בערב הגיע הזמן לסעודה הגדולה שנערכה לכבודן, שאני ביקשתי שיעשו להן ואדונים ורוזנים באים באו והנעימו את זמנן "איך אימי?" שאלתי את איימי "לא רציתי לכתוב לך במכתב אבל את צריכה לדעת" אמר בקול עם חשש ומשכה אותי לצד, החוצה והתיישבנו על
ספסל עץ ישן. "ספרי לי איימי" אמרתי בלחץ "קרה משהו לאימי?" התחלתי לפוקק את אצבעותיי בחשש שמשהו קרה לה בזמן שאני לא שם.
איימי נאנחה ולקחה את ידי במין ניחום "היא מתה אמה, מצאו אותה במזבח האלים כרותת
גפיים ועקורת עיניים...ליבה גם הוא לא נמצא יותר" מלמלה את הפרטים קולה שבור, עצוב והיא השפילה את מבטה. נכון שאימי הייתה אישה עקשנית וקשוחה אך אהבתי אותה- היא תמיד הייתה לצידי כשהייתי זקוקה למישהו, לתמיכה, טפחה על ראשי וליטפה את שיערי.
היא הייתה אומרת לי "הכל יהיה בסדר" בקול מרגיע וכשמילותיה של איימי הדהדו בראשי והחלקתי מן הספסל הישן אל הקרקע והתייפחתי בחוזקה ואיימי חיבקה אותי "מצאו משהו איתה?" מלמלתי בין הדמעות והבכי "מצאו פתק ומה שהיה כתוב- זה רק התחיל" אמרה בחשש והבנתי, זה בגללי. כולם מתים מסביבי ובגללי. "מתי...מתי היא מתה?" בקושי יכלתי להוציא את המילה "מתה" מפי "ביום.. סליחה, בלילה שעזבת" השיבה אליי איימי ופערתי את עיניי "חודש..חודש וחצי לא ידעתי שאימי מתה, איך לא אמרתן לי קודם?!" צעקתי בבכי "לא רצינו להודיע לך ככה, רצינו שזה יהיה פנים אל פנים ורק עכשיו התאפשר לנו" מילמלה והסבירה והרגשתי זוג ידיים נוספות אוחזות בי, עוטף אותי והסתובבתי להביט וראיתי מאחוריי את כריסטיאן "שמעתי מליליאנה" לחש לאוזני "היא הייתה אישה טובה" כששתק הסתובבתי לתוך חיבוקו והתייפחתי על חזהו, מרטיבה את בגדו החדש והנקי.
בגלל זה חודש וחצי כל המכתבים ששלחתי לא חזרו עם תשובה... כי היא מתה ...ואפילו
לא ידעתי. "יהיה בסדר, נבקר את קברה מחר בבוקר" ניחם אותי כריסטיאן "את צריכה להפרד ממנה כמו שצריך, בצורה יפה ואני חושב שהיא הייתה שמחה מזה"
YOU ARE READING
הנסיכה המורדת - Rebel Princess 1
Fantasíaבממלכת ארבור של ימיי הביניים ישנה נסיכה שמורדת בהוריה כול פעם מחדש. היא לא אוהבת את יחסם לעם החלש והעני ולא אוהבת את שלטונם עלייה . היא לוקחת מטבעות זהב ומחלקת לעניים, לסוחרים נותנת לתכשיטים בעליי ערך כדי שימכרו וירוויחו מטבעות זהב בקלות יתר, נות...
