LET ME LOVE YOU / Hebrew

פרק 10-הזעזוע

״היי יפתי״ אמרתי ונישקתי ללחי של לין כאשר נכנסתי לביתה.
איך התגעגעתי אליה,אנחנו צריכות להשלים כל כך מלא פערים.
כמו הלילה החלומי עם רוי.
הלואי יבואו עוד ימים כאלו,שהאהבה תשלוט ולא הריבים והאגו שלנו.
באתי להתרחק מלין אך היא משכה אותי לחיבוק חם וארוך.
דמעות ירדו מעיניי ועיניה וייבבןת יצאו מפינו.
״אנ..אני כל כך התגעגעתי לי-אור״ היא גמגמה לא עוזבת את חיבוקה ואני רק חיזקתי אותו.
״גם אני יפה שלי,גם אני״ אמרתי וסוף סוף השתחררנו מחיבוקנו.
״צריך להשלים פערים כל כך״ היא אמרה וניגבה את דמעותיה , הנהנתי
מיד אחריה וניגבתי את דמעותיי גם.
״ספרי לי משהו חדש״ היא אמרה לי וחייכתי חיוך ביישני.
״לי-אור...ילדה רעה,מה עשית?״ היא שאלה במבט ערמומי.
האודם עלה לפניי והסמקתי.
״שכבתם?!״ היא שאלה בהלם ושמה את ידייה על פיה.
״ששששש לין!״ אמרתי-צעקתי בלחישה ושמתי את אצבעי על שפתה.
לאחר שניה היא ליקקה את האצבע שלי ועשיתי פרצוף ניגעל בליווי הצחוק שלה.
״איכס ימגעילה!״ אמרתי לה וניגבתי את אצבעי על חולצתה.
״איך היה??״ היא שאלה במהירות והסתכלה עליי במבט סקרני.
״היה...היה...פשוט....חלומי״ אמרתי לבסוף עם מבט חולמני על פניי.
היא צחקקה ונענעה את ראשה.
״הילדה הקטנה שלנו כבר לא תמימה!״ היא אמרה מסתכלת למעלה ולוחשת ׳ברוך השם,תודה׳ וצחקתי.
״היא היה פשוט כל כך רומנטי״ אמרתי והיא דחפה את כתפי.
״סוף סוף חיים שלייי״ היא אמרה לי וחיבקתי אותה.
״אני פשוט מתרגשת בשבילך חיים שלי,איך את מרגישה עכשיו?״ היא שאלה וחייכתי.
״מרגישה טוב מאוד,היה לי כל כך כיף איתו״אמרתי והיא חייכה
״הוא היה עדין?״ היא שאלה בהרמת גבה והנהנתי במהירות.
״בקושי כאב לי את לא מבינה איזה עדין הוא״ אמרתי לה והיא חייכה שוב.
הטלפון שלי צלצל והרמתי אותו רואה את השם ׳אהוב ליבי❤️׳ מתנוסס שם.
״זה הוא״ לחשתי לה והיא אמרה לי בשקט לענות מהר.
״הלו״ אמרתי ושמעתי אותו משתעל.
״לי-אור.אני צריך שתעשי לי טובה״ הוא אמר במהירות והמהמתי.
״מה קרה רוי??״ שאלתי בדאגה ולין דפקה לי מבט.
״לכי לבית שלי.ואל תצאו משם. אני לא צוחק לי-אור״ הוא אמר בדאגה והפחד חלחל בי.
״למה אתה מתכוון??? למה??״ שאלתי במהירות ולין אמרה בלי קול׳מה קרה׳ ונענעתי בראשי.
״בלי שאלות לי-אור. השומרים בדרך לשמור עליכן ולקחת אותכם. תגידי ללין שאלעד איתי. אני אוהב אותך״ הוא אמר ולפני שהספקתי להחזיר לו תשובה ניתק.
הטלפון קפא בידי וקפאתי.
מה הוא הולך לעשות.
מה קורה שם???
איפה השומרים המזורגגים? שיקחו אותנו כבר לבית של רוי.
והיכן אהובי שהלך?!?!
״לי-אור!!! מה קרה? את מקשיבה לי?!״ שמעתי באוזני את לין והתעוררתי מהמחשבות שלי.
כל מה שעבר בראשי הם מילותיו.
