LET ME LOVE YOU / Hebrew

פרק 6-בית וממתקים

״לאן את הולכת״ שאל כשהתרוממתי.
חיפשתי את חזייתי ולבשתי אותה כשמצאתי אותה.
״אתה באמת שואל?״ אמרתי בציניות ושמתי את מכנסי עליי.
הוא בהה בי ואז קם גם ושם את חולצתו.
״רעיון טוב,אני יושנת פה. אתה זה שצריך ללכת״ אמרתי וסיימתי להתלבש.
״לא מאמינה על עצמי״ מלמלתי בכאב והלכתי מהר לאמבטיה.
הסתכלתי על עצמי ונראתי נורא,בטח מייקאפ יכול להסתיר את זה.
הוצאתי את המברשת של המייקאפ ואז המייקאפ עצמו והתחלתי לשים על פניי.
״למה את מתאפרת? יפה לך יופי טבעי״ נכנס גם לאמבטיה.
אולי כדי להסתיר את הסימנים ממך?
״אתה עדיין פה?! אמרתי לך לעוף מפה,ותשאיר את רנסמי פה״ אמרתי לו והפרצוף המשועשע התחלף לרציני.
״נראה לך? היא ישנה פה כמה ימים ברצף,הגיע הזמן שלה לחזור הביתה גם סאם מחכה לה״ אמר ולרגע חשבתי על המילה הזאת.
זה אומר שהם גרים עם רוי? מה יקרה כשאני אשתחרר מפה?
הכל בלגן אחד גדול.
״כן. נראה לי. אני אמא שלה ולא רק אתה מחליט עליה,היא לא רק הילדה שלך״ אמרתי והוא הביט בי במבט מזועזע.
״מה הקשר?! את באמת רוצה שהילדה שלך תתרגל לישון בחדר בבית חולים?! לא הגיע הזמן שגם את תחזרי הביתה?״ שאל מלטף את פניי וגיכחתי.
״אין לי בית רוי. אני ואתה נפרדנו״ הדגשתי את הנפרדנו והמשכתי ״אני אמצא דירה ואקנה לשם מיטות לילדים״ אמרתי וזה היה תורו לצחוק.
״מיטות לילדים? אבל זה דבילי אם הם ישנים אצלי״ לא עניתי לו,שיבין את הרמז לבד.
״את רצינית?! את רוצה להתחיל את הקרב הזה איתי?!״ צעק עליי והבריש את ידו בפניו.
״תדברי איתי כשאת תהיי יותר מציאותית,שנתיים עברו להם כביקורים בבית חולים ופתאום את רוצה להעביר אותם אליך. תתעוררי״ אמר בכעס ויצא מהחדר הזה וגם מהחדר שינה.
נאנחתי ויצאתי לאחר רבע שעה גם.
ראיתי שרנסמי לא נמצאת על המעטה והכעס בי בעבע.
רצתי החוצה מקווה שאספיק להגיע אליו אחרי הזמן שעבר וראיתי את רוי.
נתתי לו מכה בגב והוא הסתובב בבהלה מנתק מהר את הטלפון.
הייתי שואלת אותו עם מי הוא דיבר אבל היה משהו יותר חשוב מזה כרגע.
״איפה היא! אמרתי לך לא לקחת אותה!״ אמרתי לו עם דמעות בעיניים והוא לא ענה לי בולע את רוקו.
״אני לא לקחתי אותה לי-אור. אני נשבע״ אמר ומהר הרים את הטלפון שלו וצלצל למישהו.
״אוי אלוהים״ מלמלתי כמה פעמים מתיישבצ על הרצפה ומתחילה לבכות.
לא מעניין אותי שאני בבית חולים,מעניין אותי לדעת איפה הילדה שלי.

