"כואב לך?" נלחץ טאה כשראה שקוקי קצת צולע, תופס בישבנו. "אייגו, מצטער בייבי שלי." והפליק קצת בישבנו עם חיוך, התכופף ונשק לישבנו. "פעם הבאה נעצור אחרי פעמיים גג! אני לא רוצה שתצלע לי ברחוב." צחקק טאה. "נעזור לך להתלבש?" שאל עם קול קצת מודאג, אחרי הכל הוא אחראי לכאב הזה. הוא כבר הפסיק לספור כמה פעמים הם עשו את זה במהלך הלילה והיום.
קוקי הסמיק כשהרגיש איך טאה תופס בישבנו ככה, גונח מאיך שהוא הפליק לישבנו הבוער ואז מנשק אותו ככה. "טאהיונג!" הוא מלמל במבוכה, הוא נשען על גופו של האחר, עוצם את עיניו קצת. "טוב..תעזור לי, אבל באמת..בלי להפשיט אותי פתאום." קוקי אמר וצחקק מעט, כי טאה באמת רק הפשיט אותו ולא עזר לו להתלבש בכלל מהרגע שהם הגיעו לבית אחרי החזרה.
טאה צחק בקול. "אמרתי לך שאני רעב, אז אני אלביש אותך. אתה רוצה שנלך עם הופי וג'ימין לאכול משהו?" שאל והוציא את הטלפון שלו, חיכה לתשובה של אהובו.
קוקי הסתובב וחיבק את גופו של טאה, מניח את ראשו על הכתף שלו וסוגר את המרחק ביניהם. "כן אפשר.." הוא לחש בקול עדין, מתענג קצת על הקרבה התמימה הזאת לאהובו, תוהה אם טאה ייתן לזה להישאר תמים.
"אל תעשה את זה. פשוט אל, אני רעב, באמת שאני רעב, אל תגרה אותי סתם." אמר לקוקי ונשק לשפתיו. "אבל לא עשיתי כלום..רק רציתי חיבוק חם.." קוקי מילמל בקול עצוב קצת, זה נכון שגם לו היה קשה לשלוט בעצמו בסביבת טאה, אבל הוא תמיד אהב את החיבוקים החמים שלו, פוחד שהוא יפסיק לקבל אותם פתאום. טאה התנתק מקוקי ושלח הודעה להופי.
"היונג, בא לכם לצאת איתנו לאכול?" הוא שלח וחיכה לתשובה. "לאכול מה?" שלח הופי בהודעה בחזרה. "בשר!" ענה טאה. "סגור! ניסע ביחד?" שאל הופי. "כן, אנחנו 5 דקות יורדים, תביא את האוטו." שלח טאה חזרה. "סגור." ענה הופי כתגובה.
"יאללה בייבי, 5 דקות אנחנו למטה, בוא נלביש אותך." אמר טאה וחייך.
קוקי הביט באהובו בשקט כשהתעסק עם הפלאפון, מסתכל על גופו היפהפה והעירום ולא מאמין שטאה באמת היה שלו, שהוא באמת רצה אותו ושהוא לא ברח מהרגשות שלו יותר.
"תקבל חיבוק חם, אוהב ומוחץ כשתהיה לבוש, לא כשאתה מסתכל עליי בעיניי הפאפי שלך שגורמות לי רק לרצות לקפוץ עליך, ובטח ובטח לא כשאתה עירום כולך ושוכב ככה על המיטה... מזמין אותי אליך לעוד סיבוב." אמר טאה אחרי ששמע את התגובה של קוקי. "אל תעשה פרצוף עצוב אהוב שלי." אמר ורכן לעברו ונישק ברוך את שפתיו הורדרדות. "בוא נתלבש." אמר ונישק את גבו של קוקי ברוך.
קוקי הביט בו יותר עם עיניו הגדולות והיפות כשהוא אמר את זה, הוא עשה פרצוף יותר, רוצה תמיד לקבל חיבוקים חמים מטאה, הוא תמיד אהב את החיבוקים שלו, החיבוקים האלה גרמו לו להרגיש מוגן ונאהב הרבה זמן לפני שהם התנשקו. נענה לנשיקה החמה הוא הנהן והתחיל לנסות להתלבש, מרגיש כאב חד בגב שלו הוא נאנח בכאב קצת.
YOU ARE READING
둘! 셋 ! 방탄 (Two! Three! Bangtan)
Fanfictionהכל התחיל במסיבת 3 השנים שטאהיונג אירגן לחברי הלהקה- הוא לא דמיין שמאותו הלילה החיים שלהם ישתנו מקצה לקצה, והקשר ביניהם רק יתעמק מבחינות שהוא מעולם לא חשב עליהן כאופציה אפשרית בכלל. שלום לכולם אנחנו הילה ונעה וזה הפאנפיק הראשון שלנו ביחד ❤ הפאנפיק ש...
