LET ME LOVE YOU / Hebrew

פרק 22- הוואי

״אני לא מאמינה שהוצאת אותנו מהבית שלנו בשביל הוואי!״ אמרתי לו ויצאתי מהמטוס.
״את תראי איך את תהני,תדמייני את זה כירח דבש ראשון״ הוא אמר וגלגלתי את עיניי.
״מזאת אומרת ראשון?״ שאלתי והוא פשוט קרץ לי והלך להביא דברים.
הבן אדם הזה פשוט משוגע.
״אתם רואים את זה תאומים? זה אבא שלכם!״ אמרתי לבטן שלי מלטפת אותה.
לחשוב שכמעט הרגתי אותם.
״את מדברת לעצמך?״ הגיע רוי במבט שואל והתחלתי לצחוק.
״אולי כן ואולי לתאומים שלי״ אמרתי בחיוך גאה והוא צחק.
״את הורגת אותי״ הוא אמר לי מתיישב לידי וקפצתי עליו מתיישבת עליו צוחקת.
״ואי ואי תקומי ישמנה״ אמר לי כאילו חסר אוויר נותן לי לשלוח אליו סטירה .
״אני אוהבת אותך!״ אמרתי והוא הנהן מתעסק בטלפון.
״איי לאב יו״ אמרתי שוב והוא רק המהם.
״מישהו הסתכל עליי״ אמרתי והוא לא ענה.
״פאק רוי ירדו לי המים!!״ צעקתי והוא הרים את מבטו מהר בלחץ והתחלתי לצחוק.
״יבת זונה! למה?!״ הוא אמר בייאוש .
״עוג אחת כמוך..״ מלמל וצחקקתי.
״עוד אחת כמוני״ אמרתי לו מעיפה את שיערי אחורה.
״טוב בואי״ הוא אמר מקים אותי ממנו .
״מה לאן?״ שאלתי בתמיהה והוא חייך.
״את רוצה לישון ברחוב?״ הוא שאל וגלגלתי את עיניי והלכתי אחריו.

~לאחר 3 וחצי חודשים~
אז כן, עברו 3 חודשים ואנחנו עדיין נמצאים בפח אשפה הזה.
רוי כבר מחפש דרך להיכנס לארץ עם בית חולים אמיתי כי אני הולכת ללדת בקרוב.
״מאמי!!״ צעקתי כשאני יושבת על הספה וה׳מה׳ החזק לא איחר לבוא.
״תביא לי גלידה!״ צעקתי שמה עוד פרק של הסדרה שלי .
״תבקשי מיוסף!״ הוא צעק בחזרה וחייכתי לשומר הפרטי שלי.
כמובן שבהתחלה ממש התנגדתי לזה והיה ביני לבין רוי סכסוך בן כמה שבועות , אבל בכל זאת אנחנו מאורסים ואני ׳סוחבת׳ את הילדים שלנו.
אז הייתי חייבת להשתפר,לא לחשוב על זה שהיה אמור להיות לי 3.
״יוסף אתה יכול להביא לי גלידה בבקשה?״ שאלתי והוא הנהן בחיוך והלך.
״ממנו את מבקשת יפה הא״ הגיע רוי משום מקום ונדחף ביני לבין הספה גורם לי כמעט ליפול.
״ידפוק אני נופלת!״ אמרתי לו והוא תפס אותי עם ידו סביבי נותן לי נשיקות בצוואר.
״תודה״ אמרתי שיוסף הביא לי את הגלידה ורוי נשך לי את הצוואר.
״תדברי גם אליי יפה ככה״ הוא אמר וצחקקתי.
״תדבר איתי כשזה יגיע לך״ אמרתי וליקקתי את הכפית.
״תפסיקי לאכול את הגלידה ככה את משגעת אותי!״ הוא אמר מתנשף וצחקתי עושה את זה שוב.
תוך שניה רוי היה מעליי.
״את חושבת שאני צוחק?״ שאל עם מבט בעיניים שלו והנהנתי דוחפת אותו ממני.
״תתאפק״ אמרתי והוא גלגל את עיניו.
״אני חייבת לשתות משהו״ אמרתי והוא הסתכל עליי עם גבה מורמת.
״לכי קחי מה אני משרת״ אמר וחייכתי אליו קמה למטבח לוקחת את הכוס מים.
בום.