.
נ.מ רוי

נהניתי כל כך,והיא חייבת להרוס הכל.
היא לא תקח את הילדים שלי ממני.
מצדי אני אסגור אותנ נעולה אצלי,אצלנו! בבית כדי שלא תתלונן לאף אחד.
״הלו?״ שאלתי כשיצאתי בכעס מהחדר שלה.
״מאמי״ המצפון שלי התחיל לנגן כששמעתי את הקול של רוז.
״מה איתך? איפה את?״ שאלתי אותה והתיישבתי לכמה דקות על אחד מהכיסאות.
״בעבודה,אני בקומה השלישית,אולי תבוא״ שאלה בנחמדות.
״אני גם בענייני עבודה,אולי אני אקפוץ מאוחר יותר״ שיקרתי.
״רוי,אני יודעת הכל״ היא נאנחה לטלפון ובלעתי את רוקי.
״תמיד ידעתי,ואני תמיד מי אתה ועל ארוסתך לשעבר והילדים שלך״ מלמלה .
״למה לא אמרת לי?! למה גרמת לי לשקר לך?!״ אמרתי בכעס והיא גיכחה.
״למה שיקרת לי?״ החזירה באותו מטבע ושתקתי.
״התאהבתי בך״ מלמלה לטלפון וכל כך התביישתי שאני לא יכול להחזיר לה אותה תשובה.
״אתה לא צריך לענות לי,אני אחכה״ יכול להיות שזה יהיה לעד.
״אז מה? אנחנו מתחתנים הא?״ ניסיתי להעביר את הנושא של הדקות המביכות האלה.
״כן,איזה עולם״ אמרה גם ואני נאנחתי.
״רוז,אני אהיה איתך רציני,אני ממש מחבב אותך אבל לא בא לי לשקר לך״ אמרתי והיא המהמה.
״אני אוהב אותך״ התוודתי. ושמעתי צחקוק קטן.
תמיד הרגשתי משהו קטן אליה,לדעת שאני הראשון שלה להכל.
״אבל אותה יותר״ סיימתי והיא נאנחה.
״אני יודעת. ולהפתעתי אני בסדר עם זה.״ אמרה.
״כנראה שהאהבה שלי אליך עיוורה אותי״ גיכחה ללא הומור.
״כן...״ מלמלתי.
״אני אדבר איתך מחר בבוקר,נקבע ללכת לראות אולם?״ שאלתי והיא המהמה.
״איפה היא!״ שמעתי צעקה וקיבלתי מכה בגב.
ניתקתי במהירות את הטלפון והסתובבתי.
הייתי מוכן לצעוק אבל ראיתי את גופה הקטן של לי-אור מולי.
״אמרתי לך לא לקחת אותה!״ צרחה עליי בבכי ולא הבנתי מה היא רוצה ממני.
בלעתי את רוקי כשהבנתי והסתכלתי לתוך עינייה.
״אני לא לקחתי אותה לי-אור.אני נשבע״ אמרתי לה והרמתי את הטלפון.
״אבא אני יכול טובה?״ שאלתי במהירות והתחלתי להזיע מלחץ.
״מה קרה?״ נאנח .
״חוץ מזה שאתה מחתן אותי בניגוד לרצוני...״ ״בקשר לזה רוי״ קטע אותי אבל המשכתי לדבר.
״תבדוק שניה במצלמות איפה לעזאזל הילדה שלי״ אמרתי לו אבל התחרטתי לאחר שראיתי מחזה שגרם לי למות מצחוק באמצע בית החולים.

נ.מ לי-אור
צחוקו של רוי בקע במסדרון וכעסתי שהוא צוחק במצב כזה.
הלכתי בצעדים גדולים אליו והוא היה נמצא עם הגב אליי.
״מה אתה צוחק?! זה מצחיק אותך?!״ צעקתי והוא הסתובב אליי מנסה להירגע.
״לא,אבל זה כן״ הצביע עם ראשו לכיוון המכונה של הממתקים .
הבטתי והתחלתי לצחוק גם.
רנסמי הקטנה ישבה על ברכיה וידה הייתה מוכנסת לתוך היציאה של הממתקים.
המבט המתאמץ שלה עלה על פנייה כשניסתה להכניס את ידה יותר להוציא את הממתקים.
התחלתי לצחוק גם ואני ורוי התקדמנו אלייה.
״מה את עושה גברת צעירה״ היא קפצה והיציאה במהירות את ידה.
״אמא! ממתק ניסה לאכול לי יד!״ צעקה אליי וקפצה עליי.
הרמתי אותה על ידיי וחייכתי אליה.
״את רק צריכה לבקש מאמי״ אמר רוי ונתן לה כמה שקלים.
היא רצה מהר למתקנים והבטתי לכיוון אחר רואה אמא זןעפת בילדים שלה.
אבל רנסמי וסאם?
מי יכול לכעוס על הדברים הקטנים האלה?

••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••
תודו שהתבלבלתם וחשבתם שמשהו רע יקרה לרנסמי!
ותגידו שלא ציפיתם לאהבו של רוי המוסתרת כלפי רוז.
איזה שינוי בעלילה יאלה.
זה בטח בלבל את כולכן בקשר לחתונה😈
תצביעו ותגיבו אוהבת את כולכן! 💓💓💓