הנסיכה המורדת - Rebel Princess 1

פרק 32

הערב המשיך נעים והמון באו ובירכו אותי ובמיוחד התעניינו בדבר יורש. כחכחתי בגרוני מחייכת בנימוס "בהחלט יש עוד זמן לזה" השבתי לאציל העשירי בערך ששאל אותי את זה הערב וחיפשתי בעיניי את כריסטיאן, לראות להיכן נעלם "אני צריכה ללכת לחפש את בעלי, מצטערת" קטעתי את האציל באמצע הסברו למדוע זה אף פעם לא מוקדם מידי ליצירת יורש.
יצאתי אל החדר המלכותית הגדולה "כריסטיאן?" קראתי, הולכת בזהירות בחשכה, נכנסת למבוך שיש בחצר. תמיד נרגעתי שם והוא היה מוצא אותי יושבת וחושבת "כריס?" שאלתי שוב ומשעתי תזוזות של השיחים לא רחוק ממני. נשכתי את שפתיי בלחץ מעט כיוון שלא חסרות סכנות שאורבות לנו בתור שליטים לעתיד ובכלל לי.
"מי שם?" שאלתי והתעמקתי יותר ויותר בתוך המבוך, מגיעה לקראת סופו שם הגן היה, מלא הפרחים והריחות המתוקים ועצרתי צעד אחד לפני, שומעת קולות דיבור "הצעת לי להיפגש אתך למה?" שמעתי את קולו של דרטיאן שגם נעלם מן המסיבה, קולו רגוע ומלא ציניות ובוז "יש לי הצעה בשבילך" שמעתי קול נשי מתוק אך נוטף רעל "אני כבר יכול להגיד לך שאני לא מעוניין" השיב מבלי להקשיב אך אז הופיע עוד קול מוכר, קול שלא האמנתי שאמר את הדברים הללו "תקשיב לה דרטיאן, יתכן וזה ימשוך את תשומת ליבך במיוחד שזה קשור לאהבתנו המשותפת" קולו היה של כריסטיאן אך לא קולו הנחמד והרגיל, אלא רע "אז אתה משתף איתה פעולה? דווקא אתה מכולם פועל כנגדה?" שאל דרטיאן בכעס והצצתי, רואה את שלושתם עומדים, דרטיאן עומד שלוב ידיים על חזהו אל מול כריסטיאן ואותה אחת שזיהיתי כהאישה מהאשליה שלי, או את זו שהראתה לפחות.
"אני נגדה? ממש לא, אני בעדה" השיב אל דרטיאן "ההצעה היא כזו-" החלה לדבר האישה "אתה לא תעצור אותי מלקחת את כס המלוכה שלה במקום הולדתנו ושניכם תחיו עם הכוחות שלהם ולא אפגע בכם" עצרה לרגע והנחתי שדיברה עלינו, בעלי הכוחות אך איך אפשר לבטל אותם? יש דרך כזו? "ובנוסף כריסטיאן ייתן לכם להמשיך את הרומן הקטן שלכם, כמו פילגש לא רשמית" המשיכה "או שהיא תצטרך להגיע למצב שהיא תאבד את כל חייה, אהבתה ואולי גם חייה ותראה אותך תלוי מקורת תלייה" סיימה לומר את האפשרויות ודרטיאן הרים גבות "ואיפה כריסטיאן בכל הסיפור הזה?" שאל "פשוט מאד, עדיין מחותן לאמה אך לא בהכרח האמתית ואני אשלוט בכל הממלכות" ענה לו בחזרה והרגשתי את ברכיי מתקשות לעזור לרגליי לעמוד, קולו היה כל כך פשוט וקל, חסר דאגה "אתה באמת חושב שאסכים לה לקחת את כל חייה של אמה כולל כס מלכותה? אף מהאפשרויות הללו לא מתאימה לי" אמר דרטיאן בכעס והתקרב אל כריסטיאן, תופס בצווארון חולצתו "אני נשבע לך שאם יקרה לה משהו, שאם אתה משתף פעולה עם כל זה אני אהרוג אותך" המשיך ואמר, עיניו הכחולות בהקו בחשכה "אתה מפלצת ואתה תמות, אתה והיא בחיים לא תחיו ביחד באושר כל עוד זה תלוי בי" השיב לו כריסטיאן וירק בפניו של דרטיאן "גם אם זה אומר להרוס אותה?" שאל וניגב את פניו באיטיות, מתאפק לא לעשות משהו שיתחרט עליו "אתה בעלה, אהובה" אמר וכריסטיאן הניד בראשו לשלילה, נאנח לעומתו האישה הייתה נראית מרוצה מריב האחים הזה, שיערה היה שחור וארוך ופנייה חיוורות, עיניה אדומות ובוהקות כמו אבני חן יפות. היא בטח יכולה לשנות צורה וזה למה היא הייתה צריכה לראות אותי, כדי לדעת למה להשתנות.
"אני בעלה אבל לא אהוב ליבה ושנינו יודעים את זה" השיב אל דרטיאן שלאט לאט עזב את צווארון חולצתו לגמרי והוא החל ליישר אותה בחזרה ולסדר "אני לא מסכים לאף דבר מזה, אתה תראה שהיא תגבור עליכם, על כולם כי זו אמה ולא איזו מתחזה זולה, היא מלאך" הציב להם את זה בתור עובדה והתחיל ללכת לעבר היציאה שזה לכיווני, מתחבאת עוד יותר בשיח ונותנת לו לעבור.
