"אני כול כך מצטערת" אמרתי לדרטיאן אחרי כמה דקות של שתיקה "אין לך על מה, זה אני שגרמתי לכך" אמר ולקח את חרבו שעד עכשיו לא שמתי לב אלייה "תנוחי קצת, אביא לך אוכל" המשיך ויצא במהירות.
כריסטיאן צודק.הייתי עוצרת אם זה היה נגד רצוני הפנימי, אם יש לי רגשות אליו זה מסוכן ובמיוחד אם עוד מישהו יגלה על כך. קמתי לחדרי לקחת בגדים לישון בהם וחזרתי לחדרו שלא ידאג.פשטתי את שמלתי והורדתי את הכתר מניחה בצד מביטה בי דרך המראה. נראתי כול כך שונה , מלכותית, אצילה ובאמת .. יפה
פעם ראשונה שאני חושבת ככה על עצמי ונכנסתי לאמבט הפושר, משפשפת את גופי במהירות והציורים לא ירדו , למזלי, מכסה את עצמי מגבת שמצאתי ושומעת ציחקוק. הסתובבתי וראיתי את דרטיאן נשען על הקיר ומעביר את מבטו עליי "מתי הספקת?" שאלתי בלחץ והדקתי את המגבת על גופי , שיערי נוטף מים על הרצפה "אל תדאגי, לא ראיתי כלום" לקח עוד מגבת והלך מאחוריי, מייבש את שיערי "הבאתי לך אוכל, לא אכלת כל הצהריים" אמר דרטיאן והניח בסוף את המגבת על כיסא "אסתובב שתתלבשי" קפץ על המיטה עם הפנים קבורות בכרית וצחוק נפלט מפי ללא רצון, מתלבשת מהר בכותונת סגולה אקראית שלקחתי מארון בחדרי "זהו" אמרתי והסתובב לשכיבה על הגב. "השיער שלך ארוך כולכך" ציין עובדה וחייכתי "כן, זה מסמל בממלכה שלי על אצולה, מעמדות" הלכתי לשולחן כתיבה ואכלתי ממה שהביא. זה היה אטריות עם בשר כבש טעים "טעים לך?" שאל ונשכב על צידו להביט בי "כן,מאוד" חייכתי "את יודעת שאני מרגיש אלייך משהו,אני לא יודע מה" אמר לפתע וסיימתי לאכול אחרי כמה דקות של שתיקה "כן, אני ניחשתי לפי קודם" אמרתי ונשכבתי לצידו "אני מצטער שהסתבכת באשמתי" השיב לי בשקט ולוקח את ידי, נושק לה קלות "לא אתן לו לפגוע בך, תיהי בטוחה" חיוך קטן עלה על פניי "אני שמחה שיש לי במי לבטוח "
__________________________________________
בבוקר התעוררתי בחדרו של דרטיאן לבד. התיישבתי וראיתי את הארון פתוח ומגבת רטובה. הוא בטח היה צריך ללכת. התארגנתי במהירות בשמלה סגולה עם קרניי צבי ושיערי נשאר פזור , יורדת למטה וראיתי את אימו ואבי של כריסטיאן, גם הוא שמה ולפתע מבטי נחת על דרטיאן "במקרה ולא פגשת זה בני השני,הממזר,דרטיאן" הציעג אותו המלך בפניי אחרי ברכות בוקר לכולם ודאגות לשלומי "נעים להכירך נסיכתי" קם ונשק לידי "גם אותך" השבתי והוא קרץ אליי, כריסטיאן שמבטו היה ארסי אל דרטיאן המשיך לאכול בשתיקה רועמת וכך כולם שתקו, חוץ מהמלך אנדרו שדאג לענייניו הפוליטים וכלכלים. "מאוחר יותר היום בניי יקחו אותך לצייד , אולי תלמדי גם קצת" צחק אנדרו וחייכתי "בשמחה מלכי" אז דרטיאן בנו של המלך אך תחת חסותו של אורליק בארבור כיוון שאישתו היא אימו הביולוגית. "היום בערב גם יש את הטקס הדתי הפולחני " הזכיר לי כריסטיאן והינהנתי "אני זוכרת" השבתי בשקט "את בגדייך תבוא המשרתת ג'רנט והיא תדאג לכל השאר לגבייך גם" המשיך מתעלם ממני והינהנתי. כריסטיאן קם ועזב את השולחן , המלך והמלכה גם הם הלכו ונשארנו אני ודרטיאן בשולחן. "עכשיו הוא יאמלל אותי?" שאלתי אותו והוא משך בכתפיו "לא יודע, הוא כועס עכשיו ובצדק, יכול להיות שלא יעשה לך דבר " השיב ונראה כי בא לומר עוד משהו ועצר את עצמו "בואי נלך לצייד הראשון שלך" ואני צחקתי "ראשון? הו לא.. אני מקצועית" הוא הרים גבות בהפתעה "מה אתה מופתע? אני מיוחדת שכחת?" קמתי מחייכת אליו והלכתי אחריו
"בהחלט מיוחדת"
YOU ARE READING
הנסיכה המורדת - Rebel Princess 1
Fantasiaבממלכת ארבור של ימיי הביניים ישנה נסיכה שמורדת בהוריה כול פעם מחדש. היא לא אוהבת את יחסם לעם החלש והעני ולא אוהבת את שלטונם עלייה . היא לוקחת מטבעות זהב ומחלקת לעניים, לסוחרים נותנת לתכשיטים בעליי ערך כדי שימכרו וירוויחו מטבעות זהב בקלות יתר, נות...
