LET ME LOVE YOU / Hebrew

פרק 12-נפש כלואה

״בוס!״ גבריאל צעק לי והרמתי את ראשי מהרצפה , כל כך ריק לי בלעדיה.
״מה קרה גבריאל?״ שאלתי בקול מואש, עבר זמן רב,ושום רמז שמצאנו עזר לנו.
״מצאתי משהו!״ הוא צעק בהתלהבות ועיני נפערו.
״מה מצאת?!״ שאלתי בקול רם והוא הרים עם ידו טלפון.
כל הרמזים שכביכול מצאנו,הובילו אותנו לדירה מסריחה עם אלכוהול וסמים.
״טוב.כל הכבוד גבריאל.תקחו מהכיור מהכוסות טביעות אצבעות ואת הטלפון אל תגעו בו עם הידיים״ אמרתי בנחישות למצוא אותה.
התיישבתי בחזרה והסתכלתי לכיוון הגופה של עודד. חפרפרת מזדיינת,אני שמח שהוא מת.
לא אהבתי אותו מההתחלה.
.
הגעתי למשרד שלי ונכנסתי למעבדה שלנו.
במעבדה אנחנו תמיד מעלימים דברים-כלומר,מוחקים טביעות אצבעות או ממקמים אותם על דברים,ואותו דבר על דם.
כפרה על גבי הזה הוא גבר אמיתי,הוא ה׳מדען׳ שפה.
״הא כפרה מה נשמע״ אמרתי לו נותן לו ׳כיף׳ בגב.
״הכל טוב,ואפילו מצוין.
יש טביעת אצבע״ הוא אמר ואני כל כך שמחתי בלב.
״סבבה,יש שם?״ שאלתי והוא הנהן בביאוס.
״מה קרה גבי?״ שאלתי עם גבות מכווצות ופרצוף מבולבל.
״זה,...״ הוא החל לומר והרמתי גבה.
״מי זה גבי?״ שאל בחשיקות שיניים.
״אדיר מלכה. אתה יודע מי זה״ הוא אמר לי והרמתי גבות בפליאה.
״איך אפשר לשכוח את המזדיין הזה״ אמרתי בכעס ופחד תקף אותי.
אני מקווה שלי-אור שלי בסדר,אני כל כך בסדר והיא לא ואני מרגיש שבור וכלוא.
״אני...תקשיב רוי,אל תתעסק בזה יותר,שנינו יודעים מה הוא עושה לבחורות,במיוחד כמוהה״ הוא אמר לי והכעס כבר ביעבע בי.
תפסתי אותו מצווארו של החולצה.
״אתה-לא-תגיד-לי-מה-לעשות-!״ צעקתי בקתיעןת.
הוא נשאר רגוע והזיז את ידי מצווארו וסידר את עצמו.
״תיזהר על השפה שלך!״ הוא אמר עם אצבע מזהירה וחייכתי חצי חיוך וגלגלתי את עיניי.
״אתה על הזין שלי. זה שאתה דוד שלי לא יעצור אותי מלעשות לך משהו,תזהר ממני גבי.״ אמרתי באיום והוא גמע את רוקו.
״אתה יכול להמשך לנסות,רוב בסיכויים שהיא כבר לא בארץ״ הוא סיים את דבריו בכעס ויצא בטריקת דלת מהמעבדה.
תפסתי את ראשי בין שתי ידיי ונשפתי ברוגז.אני לא יכול ככה יותר.
הלכתי במהירות לאוטו ונסעתי מהר מגיע לביתי.
הלכתי לארוני,יש לה פה חולצות עדיין.
הרחתי את חולצתה,הסנפתי אותה.
הריח שלה עדיין פה,אלוהים ישמור.
הלכתי במהירות למטבח והוצאתי כמה בקבוקי וודקה ועוד.
שתיתי את כל תכולותיהם .
עם חצי בקבוק ביד,הלכתי ברשלנות לספה ונשכבתי עליה.
התחלתי להירדם וידי הרפה מהבקבוק והוא נפל ונשבר,כמו הלב שלי.
נרדמתי לשינה עמוקה,חולם על לי-אור שלי.
.
״או אלוהים!״ צעקה העירה אותי במהירות ומשכתי את הרובה שלי מכיסי שאיתו נרדמתי.
״מרתה..?״ שאלתי-אמרתי בבלבול ושפשפתי את עיניי מהשינה.
״ילד שלי... מה עשית?״ היא שאלה מלטפת את ראשי .
״אני איבדתי אותה!״ אמרתי בקול מורם ועטפתי את פניי עם ידיי.
״אתה לא! אני מבטיחה לך שתמצא אותה״ היא אמרה נושקת ללחיי וחייכתי אליה חיוך עצוב.
היא יצאה מהחדר משאירה אותי לבדי.
שלפתי את הטלפון שלי מכיסי ודפדפתי בו בכמה מקומות .
נכנסתי להודעות ולא עניין אותי כל כך אז העברתי במהירות.