"אתה חושב שהוא צודק? שהיא תצליח?" שאלה האישה והוא צחקק "לא, היא חלש, כל הזמן מתעלפת ועם סחרחורות ונופלת" השיב אליה והיא צחקה "היא לא מאומנת כמוני" אמרה בגאווה והיא נצמדה אל גופו, ורואה אותם מתנשקים בתאווה מה שגרם לי לרצות להקיא.
שמתי את ידי על פי והתחלתי לרוץ משם, מחזיקה ביד האחרת את קצוות שמלתי.
אני מניחה שזה מגיע לי במקום מסוים, שבחרתי להיות עם אחיו בזמן שהוא בעלי החוקי. עברתי את כולם, מתעלמת מהם לחלוטין ועולה למעלה בריצה, עולה אל חדרו של דרטיאן ופותחת את הדלת בדחיפה, בלי דפיקה ושאלה ורואה כי איננו כאן עדיין.
התנשמתי ופשטתי את השמלה הכבידה על נשמתי, קורעת את המחוך מגופי וזורקת הצידה, מפזרת את שיערי מן הצמות שהיו שזורות בו קטנות ומעטות, נשכבת על המיטה מתחת לשמיכתו המנחמת ועם ריחו הנעים מנסה להירגע ולעצום את עיניי.
הוא פגוע כן אבל לשתף פעולה עם הרודפים שלי? אלו שרוצים להפיל אותי ואם זה אפשרי אז להרוג אותי? "אה את פה" שמעתי מחוץ לבועה שלי את דרטיאן ופקחתי את עיניי "חיפשתי אותך, את לא תאמיני" המשיך ואמר, מתיישב לצדי ומזיז את השמיכה כדי לשים על עצמו גם "מה קרה?" שאלתי בתמימות, רציתי לדעת איך הוא יספר את ז, את מה שראיתי ושלא הזיתי את זה.
"נכון האישה הזו שראית? היא וכריסטיאן נפגשו איתי, אני באתי בידיעה שזה רק הוא אגב ואז ראיתי אותה, הכוח שלה זה שינוי צורה, יותר נכון העתקה" סיפר ונשמע לא מאמין "היא כמונו ויותר מזה, כריסטיאן יודע הכול והוא משתף פעולה אתה, הוא הציב לי אולטימטום שסירבתי לו. במילים שלו זו הייתה הצעה אבל זה היה ההפך הגמור מהצעה" סיים את סיפורו מחכה לתגובתי והזיז את שיערו הצידה "בחיים לא חשבתי שיבגוד בך ככה, גם בצורה פיזית, כאילו אנחנו עשינו זאת אך לא שיתפנו פעולה עם הרוצחים והבוגדים שלו" הניד בראשו ואני שתקתי, הוא ראה את פניי שעמדו להתפרק ולקח אותי אל בין זרועותיו לחיבוק מנחם, נושק לראשי "הוא מפחד שאקח אותך ובצדק אבל זה מוגזם" מלמל בכעס, הוא כעס שאחיו בוגד בכל האמונות שעמדו עלייהם אי פעם "זה מגיע לי, אני בגדתי בו והראתי לו את זה מול העיניים" השבתי בולעת את רוקי "מה אם לא אצליח לנצח אותם? אני שמעתי את הכול אבל כל כך קשה לי להאמין לזה, אני ראיתי את ההשפעה שלה עליו במו עיניי" אמרתי בפחד והוא הרים גבות מופתע, מזיז אותי "ראית את הכול?" שאל והנהנתי "אני פשוט לא מאמינה והייתי צריכה שאתה תספר לי את זה כדי שאדע שמה שראיתי זה לא איזו הזיה " עניתי והמשכתי "רציתי להקיא מלראות אותם מתנשקים. מישהו שאהבתי וחשבתי שהוא לצדי ואפילו שיש לי את אהבתי אליך הוא עדיין נמצא אי שם במקום מסוים ששמור לו בליבי וכשהוא התנשק אתה, עם המתחזה הזו ועוד איך שדיבר... זה שבר אותי" הודיתי ברגשותיי ומבטו של דרטיאן התרכך והוא ליטף את לחיי "אני לעולם לא אעזוב אותך אמה, אני לא אתן להם להרוס אותך ואני מקווה שהוא יקבל את שפיותו חזרה ושהוא יבין שהיא רק משתמשת בו ככלי משחק" השיב וישבנו זמן מה שותקים במיטה, רק שותקים ונתמכים זה בזה.
אני צריכה ללמוד להשתמש בכוח שלי כמו שצריך, כיצד לעבוד איתו ונזכרתי שכשכריסטיאן אמר מה שאמר לדרטיאן וסטרתי לו, עיניי שרפו כמו באותה הפעם שדרטיאן גילה לי את כוחי.
היא מאומנת והיא צודקת, היא יותר חזקה ממני כרגע עד שאעבוד על הכול ואלמד להביס אותה כיוון שכוחותיי הם אור וטוהר והורס רוע כמוה.
"תלמד אותי" פלטתי והוא הפנה את מבטו אליי מן הבהייה ששהה בה "ללמד אותך מה?" שאל מבולבל וצחקתי מעט "תלמד אותי הכול על כוחות ובמיוחד על שלי ואיך להשתמש בהם" פירטתי וחיוך עלה על שפיו המלאות "בשמחה, מתי שרק תרצי" השיב והתיישרתי "אז קדימה, עכשיו!".