׳לכו לבית שלי׳
׳לכו לבית שלי׳
׳לכו לבית שלי׳
׳לכו לבית שלי׳
המילים עברו בראשי בלי סוף.
וגרוע מזה. לא הצלחתי להביע את אהבתי אליו חזרה.
״בואי לין״ אמרתי מהר ומשכתי אותה לחדרה נועלת את הדלת. החלונות .
וכל השאר.
״מה קרה לי-אור.תפסיקי ותסבירי לי״ היא אמרה עוצרת במקומה .
״רוי התקשר.אלעד איתו והוא אמר שנחכה לשומרים והם יעבירו אותנו לבית שלו ולא נצא משם.לין אני מפחדת. מה אם יקרה להם משהו״ אמרתי ודמעות ירדו מעיני.
״או מיי גאד לי-אור,את מדברת על רוי כשאלעד שלי שם״ היא אמרה ודמעות ירדו מעייניה.
שתי דפיקות חזקות בדלת נשמעו וקפאנו מסתכלות אחת על השניה.
אני הרמתי עט משולחנה ופתחתי אותו והתקדמתי לאט לאט לדלת כשהיא כמו סכין וידי מונפת לאוויר.
עשיתי ללין בשקט ״ששש...״ ועצרתי.
הדלת נפתחה בבום מבחוץ וזה הבהיל אותי ואני ולין צעקנו ובאתי לקפוץ על מי שבדלת.
״אמ...גברת לי-אור?״ שאל אחד השומרים של רוי,אני חושבת ששמו גבריאל.
״או מיי גאד...גבריאל...״ נשפתי בהקלה והפלתי את העט מידי מתנשפת... הוא ׳השתעל׳ כדי שאני יאפשר לו להכנס זזתי הצידה ושמתי את ידי על מצחי
״ת..תיכנס גבריאל״ אמרתי ,
והוא נכנס עם עוד 2 שומרים.
״מר אזולאי אמר לי לבוא לקחת אותכם..״ הוא לחש בביישנות וגיכחתי.
״אל תתבייש גבריאל.דבר״ אמרתי והתקדמתי אל לין והתיישבנו עם המיטה.
״גבריאל,בבקשה תגיד לי משהו. מה עם רוי ? ואלעד? מה קורה שם?״ שאלתי בדאגה והוא נאנח.
״זה לא תפקידי לספר לך,ואסור לי״ הוא אמר ולאחר שהשומרים נכנסו הוא סגר ונעל את הדלת.
״בבקשה גבריאל...״ אמרתי והרגשתי שהפה שלי יבש,המילים בקושי יוצאות לי מהפה.
״אני חייבת...לד...לדעת שהכל בסדר איתו.שהוא לא בסכנה״ אמרתי והפחד והדאגה חלחלו בי,כמו כל הימים האחרונים.
״אני....אני לא יכול לומר כלום לי-אור,אבל אני לא אשקר לך אני לא יכול לומר לך שהוא לא בסכנה״ הוא אמר נאנח ולחש לשומרים שהוא יתחרט על זה עוד מעט.
״א...אלוהים ישמור״ אמרתי לעצמי ונשכבתי על המיטה נכנסת מתחת לשמיכה.
לא שמתי לב לליבושי בכלל,הייתי לבושה בגופיית בטן ושורט פיג׳מה של לין.
״לי-אור...אנחנו צריכות ללכת...״ לין אמרה וליטפה את גבי כשהדמעות זלגו.
כאשר כמה יריות נשמעו התרוממתי במהירות ממיטתי .
״תחכו כאן״ אמר גבריאל במהירות ויצא מהחדר לאט לאט עם רובים בידיים וסגר את הדלת אחריו.
״לי..לי-אור! תנעלי!״ צעקה לין בפחד וקמתי מהר ויצאתי מהחדר,נועלת את דלת הבית,והחדר.
רצתי למיטה נכנסת תחת השמיכה עם לין.
״אל תדאגי אני חושבת יהיה בסדר״ אמרה לין והנהנתי.
שמעתי את דלת הפתיחה נפרץ ונבהלתי יוצאת מהמיטה ומרימה שוב את העט ומשחזרת צעדים.
הדלת נפתחה ושוב גבריאל עמד שם אך רק עם שומר אחד.
