קודם כל-
סליחה שלא העלתי פרק בשבת
יודעים מה אחותי צריכה לבקש סליחה כי היא זו ששפכה לי מים על כל המקלדת!
בקיצור הינה חלק ב' של פרק 15
ואת השיר הוא אפשרי לשמוע אם רוצים, וכן דיסטיאל אני משפפת אותם ואני גאה בזה!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ל
יאם-
"בוקר טוב בן אני שמח שיכולת לבוא לארוחת הבוקר" אבי אמר בזמן שאני מתיישב בשולחן
"כן... למה קראת לי?"
"כמו שאתה יודע אתה קרוב להכתרה וליפני ההכתרה עליך לצאת למסע לבדך, ורציתי לדעת אם חשבת על זה?" אמר, חשבתי על זה הרבה אם לומר את האמת אין הרבה דברים מעניינים בממלכות לחפש בעיניי אולי מישהו אחר היה רוצה למצוא את מערת הקריסטל שמראה את העתיד או את חרב בשלום אבל מה שמעניין אותי הוא לעשות את המסע הזה ולעזור לזאין תוך כדי אז אני ניראה לי אחפש את הפרח שזאין צריך.
"כן אני יודע מה המסע שלי אך ליפני אני ארצה לדבר עם הספרן מהלכותיי ולראות אם ישנם רמזים למציאת הדבר" אמרתי, זאין מזג לכוסי מים ישר שתיתי את כל תכולתה, הוא בא למלא עוד מים
"זה בסדר זאין" אמרתי
"כן אדוני" אמר וחזר לעמוד מאחורי כיסאי
"אז ליאם תוודא ותחזור אלי במהירות עם תשובות אני צריך להודיע לוועדה" אמר והחל לאכול והבנתי שזה הרמז שלי ללכת.
התקדמתי ליציאה הסתובבתי לאחור ורואה את זאין בעקבותיי והמשכתי ללכת.
"ליאםלאן אתה הולך?" זאין שאל
"לספרייה לגבי המסע" אמרתי בקצרה.
"קרה מהו?" הוסיף לשאול
"אתה יודע מה? כן!" הסתובבתי עליו בחדות
"מה?" שאל
"אתה הולך לספרייה מחפש לך דרך הביתה בעזרתו של פרמין אמה ושראל, אתה חושבשאני לא אדע? ואם אתה לא מתכוונן לתת לי לעזור לך אני אדחוף את עצמי כי אתה חשובלי ואם אתה רוצה לעזוב אני לא אחזיק אותך בכוח אני לא רוצה שתסבול, אז זה המסע שלילמצוא את הפרח שאתה צריך" אמרתי וממשיך ללכת
"ליאם חכה רגע" תפס בשורש ידי
"אני לא התכוונתי שתרגיש ככה וזה לא שאני רוצה לעזוב! אני לא יכול להישארהכישוף של אמריס עוד יהרוג אותי ואני לא רוצה להישמע אנוכי, ויש לי שם חיים!" אמר בכעס.
"בסדר אז אני אעזור לך" אמרתי בקרירות.
"תודה רבה" והכל להוביל את הדרך לספרייה
אנטון-
"חיילים הקשיבו לי האל לצדנו! אנחנו נמוטט את הממלכה הזו והיא תהיה שלנו!מריה כבר בפנים ומעבירה מידע דרך השליח לאקי אחי בצעיר ביותר, גידעון יש משהושתרצה להוסיף?" שאלתי את אח האמצעי.
"כן, אהובו של הנסיך, הוא ישבור את ליבו וזה הסדק בחומה שתאפשר לנו מעבר!עלינו להיות מוכנים האמונים נמשכים וככל שירבו הלוחמים כך יטיב לנו! תגייסו שכניםאחים כל אחד שניראה לכם כלוחם אפשרי" אמר בקצרה
"באו נלחם על מה ששייך לנו!" צעקתי
"לחיי אנטון! לחיי גדעון! לחיי לאקי! ולחיי העלמה מריה!" קהל הלוחמיםקרע בקול.
"זה בכיס הקטן שלנו" לחש לעברי גדעון
הסתכלתי על מכנסיי מחפש כיס "אין לי כיסים גדעון!" אמרתי
"טיפש" אמר בגלגול עיניים וירד מהבמה, מה עשיתי לא בסדר?
YOU ARE READING
Prince Charming - ZIAM.
Fanfictionואז הוא ניכנס לחיי ופשוט שינה הכל בשניה. ***גמור*** 2004storis ~קרדיט לרעיון דירוג הכי גבוהה 15# בפנטזיה 2# בזיאם 2# בספרות חובבים
