LET ME LOVE YOU / Hebrew

פרק 24-סליחות

החלטתי לסיים את הסיפור בפרק 25 למי שלא ראתה!
אבל תהיה עונה 2,לא לדאוג בננות!
••••••••••••••••••••••••••••••••••••

״מי זה״ תקפתי אותם.
לי-אור הסתכלה עליי במבט לא ברור ושתקה.
בכי של תינוקות נשמע ברקע.
״איפה הילדים שלי?!״ צעקתי לטלפון ולי-אור התחילה לבכות בשקט.
״בשעה 6 שלי-אור תגיע למחסן 2 ברחוב ה****. שלי-אור תבוא לבד״ הקול אמר והסתכלתי על לי-אור.
״לא״ אמרתי ולי-אור חטפה לי את הטלפון.
״כן,אני מסכימה. הילדים שלי יחזרו?״ היא שאלה ושמתי את ידי על מצחי.
איפה טעיתי?
היא דיברה איתו לעוד דקה ואז הסתכלה עליי.
״מה את חושבת שאת עושה?״ שאלתי אותה תופס בכתפייה ומכריח אותה להסתכל על עיניי.
״את לא הולכת!״ צעקתי עליה והיא ליטפה את פניי.
״אני אוהבת אותך אתה יודע?״ היא שאלה כשדמעות מציצות בעינייה.
״אל תלכי״ התחננתי סוגר את עיניי ומתמכר להרגשה של ידייה עליי.
״אתה יודע שאני חייבת״ היא אמרה.
״אל תעזבי אותי!״ תפסתי את פנייה והיא חייכה חיוך מנחם.
״אתה תמצא אותי״ היא אמרה בחיוך.
״אתה תמיד תמצא אותי״ לחשה ונישקה אותי.
״כשזה מגיע לילדים שלי אתה יודע שאין שאלות״ היא מלמלה ומשכה אותי אליה.
״אני אוהב אותך״ הצמדתי את המצח שלי לשלה.
נישקתי אותה והשכבתי אותה על המיטה.
״גם אני אותך אהובי״ אפילו לא הספקנו להתחתן.
״אני מצטערת״ היא לחשה מנשקת אותי.
״גם אני״ הסתכלתי בעינייה ואזקתי את ידיה לברזל המיטה בצורה שתהיה לה נוחה ויצאתי מהחדר נועל את הדלת.
נשפתי את האוויר בחוזקה ונשענתי על הדלת יורד למטה לאט לאט שומע את הדפיקות שלה על הדלת והצעקות.
״אתה הורג את הילדים שלנו!״ הכי בלט לי מהמשפטים שלה.
אני מצטער לי-אור,אני באמת מצטער.

