LET ME LOVE YOU / Hebrew

פרק 8- להיות נורמליים

תשמעו עם השיר!!! לא אותו דבר בלי.
_____________________
הרגשתי לטיפות על ראשי ופתחתי את עיני לאט לאט, ״רוי?״ מלמלתי והוא חייך אליי.
״מה השעה?״ שאלתי והסתכלתי רואה שעכשיו 12 וחצי בלילה, ואו ישנתי מלא.
״הכל בסדר תחזרי לישון נשמה״ הוא אמר נושק לראשי ומתרומם.
״רוי״ עצרתי אותו מלצאת וטפחתי על המקום שלידי ״אני רוצה שתישן איתי״ אמרתי בקול צרוד והוא נאנח.
״אנחנו בני זוג, וזה מה שבני זוג נורמליים עושים״ אמרתי מדגישה לו את ה׳נורמליים׳
הוא הנהן והוריד את חולצתו, מראה את הקעקוע שמשתרע בחזה שלו,קעקוע של אריה, ועוד קעקוע שחרוט על ידו, ׳אמא׳. זה מה שכתוב שם.
זה גרם לי לחשוב על אמי,כמה שאני מתגעגעת אליה,רק אלוהים יודע.
״הכל בסדר?״ הוא שאל והנהנתי,נשכבת בחזרה.
הוא הוריד את מכנסיו ונכנס לידי במיטה.
כל אחד בצד,הוא נאנח.
״אני לא יכול לומר שאני אוהב אותך,כי אני אומר את זה רק לאמא שלי,היא נשמה טהורה ממש כמוך.״ הוא מלמל והסתובבתי אליו מביטה בו והוא הביט בתקרה.
״אבל היא אמא שלי,ואת בחורה מיוחדת שהכרתי״ הוא אמר ושתקתי,פשוט שתקתי.
״אני יודע שכשיגיע הזמן,אני אוכל לומר לך שאני ׳אוהב׳ אותך.שלא תחשבי שלא לשניה,אני רק צריך להתרגל אליך,את פשוט לא מהעולם הזה,ואת מטריפה לי את הראש״ הוא סיים את דבריו ואני פשוט הסתובבתי בחזרה שומעת אותו נאנח.
הרגשתי את ידיו החמות והשריריות על בטני וחייכתי, ללא ספק אני מרגישה בטוחה,עם הגבר שלי.
״לילה טוב״ הוא מלמל לי באוזן ונישק את צווארי.
וכך נרדמתי בביטחון ובאהבה.
__________________________
*_8 בבוקר_*
התעוררתי מוקדם היום,לא כרגיל.
הסתכלתי סביבי וראיתי שרוי לא בחדר, כמה צפוי. הוא איש מיוחד, אתם מבינים ?
אין כמו רוי,אני נשבעת.
ראיתי פתק ליד המיטה והתרוממתי מתקרבת ולקחתי אותו ,
׳הלכתי לסידורים,מרתה למטה מכינה לך אוכל,אני אגיע מאוחר נשמה שלי׳ הוא כתב בכתב מסורבל וחייכתי. הוא כתב שעה וזה מראה שלפני חצי שעה הוא הלך.
אוף לי-אור אם היית קמה מוקדם יותר היית מספיקה, זעמתי בעצמי וגלגלתי את עיניי.
הלכתי להתארגן ולצחצח שיניים, ואז ירדתי למטה במדרגות למטבח.
״היי יפהפיה, ליאור נכון?״ מרתה אמרה וחייכתי אליה בנימוס והנהנתי לשלילה.
״את צריכה להקפיד בין ה-לי ו-אור, לי-אור״ הסברתי והיא חייכה אליי ״אוי סליחה״ היא אמרה וחייכתי אליה חיוך מנומס,היא ממש חמודה.
״בואי יקירתי הכנסתי לך אוכל״ היא אמרה לי מובילה אותי לשולחן שעליו פנקייקים ועוד שטויות.
״אני עוד אשמין בבית הזה בגללך מרתה״ אמרתי למרתה בגיחוך והיא צחקה.
״גם ככה את רזה מדי, עכשיו זה גם ימלא אותך במקומות הנכונים״ היא אמרה קורצת לי וצחקתי.
אישה ממש נחמדה, אני אוהבת, יש לרוי בחירה טובה ממש.
״אז איך איתך ועם רוי? שפכי״ היא אמרה משפשפת את השידה עם סמרטוט מנקה.
״אממ, לספר לך איך נפגשנו כאילו?״ שאלתי והיא הנהנה בחיוך גדול.
