ההשתקפות שלא שלי

12.

~יום שבת~

השעה הייתה 7 וחצי בערב. ראיתי את אמא שלי מרחוק באה לקראתי. מאחוריה הלך אבי באיטיות ומיקה עקפה אותו בריצה.
"ג'ייס!" מיקה רצה לקראתי.
"היי." הרגשתי חלש.
"אתה לא מבין כמה שבודד לי בלעדייך." התיישבה בכיסא לידי.
עצמתי את עיניי. לא הצלחתי להחזיק אותן פקוחות.
"תתרחקו מעט. ג'ייס היום לקח תרופה מאוד כבדה והוא מאוד חלש היום. תיזהרו ליד כל הצינורות." אחות שהייתה לידי דחפה בעדינות את מיקה.

נרדמתי.
אני לא זוכר יותר מזה.