הנסיכה המורדת - Rebel Princess 1

פרק 45

הגענו לממלכה שנראתה כלכך מוכרת ויש בה זיכרונות מוערבים רק שעכשיו אני מלכה משל עצמי.
"המלכה אמה והנסיך דרטיאן הגיעו!" הכריז השומר ופתחו את דלתות הכרכרה. לבשתי שמלת מחוך סטרפלס שחורה וארוכה והכתר הדק על ראשי, לוקחת את ידו של דרטיאן שלבושו תאם את שלי, סיכת הממלכה שלי על מקטרונו. 
פתחו את דלתות הארמון ונכנסו, כולנו מביטים עלינו בתדהמה ומתקדמת ישירות אל היכן שהמלך, אנדרו, אביהם היה ולצידו הזוג הטרי. 
"ברוכה הבאה אמה יקירה" אמר אנדרו וקם ממקומו "המלכה אמה עבורך" אמרתי בנוקשות ומבטו עבר את דרטיאן ועל הסיכה שלבש "דרטיאן" אמר אנדרו ודרטיאן הנהן לשלום "אתה איתה עכשיו?" שאל אביו "כן אבי, אני מתכוון להילחם על זכותי מלידה, להיות הנסיך היורש ובעלה" השיב והרגשתי את ליבי פועם בגאווה, הוא עומד על שלו ותמיד היה כך בניגוד לכריסטיאן. 
"מי יתן והטוב ביותר ינצח" אמר אביו וידעתי שהוא מעדיף שדרטיאן ינצח כמובן אך מצד שני יש את כריסטיאן שלא מוכן לוותר על הכס. 
"לא ידעתי שאת יודעת להילחם אמה" אמר אנדרו וחייכתי "דרטיאן לימד אותי" השבתי וראיתי את מבטו האינטנסיבי של כריסטיאן עליי "מזל טוב לזוג המאושר" אמרתי בחיוך מאולץ והתקרבתי אל כריסטיאן, לוחשת לאוזנו "אמרתי לך שאני אשיג את מה שאני רוצה, איתך או בלעדייך. אני אשמיד אותך כריסטיאן והיא לא תוכל לעזור לך" התרחקתי לאחור ואנדרו העביר את מבטו עליי מחדש "מה קרה לשיערך ומה הסימנים הללו על גופך?" שאל "סוד" אמרתי בחיוך "אך רק אומר שאני חזקה יותר מתמיד" המשכתי והבטתי על טיאנה "רציתי להזמין אתכם לנשף אצלנו בארמון כחגיגה על ההכתרה שלי אך הקדמתם אותי" סיפרתי וכריסטיאן סוף סוף החליט לדבר "זה היה ספונטני" הסביר ונפלט מפי צחוק "לא ידעתי שקיים בך דבר כזה" החזרתי לו והעברתי את לשוני על שפתי התחתונה בהתגרות "בכל אופן, לא נפריע לכם עוד ונלך לשבת במקומנו" דרטיאן אמר ולקח את ידי בעדינות, מוביל אותי אחריו אל השולחן שהעוזר כיוון אותנו.

"הכל בסדר?" שאל דרטיאן והפנתי את מבטי אליו בחיוך "הכל מעולה, כמו שחשבתי" השבתי ולקחתי את ידו ושילבתי בשלי, מביטה אל תוך עיניו "אני אוהבת אותך" אמרתי לו והוא חייך "אני יודע, אני אוהב אותך מאוד אמה" השיב ונשק לידי, "תודה לכל האורחים היקרים שלנו שהגעתם לתמוך בברית הנישואים הזו" הכריז המלך אנדרו כאשר עמד מול כולם וחיוך מאולץ על פניו ואני קמתי ממקומי "אם יורשה לי להפריע המלך אנדרו" אמרתי "כמובן המלכה אמה" השיב והתקדמתי לעברם "אני הגעתי לכאן לא כדי לתמוך כמובן כיוון שיש פה חלק מהאויבים שלי" התחלתי לומר וחייכתי "רק הגעתי לכאן להזהיר אתכם מראש. ברגע שהחתונה הזו מתממשת מלחמה תתחיל בין ארבור אליכם" אמרתי ושמעתי את קולות ההתפלאות מן הסובבים ואת מבטם הפעור של כריסטיאן ואביו "אני אכנס עם הצבא שלי אליכם ואני אדאג להוציא את כולכם להורג ולתת לממלכה שלכם ושלי את מה שמגיע לה, לחיות בכבוד" אמרתי והפנתי את מבטי אל כריסטיאן בחיוך "תחשוב טוב כריסטיאן, אני ממליצה לך" קרצתי והסתובבתי "חכי אמה" אמר אנדרו והכריז על הלהקה לנגן, מוביל את כולנו אל חדר העבודה שלו ודרטיאן הלך בעקבותיי.
"אמה למה את עושה את זה?" שאל כריסטיאן וגיחכתי "אתה התחלת בכך שכרתת ברית עם האויבת שלי. זו שרצתה לקחת את חיי ואת הכס ממני" השבתי ושילבתי את ידיי על חזי, לא מראה טיפה של חולשה או סימפטיה "אמה, אני לא רודפת אותך יותר, אני קיבלתי את מה שרציתי ובנוסף הרגת את אבינו... אני רוצה לבנות את חיי מחדש" אמר טיאנה לפתע וצחקתי "בכך שהתחלת לפתות את בעלי לשעבר שישתף פעולה בלהרוג אותי ולקחת לי את הכס? מצטערת אבל אני הנקמה שלי על רצח אימי אני אקבל, זה רק מתחיל" אמרתי ואנדרו כיחכח בגרונו "אמה, את יודעת שאת כמו בת בשבילי, אני בטוח שאפשר לפתור את זה איכשהו" אמר וחייכתי "תכריז על דרטיאן כהיורש החוקי לכס ואתן להם לחיות בשלווה שלהם" השבתי "אמה!" התפרץ כריסטיאן והתקרב אליי "את יודעת שאני אהבתי אותך, עדיין אוהב אותך ולא הייתי פוגע בך בחיי" אמר ויישרתי את מבטי אליו "לא, אתה סך הכל רודף את הכס" אמרתי "זה למה רצית להתחתן איתי מההתחלה, להשיג מלכה ויורש" עניתי ומבטו היה נראה פגוע ומעורבב עם כעס.
דרטיאן התקדם לצידי וחיבק את גופי ביד אחת "אני תומך בה בכל החלטה שתעשה" אמר והביט באביו "היא מלכה חזקה וחכמה, היא לא תפחד לממש את מה שהיא חושבת שנכון לה לעשות" המשיך ואנדרו נאנח "זו החלטה שכריסטיאן יצטרך לעשות בתור נסיך הכתר כרגע, לוותר על מעמדו או לקחת סיכון למלחמה שלא נוכל לנצח" אמר אביו וכריסטיאן הביט על אביו בהפתעה "אבא? אתה נמנע מכך?" שאל ואנדרו הנהן "אתה יודע שתמיד העדפתי את דרטיאן בתור יורשי, הוא בכורי והוא לדעתי מתאים יותר להיות היורש. אם אתה מאמין שאתה אוהב את הממלכה הזו תבחר את ההחלטה הנכונה"