
התקשרתי לתמיר, מחכה שיענה, בזמן שאני נוהגת,
"חיים שלי" ענה בהתלהבות וחייכתי,
"תמי אני רק רציתי להגיד לך שאני היום בערב אצל אביאל עם החבורה" הודעתי לו, עוצרת ברמזור האדום, שנייה לפני הגעתי הבייתה.
"הוא יהיה שם? " שאל את המובן מאליו,
עניתי שכן ושנדבר כי אני באמצע נהיגה, למרוצ שבדיוק החניתי את האוטו. כי הגעתי הביתה.
"אמא? " צעקתי כשנכנסתי בדלת הבית , רואה את אמא שקועה בתוכנית טלוויזיה שמשודרת,
"איך היה אצל הרופא עם זואי ועמית? "
שאלה מתעניינת, "התינוק היה כל כך חמוד, הוא ממש מזכיר את עמית" ציינתי וגיחכתי אחרי שסחפתי איתי את אמא לצחוק.
עליתי להתארגן, לבשתי ג'ינס בויפרנד כחול עם קרעים, חולצת גולף שחורה ומגפיים שחורים נמוכים.
יצאתי אחריי נועלת את הבית, אמא הלכה לעבודה שלה .
היא התחילה לעבוד כעורכת דין, היה לה כבר תואר והיא הייתה צריכה לעבור עוד כמה מבחנים.
(הערת הכותבת: תסלחו לי אם טעיתי אני פשוט לא מבינה בזה..)
החניתי את האוטו בחנייה הענקית של אביאל ודפקתי על דלת הבית, אביאל אמר לי כבר כמה פעמים לא לדפוק על בית שהוא שלך, אני דופקת כי אני מנומסת, גם לבית של זואי אני דופקת ואני מכירה אותה המון זמן.
"מיקוש!! " התגעגעתי אליה ממש!
לא התראינו כמה ימים וזה היה חסר.
"דחוף אנחנו צריכות להשלים פערים" אמרה וחיבקה אותי, הובילה אותי לסלון,
יובל ואביב היו שם, אביאל וגיא.
חיבקתי אותם והתיישבתי בשפה זוגית שהייתה ריקה מצד אחד, מהצד השני ישבה מיקה.
"מה איתך ועם תמיר? "
"מה עם אביאל ואיתך? "
שאלנו בו זמנית וצחקנו אחת על השנייה בזמן שהבנים מסתכלים עלינו כאילו נפלנו מהירח, זה מה שאני אוהבת אצלי ואצל מיקה, אנחנו עושות שטויות ומוציאות את הכיף החוצה, משתחררות.
זה לא ברור מאליו.
YOU ARE READING
אריאל
Romantikהרבה אמרו לי שהם לא אוהבים אותי, באיזשהו שלב את מפסיקה להקשיב לדברים האלה ומתחילה להיות מי שאת באמת, גם אם זה טוב להם בעין וגם אם לא. " החיים מתחילים היכן שהפחד נגמר." ✔️מכיל תכנים מיניים ✔מכיל קללות