״עוד פעם הסיטואציה הזאת??״ הוא אמר מגכח  ללא הומור ונכנס לחדר.
חייכתי בביישנות וחזרתי שוב ללין.
״מה קורה שם? ואיפה השלישי?!״ שאלתי במהירות והוא הסתכל על השנים האחרים בצער.
״הוא היה בחור טוב.הקריב את עצמו וכך חיסלנו את 5 המטרות שהיו שם״ הוא אמר בעצב והנהנתי.
״אז זהו? זה נגמר? רוי יחזור עכשיו?״ שאלתי והוא צקצק בלשונו והרים את מבטו המושפל לרצפה אליי.
״לא ממש...יש עוד כמה מטרות״ הוא אמר והנהנתי.החלפתי את בגדיי בזמן שהם יצאו והציעו שיחכו למטה,ולאחר מכן , ירדנו במהירות למטה ונכנסנו למכונית.
.
כבר כמה שעות אנחנו באוטו הזה.
אני כבר לא בטוחה שאני בדרך לבית של רוי.
וכדי שאני ולין נישן, גבריאל הציע שהוא והשני יסגרו את החלון והוילון הקטן שנמצא ליד ראשם,כמו במכוניות משטרה.שיהיה ׳שקט׳ .
אלוהים ישמור. אני כל כך מפחדת.
לין נרדמה כבר מזמן. אך אני לא עצמתי עין עד עכשיו.
אני כל כך מתגעגעת ודואגת לרוי, ואני לא יכולה לצאת ולעצור אותם שוב פעם רק בשביל ׳לצאת להשתין׳ או ׳לנשום אוויר׳ שזה בעצם לקחת את הטלפון שלי שנמצא בכיסי ולשלוח מיליון הודעות לרוי. בלי שהם ידעו כמובן.
אני צריכה לארוז כוחות למחר. זהו.
לי-אור את חייבת לישון!
פשוט הנחתי את כל מחשבותיי בצד ועצמתי את עיניי.
אני רק יודעת,שסיוט גדול הולך להיות בדרך.
אני הולכת לסבול.
הדאגות והחששות שלי גברו על העייפות, ולא נרדמתי.
התרוממתי ופתחתי את הוילון
״אתה יכול לומר לי לאן הולכים?״ שאלתי בשקט משקרת להם שישנתי.
״אנחנו בדרך לבית של רוי,ישנת מלא״ גבריאל אמר וגיכחתי.
״לא ישנתי עד עכשיו גבריאל,לעזאזל איתך ועם השקרים שלך״ אמרתי משלבת ידיים וצנחתי לאחור.
״אל תשאלי שאלות.אני לא אשקר״ הוא אמר וגיכחתי
״אתה עושה את זה כל כך קשה״ צעקתי בתסכול והם צחקו.
״טוב בסדר. אנחנו בדרך למקום שמור אל תדאגי״ השומר השני אמר וגבריאל דפק את המרפק שלו בבטן שלו והשומר לחש לו ׳מה׳.
״תענוג להכיר אותך....״ אמרתי מושיטה את ידי .
״-עידו״ אמר ממשיך ולחץ את ידי ברשמיות.
צחקתי עם גבריאל ועידו כמה זמן ובאמת שהרגשתי את הלחץ יורד,
אך לאחר זמן מה,כאב הורגש בצד גופי וראשי נחבט בחלון שלצדי שנשבר מחוזק החביטה, כאשר גם לין המבוהלת עפה עליי.הרגשתי את הזעזוע בתוכי.
כל האוטו התגלגל,אך את זה לא ׳זכיתי׳ לראות,כי לאחר דקה, החושך סוף סוף השתלט עליי ועל גופי הכבד,העייף והכואב.
הרכב התנגש בנו.
__________________________
איי איי איי... ליאור המסכנה כל כך מתגעגעת לרוי.אני לא מאמינה שהיה לי אומץ להוסיף תאונה!
אבל דיי צפוי לא?
בואו נקווה שהיא תצליח לשרוד את הלילה. או שקודם,הוא יצליח.
כי לפי מה שידוע לנו, שניהם בסכנה!
נראה(כמעט)הכל בפרק הבא😛😛😛
אוהבת❤️✔️
תצביעו מלא מלא ותהנו✌️️