במקלחת טאה לא הצליח להירגע, הוא היה חייב לפרוק את זה, אז הוא התחיל לגעת בעצמו, משפשף את איברו במהירות והחל לגנוח. "קוקי!" הוא פלט מפיו בקול ועיניו נפתחו בפליאה.
טאה נגע בעצמו בעבר, אבל מעולם לא הוציא את השם של קוקי מהפה, זה בחיים לא קרה, או שלפחות ככה הוא חשב.
הוא שם לב שהגוף שלו מגיב יותר לקריאת שמו של קוקי אז הוא המשיך לשפשף את איברו "קוקי, קוקי.." הוא קרא בלחישה, פוחד שהבחור שבחוץ ישמע בטעות את המעשים שהוא עושה. ככל שהוא היה קרוב יותר לפורקן שלו הוא גנח חזק יותר. "קוקי~" הוא קרא בקול ברור וחזק והנוזל החם והסמיך שלו נמרך על ידיו.
כשקוקי ראה אותו נעלם למקלחת הוא פשוט נשכב על המיטה הרטובה שלו תודות לטאה, וליטף בעדינות את הסדינים שהשני היה עליהם לפני רגע.
נושם את הריח שלו הוא יכל להישבע ששומע גניחות של השם שלו מכיוון המקלחת וזה גרם לגופו להתחמם, הוא מצא את עצמו שולח יד לתוך הבוקסר שלו כשעיניו הגדולות נעולות על הדלת של המקלחת והתחיל לעסות את איברו במהירות.
שפתיו פולטות גניחות אילמות , מדמיין את גופו העירום והיפהפה של טאה בתוך המקלחת, רק לחשוב עליו גרם לאיברו להתקשות כל כך מהר, הוא מצא את עצמו מגיע לאורגזמה שלו גם במהירות רבה.
טאה אהב את התחושה הזאת בגוף, הוא לא ידע למה, אבל זה מצא חן בעיניו. חושב שבחיים לא הצליח להגיע לפורקן כל כך מהר לפני כן. הוא סיבן את גופו ויצא מהמקלחת רק עם מגבת על מותניו. הוא הרגיש את החדר מסתובב. 'לא הייתי צריך להתקלח עם מים חמים כל כך..' חשב לעצמו כשהרגיש איך גופו מסוחרר. "קוקי.." הוא לחש בזמן שהוא התעלף וגופו צנח לרצפה.
מחשבותיו של קוקי נקטעו כשהוא שמע את קולו העמוק של טאה קורא בשמו, הלב שלו צנח מטה כשהוא ראה איך גופו של טאה עמד לפגוע רצפה, תופס אותו מהר לפני שהספיק לפגוע.
"טאה?..טאה?" קולו העדין של קוקי לחש בדאגה רבה, הוא הרים את רגליו של טאה בעדינות, מנסה להזרים את דמו לכיוון ראשו. "טאהיונג..היונג!" הוא קרא בקול רועד, ממש מפחד עכשיו, לראות את טאה במצב הזה שבר אותו.
"מה קרה?" הופי נכנס לחדר וראה את טאה על הרצפה וקוקי בוכה ומרים לו את הרגליים. הופי שלח יד לפנים של טאהיונג "הוא רותח מחום, קוקי, אתה יכול להרים אותו למיטה שלך?" שאל הופי את קוקי.
קוקי הרגיש דמעות מציפות את פניו, הוא הנהן והרים את טאה למיטה שלו, מניח אותו בעדינות עלייה ומלטף את המצח שלו, הוא כיסה את גופו בעדינות עם השמיכה שלו, ידו ליטפה את הלחי של טאה.
"הופי היונג..מה נעשה?" קולו רעד ממש ששום דבר הגיוני לא עלה בראשו, הוא מת מפחד ודאגה לטאה.
"לך לג'ין, תגיד לו שטאה התעלף ושהוא קודח מחום, הוא ידע מה לעשות אני אשאר איתו בינתיים.." אמר הופי לחבר להקה הצעיר.
"קוקי, תביא לי את הקערה השקופה שיש בארון למטה ותמלא במים. אני מוציא קרח בינתיים." ג'ין החל לחלק הוראות לקוקי. "במגירה האחרונה יש סלסלה עם כדורים, יש כדור בצבע אפרסק כזה, תביא אותו, וקנקן מים. אני בינתיים הולך לראות אותו.." הורה ג'ין על קוקי בשנית והלך לחדר של ראפי וקוקי. "קוקי~מדחום!" צעק ג'ין מהחדר.
קוקי רעד מכל מה שקרה, הוא בקושי התאושש מהעובדה שטאה שכח את כל מה ששניהם חוו ביחד אתמול בלילה, ועכשיו טאה שלו היה ממש חולה, הוא התרוצץ בבית והביא את כל מה שג'ין ביקש ממנו, שמח מאוד שהוא היה בבית כי אחרת הוא לא היה יודע מה לעשות. הוא הביא הכל לחדר ואז התיישב על הרצפה לצידו של טאה, אוחז בידו עם דמעות בעיניים קצת, הוא ממש פחד ושנא לראות אותו במצב הזה.