רוי
״לי-אור?״ צעקתי לה.
קמתי מהספה רואה אותה עומדת בהלם.
הכוס שהייתה בין ידייה הייתה שבורה לרסיסים,כנראה נפלה ונשברה.
נגעתי בכתף שלה .
היא הסתובבה אליי עם חיוך אבל הכאב היה ברור במבט שלה.
״אתה חייב להזמין אמבולנס. הם יוצאים!״ היא אמרה מלטפת את הבטן שלה.
״עכשיו״ היא צעקה והתחילה להתנשף שוב.
אני לא ידעתי מה לעשות, רצתי מהר ולקחתי את הטלפון,רגע. אנחנו בהוואי, יש פה אמבולנס?
התקשרתי לרופאים הכי טובים בהוואי, לא לפני שהצעתי להם משהו שהם לא יוכלו לסרב אליו .
כסף.
״הרופאים בדרך בייבי״ אמרתי והיא התחילה לצעוק.
הרמתי אותה על ידיי ונשאתי אותה לחדר השינה שלנו.
״איפה הם?!״ היא צעקה עם דמעות בעיניים.
היא לחצה חזק על ידי,עד כי התפללתי שלא תישבר.
״הכל יהיה בסדר נסיכה שלי,את תהיי בסדר״ אמרתי לה מלטף את שיערה.
דפיקות על הדלת היו ורצתי לדלת פותח ופתחנו בריצה קצרה לחדר.
״תעשו מה שאתם צריכים לעשות!״ אמרתי לרופאים .

לי-אור
״תדחפי!״ הכאב בלתי מוסבר.
אומרים לי לדחוף כאילו אני יכולה, זה כואב.
״אני לא יכולה!״ התחלתי לבכות וצעקתי.
״מאמי את יכולה לעשות הכל!״ רוי אמרתי נוגע במצח שלי ואז נישק אותה.
צעקתי שוב, ושוב.
״ראש אחד בחוץ!״ אחד מהם אמרו וצעקתי.
״עוד קצת!״ הוא אמר וכל כך ניסיתי.
״אחד בחוץ! זה הבן!״ אמר הרופא עוטף אותו בשמיכה ושם אותו בין ידיו של רוי.
״איייי!״ צעקתי מתנשפת שוב,הלוחם שלי יצא, עכשיו הגיע הזמן של הלוחמת.
״עוד קצת לי-אור!״ אמר לי רוי וחייכתי אליו מתאמצת ובוכה .
״היא בחוץ!״ צעקה הרופאה ועטפה גם אותה בשמיכה ונתנה לי אותה.
״רוי כיוון שיש לנו זמן אלך להביא את כל מה שצריך בשביל התינוקות, מכשירים לבדיקות והכל. אל תשכח את העסקה״ רופא אחד קרץ לרוי ורוי גלגל את עיניו .
״הילדים שלי״ בכיתי מאושר והסתכלתי עליו.
״המשפחה שלי״ הוא אמר ונישק את המצח שלי , ראיתי את הדמעות בעיניו. אני פשוט מאוההת בו,הוא בוכה.
חייכתי אליו ושמתי את ידי על הלחי שלו.
״אני אוהבת אותך״
״אני אוהב אותך״ נישק אותי.
״שלום אני באתי לקחת אותכם לבית חולים,לבצע בדיקות לילדים״ נכנסה אישה בלונדינית שהרסה לנו את הרגע, ואני ורוי הסתכלנו עליה מהנהנים ואז הם שמו אותי על אלונקה והכניסו אותי לאמבולנס,כשהילדים שלי ובעלי לעתיד לצידי.
״איך נקרא להם?״ רוי שאל בחיוך וחשבתי.
״אמרנו שלבת נקרא רנסמי? לא?״ שאל רוי וחייכתי.
״ולבן נקרא סאם?״ שאלתי והוא חייך אליי.
אני אוהבת אותכם,
רנסמי וסאם.