״אהה....הוא גר לידי, כאילו אני גרה כמה בתים מפה, וכל בוקר בדרך לבית הספר אני עברתי פה״ התחלתי לומר והיא הנהנה שאני אמשיך לדבר.
״ואז פשוט התחלתי להסתקרן, כי באמצע שום מקום יש אחוזה ענקית ליד בתים קטנים״ המשכתי והיא הקשיבה ״צודקת״ היא אמרה ״אז פשוט התחלתי לעצור ליד הבית לעתים ומציצה מבחוץ, עד שיום אחד ראיתי את רוי, ועוד בחור שדומה לו״ אמרתי והיא קטעה אותי בנימוס ״אלעד״ והנהנתי.
״ואז הוא התחיל לקלוט אותי ושלחנו אחד לשני מבטים״ אמרתי והיא הנהנה.
״ויום אחד שעצרתי הוא קלט אותי עוצרת עם הרכב שלו ודיבר איתי, גס אפשר לומר״ אמרתי לה עוצרת לשניה שותה והמשכתי
״הוא הציל אותי פעם אחת במועדון,והתחלנו להתקרב ולהתקרב״ אמרתי לה ״ואז הגענו להיום״ אמרתי והיא צחקקה מוחאת כפיים.
״ברוך השם״ היא אמרה והנהנתי צוחקת
״יאלה תאכלי חמודה, שתשמיני טיפה״ היא אמרה לי והמשיכה לנקות.
״הסתכלתי על הצלחת המלאה שלי ונאנחתי מתחילה להכניס אוכל לגופי.
לאחר כמה דק׳ סיימתי את האוכל שלי ופניתי לסלון יושבת על הספה הקטנה,לוקחת את השלט במטרה להדליק טלויזיה.
איך מדליקים אותה???
הלכתי לטלויזיה וניסיתי להדליק אותה בכל מיני דרכים ולא מצאתי איך.
״צריכה עזרה?״ שמעתי קול מגכח והסתובבתי בבהלה רואה את רוי בחליפה שחורה ומכובדת.גיכחתי גם.
״איך מדליקים את זה???״ שאלתי נאנחת וצנחתי על הספה.
״אין שלום?מה קורה?איך היה? נשיקה קטנה?״ הוא שאל והדליק את הטלויזיה,גיכחתי והנהנתי לשלילה והוא המהם.
״אין בעיה לי-אור״ הוא אמר בחיוך והוריד את הג׳קט של החליפה נשאר עם חולצה לבנה.
״איך אני מתה עליךך״ אמרתי לו והוא חייך מתקדם אליי.
״כפרה עליך״ הוא אמר וחייכתי גם.
הוא התיישב לידי בכורסה ,וקפצתי עליו בחיבוק .
״מה אתה מתעלם נווו״ אמרתי מנסה לזכות בתשומת ליבו והוא היה שקוע בטלפון.
התיישבתי עליו ורגליי היו בצדדי גופו.
הוא הסתכל עליי לשניה וחזר למסך הטלויזיה.
התכופפתי אליו מנשקת את צווארו נשיקות חלק רטובות.
נישקתי אותו בסנטר וירדתי למטה עד הצוואר .
הרגשתי אותו מתקשה וגיכחתי יורדת ממנו.
״מה למה?״ הוא שאל בתמימות והסתכלתי עליו מרימה כתפיים.
הרגשתי את ידיו מרימות אותי עליו בחזרה.
״מה למה?״ שאלתי בחיוך ציני מחזירה באותו מטבע. הוא גיכח
״אמרתי לך שאני אחזיר לך״הוא אמר בחיוך מתנשא.
״נשמה שלי את״ הוא מלמל מתרכז בשפתיי.
״כפרה עליך״ אמרתי לו והוא הרים גבה מסתכל עליי והתחיל לגכח.
״מה??״ שאלתי והוא צחק ״כפרה עליך?באמת לי-אור?״ הוא אמר ממשיך לצחוק.
והנהנתי.

״אני אוהבת אותךךך״ אמרתי לרוי כשעמד במטבח וחיפש משהו מתוק לתת לי.
ציפיתי לאותו משפט אך הוא רק חייך אליי חיוך צדדי.התאכזבתי טיפה אך סילקתי את זה מראשי
״מרתההה המושיעה פההה״ אמרתי בקול והם ורוי גיכח כאשר מרתה נכנסה למטבח .
הוא התקדם אליה ונשק לראשה .
״איך היה היום ?״ היא שאלה והוא הרים כתפיים ״אני חושב שבסדר.זילברמן סוף סוף חוסל״ הוא אמר נאנח ונבהלתי,מה זאת אומרת?
