הנסיכה המורדת - Rebel Princess 1

פרק 49

רצתי, רצתי ורצתי ואני זוכרת שרק רצתי. השמיים השחורים מעליי, הכוכבים נוצצים ועיניי הדומעות שורפות כמו אש. הרגשתי איך ליבי התכווץ מכאב והגעתי לפינת השקט שלי, לאגם בו דרטיאן לימד אותי לראשונה על כוחותיי.
בעודי קורעת מעליי את שמלתי נשמתי נשימה עמוקה וקפצתי אל המים הקפואים, שומעת את בעלי החיים במים כאילו מדברים עליי ומצד שני בורחים ממנו חוץ מדגיג זהב קטן שהתקרב אליי. בעודי מביטה בו הוא כאילו הביט בי חזרה ״המלכה אמה, תיזהרי בדרך בה את הולכת״ שמעתי אותו אומר וממשיך ״ליבך הוא טהור, את עושה הכל למען אהובייך אך זה עולה לך בנשמתך שהופכת לשחורה״ אמר ועיניי הפסיקו לשרוף ״הדרך היחידה שלך לעצור את זה היא להפסיק עם הנקמות הללו, לחזור לתלם בו היית״ ויצאתי אל מעל המים על מנת לנשום, משתעלת ומעבירה את שיערי לאחור.

הבוקר הגיע כאשר פקחתי את עיניי, שוכבת על האדמה שנדבקה על גופי שהיה רטוב.
קמתי ונעמדתי, מרימה את השמלה הקרועה מן הקרקע ומתחילה ללכת אל כיוון הארמון בחזרה, השומרים בכניסה המומים מן מראי כשהגעתי מול שער הארמון וניגשו אליי ״המלכה אמה! את בסדר?״ שאלו והנהנתי בשקט ״תנו לי לעבור״ אמרתי והם פינו את דרכם, הולכת ופתחו לי את דלתות הארמון, רואה את דרטיאן וכריסטיאן באמצע וויכוח ״אתה לא היית צריך לומר לה דבר כזה! איך אתה איפה היא עכשיו?״ כריסטיאן זעם ודרטיאן עם אגרופים קמוצים ״אני יודע שטעיתי כריסטיאן, אבל ניסיתי להזהיר אותה מן הדרך הזו! אתה לא יודע כמה הכוחות הללו מסוכנים אם הולכים בדרך הלא טובה, אני כזה!״ צעק על דרטיאן ומבטיהם הסתובבו אליי כששמעו את הדלתות נפתחות ״אמה!״ קרא דרטיאן ורץ אליי, מחזיק את פניי בידיו ״מה קרה לך?״ שאל והעפתי את ידייו ממני ״אני לא רוצה לשמוע אותכם, אני רוצה להיות לבד״ אמרתי והלכתי אל חדרי, טורקת את דלת החדר מאחוריי ונכנסת את האמבט החם שהכינו לי, מתיישבת ועוצמת את עיניי ונופלת לשינה ארוכה.

״אמה?״ שמעתי בשקט ופקחתי את עיניי, מוצאת את עצמי במיטה לבושה בכותונת הלילה שלי ודרטיאן יושב לצידי ומחזיק בידי. ״נרדמת באמבטיה״ הסביר והנהנתי בשקט, מתיישבת ומחליקה את ידי משלו ״מה קרה לך בלילה ? איפה היית?״ שאל ולא הבטתי בו ״באגם שלנו״ אמרתי בשקט ״לא טרחת אפילו לחפש אותי״ המשכתי והוא נאנח ״ידעתי שאת צריכה את השקט שלך, לא רציתי להגביר את כעסך כי אני יודע שפגעתי בך. אני יודע שטעיתי אמה ושאת מנסה להגן על שנינו אבל אמה, אני האפל כאן, אני צריך לעשות את הדברים האלה ואת הורסת את נשמתך הטהורה סתם כך״ הסביר והרים את מבטי אליו ״אמה את המלכה שלי, אהבתי הגדולה ביותר, את הגורל שלי. אני לא רוצה שתהרסי בגללי״ הוא לקח אותי אליו לחיבוק ונשמתי את ריחו המנחם, שמה את ידיי סביבו ״אנחנו נטפל בזה, אנחנו ביחד בזה״ אמר ונשק לראשי.
הוא עזר לי לקום מן המיטה והצצתי במראה, רואה שהשיער שלי השתנה שוב ״דרטיאן...״ מלמלתי ״כן זה שכחתי לציין״ אמר ״השיער שלך השתנה״ הבטתי על עצמי והשיער שלי חזר להיות חצי זהוב אבל נותר חצי שחור.