פערתי את עיניי. אבא שלי מתכנן להרוג אותי ? "אימי יודעת על זה? " שאלתי ודרטיאן הניד בראשו "לא, היא לא הייתה נותת לזה " השיב וקמתי במהירות "חייבים לעצור אותו" אמרתי בפאניקה הולכת מצד לצד כאשר הוא קם ותפס אותי בשני כתפיי "יהיה בסדר, תרגעי, אני איתך" הביט בעיניי בעידוד ומרגיע "למה אתה מסכן את עצמך בשבילי? " מלמלתי
"כי את עזרת למשפחתי תמיד, בתקופות האפלות ביותר" אמר והזיז קצוות שיער שנפרמו מצמתי "תודה לך, אתה לא חייב-"
"אני רוצה" קטע ואמר ושמעתי תיפופי רגליים מגיעות - אנט.
"אתה חייב ללכת" אמרתי מהר והוא הלך לחלון "אבוא מחר, בנתיים הוא משאיר אותך בגלל ארוסך כי התעשתת, אבל במרידה הבאה- את מתה" אמר במהירות כמה שהספיק וקפץ לגגון המחסן וממשיך שלא יראו אותו. הלכתי מהר לשבת על המיטה והדלת נפתחה "מה קרה אמה? יושבת פה לבד על המיטה? " שאלה בדאגה וקמתי , מסתובבת שתפתח את שמלתי והמחוך "התעייפתי מהנשף" השבתי בקצרה ונשמתי סוף סוף חזרה אך לא יכלתי להפסיק לחשוב שאבי רוצה להרוג אותי, להשמיד אותי ושיש לו עוד מחליפה.
נכנסתי לאמבט החם משפשפת את עצמי וקצף הסבון מסובב אותי בריחנות "תסתדרי נסיכתי?" שאלה אנט והינהנתי "לכי תנוחי, את צריכה את זה" חייכתי קלות והיא הלכה בחיוך קטן. שקעתי באמבט החם באנחה שקטה.
שקט, אני רוצה שקט אך המחשבות רודפות אותי וזה לא ניתן להאמן.
______________________________
בבוקר גיליתי את עצמי במיטה. אני זוכרת שנרדמתי באמבט בכלל והנה אני כאן במיטתי הרכה ולבושה בכותונת הזהובה שלי, שיערי פרום לפזור והאיפור מחוק. "בוקר טוב אמה" שמעתי את אנט עם קולה האימהי האוהב ופתחה את החלונות . היא גידלה אותי יותר מהוריי "בוקר טוב אנט" אמרתי בחיוך קטן והתיישבתי משפשפת עיניים "נרדמת באמבט לכן העברתי אותך, אם את זוכרת" אמר וקמתי , היא ניגשה לארוני לוקחת שמלה זהובה עם צורות משונות, סטרפלס ומוציאה את כתרי, ענ היהלומים שלי ונעליי בובה מתאימות "למה זה?" שאלתי, בבוקר אני תמיד שמה סתם בגדים, יותר נכוון תמיד חוץ מעם אצילים אחרים. "ארוחת בוקר עם ארוסך" הודיעה "ולמה לא אמרו לי?" שאלתי שוב באנחה והיא משכה בכתפייה "הוא הגיע לחדרך אתמול ומשרתייך אמרו שאת עסוקה " אנט לקחה את המחוך שמה לגופי הרזה ולוחצת את שרוכיו, מתחילה לקשור.
"מה את חושבת על הנסיך ?" שאלתי אותה בסקרנות "יש שמועות שהוא נסיך טוב ונחמד אך יש גם שמועות שהוא ערמומי ותחמן" השיבה "לא אכפת לי שמועות. מה את חושבת?" היא הביאה לי שאשים את השמלה "הוא נחמד לדעתי, נאה ומבטו אלייך לא נפסק" שמתי את השמלה ונתתי לה לסגור, נועלת נעליים
"לפחות אם אנשא , אנשא למישהו טוב" מלמלתי "אחר הצהריים אני רוצה שתנעלו את חדרי" הודעתי והיא הינהנה "כמובן" התיישבתי מול המראה והיא הברישה את שיערי הארוך . אצל נשים בממלכה שיער ארוך סימל חשיבות או אצולה, מעמד- לכן לאנט שיער קצרצר ולי יש עד מותניי "מה את רוצה היום נסיכה?" שאלה והביטה בי דרך המראה "משהו מלכותי, אצלי וצפוני" היא החלה לעשות סיבובים ותלתלים ועוד דברים. תסרוקת צפונית מאפיינת את הממלכות הצפוניות- אנחנו הכי צפוניים וקרובים לחומות המוות של הבוגדים. "את רוצה איפור עדין?" שאלה אנט לבסוף וחשבתי - אם לא תפסיקי תמותי. הדהדו המילים בראשי, מלכותית. בובה. "אודם חזק וקצת בעיניים" אמרתי והיא עשתה את זה, נראתי מלכותית תכמו שלא הייתי אף פעם . "תודה אנט, את חופשייה ללכת " יצאתי מחדרי הולכת לחדר אוכל המפואר "לא דברתי , הוא מחכה לך בחצר הארמון " אמרה לי משרתת אקראית שיצאה מהמטבח "תודה" חייכתי קלות והלכתי עם שומר לחצר .
YOU ARE READING
הנסיכה המורדת - Rebel Princess 1
Фэнтезиבממלכת ארבור של ימיי הביניים ישנה נסיכה שמורדת בהוריה כול פעם מחדש. היא לא אוהבת את יחסם לעם החלש והעני ולא אוהבת את שלטונם עלייה . היא לוקחת מטבעות זהב ומחלקת לעניים, לסוחרים נותנת לתכשיטים בעליי ערך כדי שימכרו וירוויחו מטבעות זהב בקלות יתר, נות...