״בכל מקרה,לא היו מלא נפגעים,ורק הרוג אחד״ הוא אמר ומרתה הנהנה.
״מה קרה?״ שאל רוי ומרתה הסתכלה עליי בפרצוף תוהה.
״כ..כלום..״ לחשתי והוא המהם מסמן לי עם ראשו להכנס לחדר אחר .
״מה יש נשמה שלי?״ הוא שאל והרמתי כתפיים.
״נו באמת אל תשתקי עכשיו לי-אור״ הוא אמר בכעס .
״את מי הרגת?״ שאלתי במהירות וקלילות
והוא הפנה את מבטו אליי במהירות.
״איך את יודעת מזה?״ הוא שאל ,נאנחתי.
״אתה יודע קשה לשאול דבר כזה כשאתה לידי ואומר את זה למרתה לידי...״ אמרתי והתרוממתי מהכסא שהתיישבתי בו.
״מממ...הבנתי״ הוא לחש וכיסה את פניו עם ידיו.
״אל תתייחסי לזה לי-אור,אני מצטער לומר את זה אבל את צריכה לקבל את זה. אני אחזור הביתה עם עוד מלא דברים יותר קשים״ הוא אמר לי והחזיק את ידי.
לבי פעם במהירות והפחד חלחל בי.
מה זאת אומרת?!
״א..תה יכול לומר לי על מה אתה מדבר?״ שאלתי בכעס והפעם הוא נאנח.
״את חושבת שהמשפטים שיוצאות לי מהפה הם הדבר היחיד שקורה?תפסיקי להיות תמימה כל כך לי-אור. אני אפילו יכול להפגע ואת צריכה לקבל את זה,אפילו שאני לא אפגע״ הוא אמר בקלילות ונשען אחורה עם שתי ידיו מאחורי ראשו.
״איך אתה יכול לומר את זה!!אני לא תמימה״ אמרתי בקול מורם והוא התקשח.
״את כן לי-אור ואין על מה להתלונן. את צריכה לקבל אותי וזהו״ הוא אמר והנהנתי בכעס יוצאת מהחדר.
מי הוא חושב שהוא!?
הלב שלי עדיין פעם במהירות לא קיימת.
״לאן את הולכת?״ הוא שאל והרמתי כתפיים.
״הביתה לחשוב טיפה.״ אמרתי בלי לחשוב והתקדמתי לדלת הכניסה.
״מה את אומרת לי-אור. אל תנסי אותי,את לא יוצאת מפה״ הוא אמר ונאנחתי. אני יוצאת ועוד איך.
״אני צריכה לחשוב טיפה רוי,זה לא כזה קל כשאתה אומר דברים כאלו״ אמרתי לו והוא צקצק בלשונו.
״את לא הולכת.מסוכן בחוץ. תאמיני לי לי-אור אני מעדיף שתרביצי לי ותשנאי אותי שאני משאיר אותך פה,מאשר שתצאי החוצה״ הוא אמר לי בארסיות,מסמן לי שהוא לא רוצה שזה יקרה.
שקרן.
״ביי רוי״ הוספתי ובלי עוד מילה יצאתי מביתו במהירות ועוקפת את כל השומרים.
רצתי לביתי והרגשתי את ליבי דופק.
מה אני עושה,מה את עושה לי-אור?
כשהגעתי לביתי נכנסתי במהירות,צופה באיתי ואמיר.צעקתי קופצת עליהם.
״לי-אור!״ הם אמרו בהתרגשות וחייכתי.
״איך התגעגעתי אליכם אתם פשוט לא מבינים״ מלמלתי והם המהמו.
״הוא התקשר״ איתי לחש לאוזן שלי והסתכלתי עליו בפרצוף תוהה.
״חבר שלך התקשר ״ הוא אמר בארסיות והמהמתי כ-כן.
״מה הוא רצה?״ שאלתי גם אני בארסיות.
״שתבואי בחזרה.אבל אמרתי לו שלא״ הוא אמר מלטף את פניי.
אין על איתי. באמת שאין.
אני שמחה כל כך שיש לי את איתי במקום רוי.
אני מתה עליו כל כך!

______________________
חחח לקח לי קצת זמן לכתוב את הפרק הזה.
לא ידעתי איך להתחיל/לסיים,אבל אתם רואים/ות שסיימתי סוף סוף.השקעתי פה.
תכננתי להעלות את זה ביום ראשון אבל לא יכלתי לתת לכם לחכות😉👍
1339 מילים🤗🎉