LET ME LOVE YOU / Hebrew

פרק 13- הכל דפוק.

היי.
אני יודעת, איחרתי קצת.
רמת הגעגוע שלי לכתיבה עברה כל גבול, ולא יכלתי להתאפק שלא להעלות פרק שפשוט חיכה להתפרסם.
אני אוהבת את כולכם❤️
••••••••••••••••••••••••••••••••••••••
נשמתי עמוק.
מה עושים ברגע כזה?
מה אני צריך לומר?
איך אני צריך להתנהג?
התפללתי שמשהו יקרה עכשיו.
שמישהו ידקור אותי. שייפול עליי פסנתר.
אוי לעזאזל, שאלוהים ייקח אותי.
״היי קטנה״ לחשתי אליה בחיוך והתקרבתי אליה
המבט המבולבל שעל עינייה לא ירד גם כאשר
חיבקתי אותה חזק אליי ולא עוזב.
אני לא רוצה לשחרר.
נשמתי אותה.
את הריח שלה, שפעם הייתי מריח כל יום כל היום ועכשיו? רק כשהיא נחמדה.
אני כל כך מתגעגע לריח הזה.
״רוי..״ היא צחקקה, ״אתה מוחץ אותי״ הוסיפה אבל עדיין לא רציתי לשחרר.
פחדתי .
פחדתי שזו תהיה הפעם האחרונה..
הפעם האחרונה שנתחבק.
הפעם האחרונה שאראה אותה.
רק אלוהים יודע כמה פחדתי .
אני לא יודע איך להתנהג. אני רוצה שהיא תהיה קרובה אליי. תמיד.
אני רוצה לקום איתה בבוקר.
אני רוצה ללכת לישון איתה בלילה, ושנתחבק ונאהב כל הלילה.
אני רוצה שהיא תהיה הבחורה היחידה שאני אעשה איתה אהבה.
רק אותה אני רוצה.
אני רוצה שהיא תסתכל לי בעיניים.
אני רוצה שהיא תשמע מה יש לי לומר, ושאני אהיה הדבר הראשון שתראה כשהיא תשמע את זה.
זה שיספר לה את האמת המזורגגת הזאת.
״מה הרופאים אמרו לך?״ שוברת המחשבות שלי.
האהובה שלי.
״לי-אור, אני צריך לדבר איתך״ לא תכננתי לבזבז כל כך הרבה זמן.
רוז כבר ממזמן לא מעניינת אותי, ואף פעם לא עניינה.
זאת תמיד הייתה היא. תמיד לי-אור.
זאת תמיד תהיה היא.
האמא של הילדים שלי.
האישה של חיי.
״אני...״ המילים לא יצאו לי מהפה ולי-אור הסתכלה עליי בתהיה.
אני רק יכול לדמיין מה עובר אצלה בראש.
״אמא!״ נכנסו הילדים שלנו בדלת החדר ונשפתי החוצה את כל האוויר שהיו לי בריאות.
לעזאזל.
עכשיו?!
לי-אור המשיכה להסתכל עליי, לא הורידה את ענייה ממני.
אני לא מסוגל להסתיר כזה דבר ממנה.
אני לא מסוגל להסתיר דבר ממנה.
״אהובים שלי קטנים״ הפנתה את תשומת ליבה אליהם.
היא נישקה אותם וחיבקה אותם בחוזקה.
היא יכולה להרוג אותי.
אני רוצה שהיא תנשק ותחבק אותי ככה.
לעזאזל, תאהבי אותי אישה.
ידעתי שהיא עדיין חושבת עליי.
ידעתי שהדבר היחיד שעובר לה בראש כרגע זה ׳מה הבן זונה הזה רצה לומר׳.
אני רק יכול לדמיין מה עוד היא חושבת.
זה ידוע. אני בן זונה.
המשכתי הלאה עם רוז בלי לחשוב פעמיים, למרות שהיא יודעת שהיא לא יותר מאשר זיון.
אני בחיים לא ארגיש עם רוז מה שאני מרגיש איתה, וזה ידוע.
היא לא בשבילי לעומת לי-אור.
אני יודע, אני בן זונה.
בחיים לא השתוקקתי לדבר יותר מאשר זה.
בחיים לא הייתי צריך שיאהבו אותי ככה.
ניגשתי אליהם והרגשתי בטבעיות להיות חלק מהסיטואציה.
שמתי את ידי על גבה וחייכתי לילדינו.
מי היה מאמין שנעשה ילדים?
מי היה מאמין לדבר ממה שקרה?קורה?
הדמעות בצבצו.
אל תבכה רוי. אל תבכה.
ממתי אני כזה כוסית? אני בוכה?
העניין הזה משעשע אותי ואני לא יכול שלא לתהות איך החיים שלי היו נראים ללא לי-אור.
״איך את מרגישה מאמא?״ שאלה הקטנה שלי, שכל כך דומה לאמא שלה.
״אני בסדר מאמי״ נישקה את מצחה.
אין דבר יותר יפה מחום אימהי.
אני גם רוצה את הנשיקה שלה.
״ילדודס, אולי נלך הביתה ונתן לאמא לנוח טיפה?״ נשפתי אוויר ולי-אור סובבה אליי את פניה הזועפות.
״למה?״ לחשה לי והסתכלה שוב עליהם.
