פרק 4-חתונה וזמן

1.9K 85 29
                                    

התגעגעתי לצבע של העיניים שלה,
היא פשוט מושלמת.
היא אף פעם לא הפסיקה להיות.
היא התקרבה אליי ואני עמדתי דום.
היא הניחה את ידה על הלחי שלי וחייכה, חייכה את החיוך הזה שיש לה.
החיוך שממיס אותי כל פעם מחדש.
״אתה כל כך יפה״ מלמלה וראיתי את הדמעות שעמדו לה בעיניים.
לשניה האמנתי שהיא תנשק אותי,באמת.
התחננתי שהיא תנשק אותי.
״מי הסכים לך לעשות גאלח״ נחרה בציניות והתרחקה ממני בשניה.
גיכחתי גם והתיישבתי על הכסא.
״ראית את רנסמי וסאם?״ שאלתי בחיוך והיא שתקה והתיישבה על המיטה.
״אני מפחדת״ אמרה לי וסימנה לאחיות לצאת מהחדר.
האחיות יצאו במהרה כמו הדמעות שלה.
״אני אמא גרועה,אני מפחדת לראות את הילדים שלי״ התבכיינה וגלגלתי את עיניי.
התקרבתי אלייה ותפסתי את ידייה מכריח אותה להסתכל עליי.
״יש לך הזדמנות לראות אותם,תנצלי אותה,את ידעת מה יהיו הבעיות בניתוח לא?״ שאלתי אותה והיא נאנחה.
״אתה יכול לצאת?״ שאלה כשהיינו קרובים מדי.
הסתכלתי עלייה פעם אחרונה ויצאתי.
חיפשתי את סאם ורנסמי ומצאתי את אמיר ואיתי איתם.
״רוי!״ איתי קרא וקם לחבק אותי.
אמיר קם אחריו ואז התיישבנו.
״אז,איך היא?״ שאלו.
״היא עברה ניתוח״ הם קפאו.
״מ..מה?״ שאל איתי והסתכל על אמיר.
״אף אחד לא ידע מזה?״ התחיל לכעוס אמיר.
״היא כבר יותר מ18.היא לא צריכה אישורים מאף אחד״ אמרתי ואמיר נאנח.
״יש עוד משהו״ מלמלתי והם הסתכלו עליי.
״היא יכולה לראות״ אמרתי בשקט ואיתי התחיל לצחוק.
הפרצוף שלי נשאר רציני והוא הסתכל עליי.
״רציני?״ שאל אמיר ואיתי שתק.
״כן,הייתי בהלם.אני עדיין״ לחשתי והם מיהרו לחדר,משאירים אותי עם הילדים.
נשקתי לראשם של הילדים ופשוט בהיתי בקיר,
חושב מה אני אמור לעשות עם חיי עכשיו.
מצד אחד יש לי את לי-אור,שנינו כל כך דומים ולמרות זאת אנחנו עדיין מושכים אחד את השניה כמו בובות על חוטים.
שנינו עקשניים,אבל אנחנו לא שמים את הרגשות שלנו בצד.
אני יודע שהיא נמשכת אליי,שהיא אוהבת אותי.
ואני ורוז?
אנחנו שונים כל כך שאפילו משיכה אין בינינו.
קיבלתי שיחת טלפון שקטעה את מחשבותיי ונאנחתי בכעס.
״הלו?״ שאלתי בכעס ושמעתי שיעול קטן.
״רוי״ אבא שלי. אני תמיד אזהה את הקול שלו.
״אבאאא שנים שלא דיברנו״ הקול שלי היה ציני,אבל הלב שלי דפק כמו משוגע.
״רוי,אני צריכה שתעשה בשבילי טובה״ הוא מלמל ונאנחתי.
״מה עכשיו אבא״ דיברתי יפה.
אני יודע שאני צריך לכבד אותו כי הוא עומד ב׳ראש׳ אבל אני היורש שלו.
אבא שלי כבר בן אדם מבוגר,כמה שנים נשארו לו, 10? אפילו פחות.
״אני יודע שאתה עם לי-אור ויש לכם 2 ילדים..-״ קטעתי אותו
״אבא,אני ולי-אור כבר לא ביחד.יש לנו 2 ילדים וזה הכל״ כאב לי הלב. הלוואי שהיה בינינו יותר.
״יופי,זה הופך את הכל ליותר קל״ מלמל .
״אבא? מה הולך פה?״ שאלתי ללא הבנה.
״שמעתי שאתה יוצא עם הילדה של גבעתי,רוז?״ שאל ושתקתי.
לא ידעתי שהיא ממשפחת גבעתי:
לא ידעתי בכלל את השם משפחה שלה.
״נו ״ עניתי,פחדתי לשמוע מה הוא יאמר.
״תגיד שלום לארוסתך החדשה.אתם הולכים להתחתן״

LET ME LOVE YOU / HebrewWhere stories live. Discover now