אך מילה אלת גרמה לי לעצור את הדפדוף.
׳לי-אור׳ .
ההודעה מאיתי,אחיה של לי-אור.
ההודעה גרמה לי לקפוא במקומי.
׳זאת לי-אור,מצאנו אותה׳ .
אני הבטחתי לך שאני אמצא אותך לי-אור.
~לאחר שבוע~
#נ.מ ליאור#
״בוקר טוב היפיפייה הנרדמת״ אמר אדיר, שאת שמו הכרתי בדרכים לא נחמדים.
אני מרגישה כה רע. כאילו שברו אותי לאלף חלקים והם מנסים להתחבר בחזרה,
אך כל פעם, שוברים אותי מחדש.
התעלמתי מדבריו של אדיר והמתנתי למגש האוכל שלי.
אני כל כך רעבה.אני מרגישה כאילו הבטן שלי אכלה את עצמה, ועדיין אוכלת.
היא מקרקרת מלא פעמים אך אדיר לא זז ממקומו ומביט אל תוך עיניי הכואבות.
ניתן לראות את הכאב שנשקף בהם, רוי אמר לי.
תמיד שהייתי עצובה הוא היה קולט, לפי העיניים שלי,
הוא היה אומר לי שקל לקלוט אותי, ואני זוכרת שהייתי מסמיקה מכל דבריו.
״אהמ״ אדיר אמר מוציא אותי ממחשבותיי.
הוא התקרב אליי ותפס בשיערי מושך בו כך שראשי מוטל אחורנית.
״למה את עושה הכל קשה?! קשה לך להחזיר לי תשובה?!״ הוא אמר בקשיחות ואני לא עניתי.
הסטירה הצורבת על הלחי שלי לא איחרה לבוא, והדמעות עקצצו בעיניי.
והדמעות גם לא איחרו לרדת.
״תעני לי!״ הוא צרח והביא לי סטירה מצלצלת ללחי השניה שלי,כך שראשי הוטח לשמאל.
ועוד אחת ללחי הראשונה וראשי הוטח שוב לימין.
״תעני!!״ הוא צרח שוב מושך בשיערי ונשימתי נעצרה כאשר הניח את ידו על צווארי מתחיל ללחוץ עליו.
כל הזמן הזה,זה נמאס עליי.
אני ממשיכה להתעלם ממנו,יודעת שזה מעצבן אותו.
הוא נשם עמוק וקרא בקשר שלו לבחור.
״תגיד לאנה.ד. (.ד. זאת האות הראשונה של השם משפחה-הערת כותבת) שהיא לא מדברת״ הוא לחש לקשר בשקט,
טיפש מזדיין. אני לא חירשת.
אני יודעת שאני אצא מפה ולא רק זה.
עכשיו יש לי שם.
שם של האישה שמנסה לסיים את חיינו.
ואנה.ד? זה לא הפעם הראשונה ששמעתי את זה.
זאת אנה.
אנה בק,
האישה שהורסת את החיים שלי,
ואני יודעת שאני אנקום בה.
אנה? את רק צריכה לחכות.
שלא תשכח שזאת לא הפעם הראשונה שאנחנו נפגשות, וגם הפעם אני אני אנצח אותה.
.
#נ.מ רוי#
״הגענו״ לחש לי אמיר והנהנתי.
אני כל כך חושש ובכל זאת אני יודע שאני יוציא אותה מפה.
עד לבולגריה הגענו,ואני לא אפסיק.
״כולם אחרי״ אמרתי ועמדנו מול השערים אשר מפרידים בינינו.
דן,עמד מול השער והחל לפרוץ את המנעול.
״הצלחתי״ נשף דן לאחר כמה דקות ארוכות ופתח את השער עם ידו.
״תעצרו דקה״ אמרתי עוצר את כולם.
״אני רוצה שכולכם תדעו שלא כולם יצאו מפה חיים , אז תודה שאתם באתם״ אמרתי במעט קור וכולם הסתכלו מופתעים.
״קדימה״ אמרתי וכולנו נכנסנו עם הנשק בידינו .
סימנתי להם עם ידיי מי לאן ועם מי ומתי.
נכנסתי לבקתה הראשונה שמול עיניי , עם אמיר ואיתי ועוד אחד.
סימנתי להם להיות בשקט והצצתי דרך הקיר.
הנהנתי לאמיר והוא התחיל לירות משאיר את כולם גוססים חוץ מאחד.
״איפה היא??״ שאלתי בקשיחות תופס בחולצתו.
הוא הצביע לחדר וגיכחתי יורה בראשו.
אני בא לי-אור.
נכנסתי לחדר שהוא הצביע עליו ומה שראיתי זעזע אותי, אוי אלוהים.
__________________________
סוף סוף הצלחתי לסיים את הפרק הזה!
מה דעתכם עליו??? חשוב לי כדי שאוכל לדעת איך להמשיך את הסיפור בכללי..
אוהבת אותכם💓💓💓