״לא אבא! אני רוצה את אמא!״ הקטן שלי צעק וקפץ עליה, גורם לאנחת כאב לצאת מפיה.
אנחת כאב....אוי אלוהים מה קורה לי.
״תחכו רגע בחוץ עם דוד אלעד. אבא כבר ייצא אליכם בסדר?״ שאלתי והם נשפו ברוגז והנהנו, התחילו למעוד אל מחוץ לחדר בצעדים קטנטנים ומתוקים.
״מה הבעיה שלך״ היא יצאה עליי ושילבה את ידייה, גורמת לשדיה להראות בולטים יותר ולמבטי לרדת למקום שהוא לא עינייה.
היא שמה לב למצב וזזה באי נוחות.
״לי-אור. זה בית חולים. אני לא רוצה את הילדים שלי מסתובבים במקום מסריח כזה כל המקום הזה מלא במחלות״ אמרתי לה בעצבים והיא שתקה.
ליטפתי את הלחי שלה.
״אני אביא אותם שוב ישר על הבוקר, אני לא רואה מה הבעיה״ היא צחקה על מילותיי.
״הם הילדים שלי גם. אני יודעת שזה לא מקום לילדים אבל אלו הילדים שלי גם. הם שלנו״ אמרה. שלנו. הם שלנו. לא שלי ושלה. שלנו.
״אני יודע. נבוא שוב אני מבטיח. בבקשה תביני אותי אני לא רוצה לריב איתך״ דיברתי אליה בשקט. אלוהים אני כזה כוסית.
״אוף. אתה צודק״ הסכימה איתי בכיווץ אפה.
היא כל כך חמודה.
לחייה סמוקות מעצבים והאף המכווץ הזה רק גורמים לי לרצות לתפוס אותי ול... ״רוי?״ עצרה את חוט המחשבה שלי.
ניערתי את ראשי וחייכתי אליה.
״יפה לך להצדיק אותי. מה קרה לא הלך הראיון עבודה?״ שאלתי והיא הייתה מופתעת.
״אכפת לך? אתה בטוח שאתה מרגיש בסדר?״ שאלה מהר והושיבה אותי בכוח לידה.
היא נגעה והרגישה את ראשי.
היא לחשה איה ועשתה פו על היד שלה.
״או אה רוי, אתה רותח. לוהט. אתה לא מרגיש טוב. ידעתי שזה מוזר שאתה דואג לי״ אמרה לי והעפתי את ידה ממני.
התחלנו לצחוק ושמתי את ידיי משני צדדי גופה.
היא הסתכלה אל תוך עיניי ו-ואו מה הרגשתי.
אני לא מסוגל להסביר כמה אני אוהב אותה.
הסתכלתי לתוך עיניי והתקרבתי אליה, סוגר את עיני.
חיפשתי את האישור בעינייה.
אני רוצה לנשק אותה. אני רוצה שהיא תהיה שלי. לקחת אותה פה על מיטת החולים המסריחה הזאת.
היא חייכה חיוך קטנטן והצמדתי את שפתיי לשלה ברוך.
הטעם המוכר הגיע לפי. היא כזאת מתוקה.
ידיי החלו ללטף את גופה. החל מהתחתון לעליון.
הנתונים שלה מושלמים. אפילו אחרי לידה של תאומים, והיא עדיין מושלמת. יותר מאי פעם.
לשוני חדרה לפיה ונשכתי את שפתיה, גורם לאנחת הכאב שרציתי לשמוע מהרגע הראשון.
עליתי מעליה, והעניינים החלו למהר.
״רוי רגע״ אמרה בזמן שנישקתי את צווארה, מסניף את הריח המוכר אליי.
ידיי הגיעו לשדייה ונגעו בכל דבר שהיה בדרך.
״רוי תפסיק, זה פשוט לא נכון״ נשפה עם אנחות כאשר פי הגיע לחזה שלה, מנשק ונושך הכל.
״די רוי״ גנחה לאוזני וידייה הגיעו לחזי.
היא דחפה אותי בכל הכוח והגעתי לרצפה, נושם במהירות מהאקט שלנו.
״אמרתי די!״ צעקה עליי.
היא סידרה את שמלת בית החולים בחזרה ושמה את ידיה על פניה.
התקרבתי אליה ושמתי את ידיי על פניה.
״אני כל כך מצטער. אני לא יודע למה עשיתי את זה״ אמרתי לה והיא שתקה.
״אני רציתי את זה״ אמרה לי ולקחתי ממנה צעד אחורה.
״אז למה עצרת את זה?״ שתקה.
למה היא שותקת? מה שונה מכל הפעמים ששכבנו? שלקחתי אותה במקומות ציבוריים? זאת לא הפעם הראשונה.
״לי-אור תעני לי.״ אמרתי לה באיפוק. אני נשבע שאני אתפוצץ.
״לי-אור!!״ צרחתי והיא דחפה אותי אחורה בבכי.
״כי יש לי הזדמנות לאהוב מישהו נורמלי!״

•••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••
סוף סוף מישהו הודה במשהו.
בין אם זה רוי באהבה ללי-אור ובין אם זה לי-אור, שגילתה רגשות חיבה לבחור המסתורי שלה...
אם הוא רק היה יודע מי...