לי-אור
״בבקשה...״ כבר לחשתי ללא קול.
התייפחתי בשקט והתחלתי להשתעל בלי הפסקה.
״גברת לי-אור?״ דפיקה על הדלת.
״גבריאל זה אתה??״ שאלתי במהירות והוא המהם.
״גבריאל,שנינו יודעים שהוא לא יצליח״ נאנחתי והוא לא ענה.
״בבקשה גבריאל אלו הילדים שלי״ בכיתי .
אין שום מענה.
״הם ימותו! אני היחידה שיכולה להציל אותם! אתה יודע את זה!״ צעקתי והוא עדיין לא ענה.
התחלתי לדפוק על הדלת בחוזקה.
״בבקשה גבריאל תענה לי!״ בכיתי ודפקתי על הדלת.
המנעול נפתח.
״אני כל כך הולך להיות מפוטר״ נאנח גבריאל.
פתחתי את הדלת וקפצתי עליו בחיבוק.
הוא הגיש לי אקדח וידיי רעדו כשאחזתי בו.
״תודה גבריאל,אתה הצלת אותנו״ חיבקתי אותו חזק והוא גיכח.
״ואתה לא תפוטר! תגיד שברחתי מהחלון!״ אמרתי לו והתחלתי לרוץ עם האקדח שהוא נתן לי.
נאנחתי בכובד כשכבר הייתי באמצע הרחוב מסתכלת מאחוריי ורואה את האנשים מחפשים אותי.
רצתי לכביש וחיכיתי למונית שתעצור,ואחת עצרה.
אלה הילדים שלי,אני חייבת להספיק.
״בבקשה אדוני,מהר תסע!״ ביקשתי נותנת לו את הכתובת.
הנחתי את ראשי על החלון והסתכלתי החוצה.
הלב שלי דפק כמו שלא דפק בחיים.
מה אני עושה?
אני מצילה את הילדים שלי,אני יודעת.
אני חושבת לעצמי,אני עושה את הדבר הנכון?
אף פעם רוי לא אכזב אותי.
אני שמה לב שכל הזמן דאגתי לרנסמי וסאם ולא עצרתי לרגע לחשוב.
הטלפון שלי צלצל.
״הלו?״ עניתי והתנשפויות נשמעו.
״איפה את?!״ הקול הכועס שלו.
״אני מצילה את הילדים״ לחשתי מסתכלת על הנהג.
״אני אחזור אליך״ ניתקתי.
אני אוהבת אותו,באמת.
אני אתגעגע אליו כל כך.
אני לא בטוחה שהתכנית שלי תעבוד,
אני מקווה שכן.
אני לא הולכת לאבד את המשפחה שלי.
או את החיים שלי.
אני לא הולכת להפסיד.
הצלצול שוב צלצל וניתקתי.
אני באמת מצטערת.
״גברתי,הגענו״ אמר הנהג ואז הקיש באצבעותיו מולי.
״אוי סליחה,כמה?״ שאלתי מכניסה את ידי לכיס.
״חמישים שקל,חצי שעה נסיעה גברתי״ אמר לאחר שדפקתי לו מבט.
״חצי שעה הא?״ מלמלתי לעצמי והכנסתי את היד לכיס מוציאה 25.
״כל מה שיש לי״ אמרתי ונאנחתי בכעס כשהטלפון לא הפסיק לצלצל.
״אני לא יכול לתת לך ללכת״ אמר נועל את הדלתות.
״אמרתי חמישים״ אמר בכעס.
הסתכלתי עליו בהלם והוצאתי את האקדח ממכנסיי.
״אמרתי שתפתח את הדלת! אני לי-אור שטיין! ואני אמרת לפתוח״ הכעס יצא ממני והוא ישר פתח את הדלתות .
הטלפון צלצל שוב.
עניתי הפעם,אני לא יכולה לעשות לו את זה.
״הלו״ עניתי מסתכלת על הבית הענק.
״בבקשה לי-אור,איפה את״ אמר רוי ברעד.
״אני אוהבת אותך אתה יודע?״ שאלתי והוא המהם.
״אז אל תדאג אני יודעת מה אני עושה״ מלמלתי.
אני באמת יודעת?
אין לי מושג מה אני עושה.
״אני הולכת להציל את הילדים שלנו״ לחשתי.
״אל תעשי את זה!״ צעק וניתקתי,מתקדמת לבית הגדול ונכנסתי אליו.
אני יודעת מה אני צריכה לעשות.

דמות חסויה
״את! גמדה!תשתיקי אותם!״ צעקתי וסידרתי את ציפורניי הארוכות עפ צבעם הסגול.
איפה הילדה הזאת?!
הילדים האלה עשו לי כאב ראש,אני מעדיפה לזרוק אותם מהחלון.
״הם לא שותקים!הם רעבים!״ צעקה בתסכול.
הרמתי את הרובה שלי מולה.
״או שהם שותקים,או שתלמדי את הלקח של לא לצעוק עליי״ אמרתי בשעשוע והיא רצה לתינוקות בשנית.
אני אוהבת את עצמי.
״גברתי,הם נרדמו״ באה מישהי אחרת.
״יופי״ אמרתי בחיוך ואכלתי מהענבים שלי.
הסתכלתי על עצמי במראה והצלקת המזעזעת התנוססה על חצי מפניי.
הזונה הקטנה הזאת.
הרסה לי הכל!את החיים,גם אני אהרוס לה את החיים.
הסוד הוא להרוס את המשפחה.
ונחשו מה?
זה בדיוק מה שאני עושה.

רוי
״תמצאו אותה! תאתרו את השיחה! תעשו משהו!״ צעקתי בייאוש.
איפה האישה שלי?
לקחו לי את הילדים ,ואת האישה.
״גבריאל!איפה גבריאל?!״ שאלתי בקול רם וגבריאל רץ אליי.
״מה רצית אדוני?״ שאל במהירות ותפסתי בחולצתו.
״איך זה קרה?״ שאלתי והוא בלע את רוקו.
״היא ברחה מהחלון״ אמר וזרקתי אותו.
״כוסעמק!״ צעקתי מכסה את פניי עם ידיי.
״תמצאו אותה!״ צעקתי וכולם המשיכו לעבוד.
ואם הם לא יצליחו.
אני אמצא אותה לבד,
אותה ואת הילדים שלי.

•••••••••••••••••••••••••••••••••••
פרק הבא (25) פרק אחרון!
אני מתרגשת!
אז.......🥁🥁🥁🥁
החלטתי לסיים את העונה השניה של לי-אור ורוי ואז לסיים את הסיפור השני שלי!
תהנו מהפרק! אוהבת את כולם❤️