"אל תדאג ,קוקי, הוא יהיה בסדר..." אמר ג'ין כשראה את הדמעות בעיניים של קוקי, הוא לא היה אחד שבוכה לכן זה צבט לו את הלב מעט. גם זה שטאה לא זוכר וגם הדאגה שיקרה לו משהו הכל ביחד בהחלט יותר מידי. "קוקי...אל תדאג גם אתה וגם ג'ין היונג תטפלו בו, אני בטוח שהוא ירגיש כבר יותר טוב מחר על הבוקר." הופי אמר וחיבק את חברו ללהקה.
"גם אני בטוח בכך!" הוסיף ג'ין והניח מגבת לחה על המצח של טאהיונג. "טאה, אתה שומע אותי?" ג'ין לחש וטאהיונג התחיל לפקוח את עיניו באיטיות. "היונג..." אמר בלחש ועצם עיניים שוב.
קוקי הביט בחברי הלהקה שלו בשקט כשחיבקו אותו ואמרו לו לא לדאוג, אבל זה לא היה קל לעשות את זה בכלל. לראות את הפנים העדינות של טאה כה שבריריות באמת הלחיץ אותו, מוחה את הדמעות שלו בשקט ומהנהן למילים שהופי אמר לו, מביט בטאה מגיב הוא הרגיש שלבו נרגע מעט.
"טאה, אתה צריך לקחת כדור שירד לך החום.." אמר ג'ין והכניס לטאהיונג את הכדור בצבע אפרסק לפה, ומיד נתן לו כוס של מים כדי שיבלע. "תבלע." ציווה ג'ין. "יפה מאוד, ילד טוב!" הוסיף והביט בטאה.
"עכשיו מה?" שאל הופי בלחץ. "עכשיו אנחנו נשאיר את קוקי לטפל באהובו." אמר ג'ין ופנה לקוקי. "כל כמה דקות, תרטיב את המגבת, תסחט ותניח לו על המצח. אם החום לא יורד אז אתה תאלץ להפשיט אותו, ולעשות לו את זה גם על הגוף. קוקי, יש לו חום ממש גבוה, 40 מעלות, תעקוב אחרי זה אם זה מגיע ל-41, אנחנו לוקחים אותו לבית חולים.אה~ תשתדל לא להירדם על הריצפה, תפרוס לך את הפוכים שאנחנו שומרים לאורחים. הרצפה ממש קרה אנחנו לא צריכים שגם אתה תיהיה לנו חולה עכשיו." אמר ג'ין בטון האימהי הדואג שלו, הוא והופי יצאו מהחדר, משאירים את קוקי וטאהיונג לבד.
העיניים של קוקי נפערו מעט כשג'ין אמר בכזאת קלילות 'אהובו' חושב שהיה לו מזל שטאה היה מעולף כי הלחיים שלו בערו. כשהם היו סוף סוף לבד ידיו העדינות של קוקי ליטפו את המצח של טאה עם המגבת הקרה, הוא רק נכנס למיטה מבלי לחשוב על זה ממש, מחבק את גופו של טאה קרוב אליו.
"קוקי..אתה תידבק." טאה לחש כשהרגיש איך חברו מחבק את גופו. "לא אכפת לי." קוקי לחש בעדינות, הוא רצה להיות קרוב לטאה עכשיו וכלום לא שינה לו, הוא כל כך דאג לו עכשיו.
מבלי לחשוב פעמיים טאה הגיב לחיבוק של קוקי והתכרבל בתוכו. הזרועות השריריות שלו אחזו בטאה כל כך ברכות ובעוצמה באותו הזמן שהוא הרגיש איך הוא שוקע בתוכן. הריח שלו שיכר אותו כל כך שהוא שמח על החיבוק הזה. טאה נירדם תוך שניות בזרועותיו של קוקי.
קוקי הרגיש איך למרות שאמר לו שידבק, טאה בכל זאת נצמד לגופו והוא הניח את ראשו על הכתף שלו בעדינות, יד אחת עוטפת את גופו בעוד שידו השנייה מלטפת את המצח שלו עם המגבת הקרה, מרגיש קצת הקלה כשחום גופו של טאה התחיל ממש טיפה לרדת.
YOU ARE READING
둘! 셋 ! 방탄 (Two! Three! Bangtan)
Fanficהכל התחיל במסיבת 3 השנים שטאהיונג אירגן לחברי הלהקה- הוא לא דמיין שמאותו הלילה החיים שלהם ישתנו מקצה לקצה, והקשר ביניהם רק יתעמק מבחינות שהוא מעולם לא חשב עליהן כאופציה אפשרית בכלל. שלום לכולם אנחנו הילה ונעה וזה הפאנפיק הראשון שלנו ביחד ❤ הפאנפיק ש...
