פרק 21

500 49 2
                                    

"עמדו בשורה !" קרא יד ימינו של המלך, קוגן, בעל שיער מאפיר בסביבות גיל הארבעים ועיניו חומות חודרניות וגבוה במיוחד, חסון ובעיקר מפחיד.עמדו בחצר הארמון שורה של אסירים שעשו שודים, רציחות ועוד דברים כשאלו והם הולכים להישלח לכל מיני מוצבים ביערות הצפוניים ואפילו בחומה הראשית כדי לאסוף מידע ולסייע להם. "אתם הולכים לעזור למלוכה. המלך הגדול לא יודע מה קורה כי לא אכפת לו!" צעק והלך מצד לצד וידיו שלובות מאחור, בעבר, הוא היה מפקד צבאות גדולים ובשבילו הם חיילים במשחק החיים שכולנו נמצאים בו "אנו חוששים כי השדים האדומים חזרו, מטרת חלק מכם זה לחזור בחיים כדי לומר לנו מ ידע שאספתם מהמוצבים השונים ובמיוחד מן החומה האדירה"  אמר ונעמד לבסוף מול אסיר גבוה אך לא כמותו ושיערו חום וירוק בעיניו, מבטו מזלזל במיוחד "זה ברור?" הדגיש קוגן את מילותיו וכולם הינהנו בצייתנות. אני עמדתי לצידו של כריסטיאן, דרטיאן מצידי השני ואנדרו המלך אחריו בלבוש במלכות המפואר, כריסטיאן הביט בקוגן בגאווה על מנהיגותו החזקה "מחכים לכם שלושה מרכבות סוסים חזקים ורכבים שיודעים איפה לעצור לכול קבוצה מכם ואם מישהו יעשה משהו כנגד המותר.." העביר מבט והמשיך "אדאג שאפילו נשמתכם לא תתגלגל לסבב הבא שלה!" כך ציין והלך.השומרים החלו להזיז את האסירים "בואו אחריי, אני צריך למסור לכם משהו חשוב" הודיע קוגן ומביט בי מבט קצר, ממשיך ללכת לתוך הרמון. הלכנו אחריו ודרטיאן פרש מן הפגישה כיוון שהוא ממזר ואינו יכול ואינו נראה עצוב ומתאבל במיוחד לנוכח מות המלכה. נכנסנו לחדר הישיבות שבקומה שלישית שהייתה מוחבאת טוב במיוחד והתיישבנו בשקט "מצאתי מכתב מטריד ומדאיג שעורב נשא אל ממלכת הנחשים,ממלכת טריזן "התחיל קוגן והוציא את המכתב מכיסו,סמל אין עליו זאת אומרת שאין לו גישה לחותמת יד הימין או המלך, או שר אחר השייך לעליונות כאן. קוגן החל להקריא וקולו עבה ורציני "שלום אדוני הנעלה, המשימה בוצעה אך הנערה עדיין בין החיים.אשתדל לנטרלה בהקדם האפשרי. עבדך הנאמן"

הנסיכה המורדת - Rebel Princess 1Where stories live. Discover now