"לא..אנחנו עושים עוד קצת צילומים." בוקסו אמר וחייך אליהם. "קוקי~ תצמיד את ג'ימין לקיר, ידיים מעל הראש ותנשק את הצוואר שלו." הוא הורה וקוקי התנתק בעדינות מגופו של ג'ימין, אוחז בידו בשקט הוא השעין את גופו כנגד הקיר, אוחז בידיו מעל ראשו, בצורה מאוד עדינה, הוא הניח את שפתיו על צווארו ברכות.
ליבו של ג'ימין דפק במהירות מהתנוחה שבה הם היו, הקרבה הזאת ביניהם גרמה לאיברו של קוקי לגעת באיברו של ג'ימין והוא התחיל להרגיש איך הוא מגיב לזה בתמורה. הוא פלט גניחה כשקוקי טייל עם שפתיו על צווארו עם לשונו ושפתיו הרכות.
קוקי התנתק בעדינות מצווארו של ג'ימין, לוקח נשימה עמוקה, הוא ניסה להרחיק מעט את איברו משל ג'ימין, שם לב שהוא מסמיק ממש הרבה כשהם קרובים ככה.
"למה הפסקת? זה יפהפה...אני אומר..שתרד על הברכיים, קוקי..תכניס את האיבר שלו בין שפתייך." הבחור השרירי אמר עם חיוך ענקי על פניו.
קוקי ירד על ברכיו בשקט, שפתיו כמעט נוגעות באיברו של ג'ימין, הוא כמעט מת מזה שהאחר רצה להכניס את איברו לפיו קודם, אז הוא רק ישב בתנוחה הזאת ולא זז, עדיין נראה כי המצלמה של בוקסו לא נחה לרגע.
"רגע!" קרא ג'ימין בקול חסר נשימה. "אפשר שהוא ישכב איתי במקום זה?" שאל ג'ימין בקול מתחנן. "בבקשה..." ביקש, אבל כל מה שהוא קיבל בתמורה זה צחוק מזלזל.
"זה חמוד שאתה רוצה עוד סיבוב ג'ימין..אבל נראה לי שקוקי עייף..למה שלא תיתן לו למצוץ לך את האיבר הקטן והחמוד שלך?" בוקסו התגרה בג'ימין וקוקי דפק לו מבט רצחני. "בן זונה." קוקי התעצבן מאיך שבוקסו מדבר על איברו של ג'ימין, גורם שוב לבחור לכעוס עליו, הוא משך אותו משיערו והכריח אותו לעמוד. "ג'ון ג'ונגקוק, אתה כזה חצוף." הוא אמר בקול קר, מצליף לו ממש חזק על ישבנו עם שלט שמצא על השולחן, קוקי נאנח בכאב.
"תפסיק... תפסיק להכאיב לו! בבקשה! אני ארד לו, אני! די! בבקשה די!" צעק ג'ימין והוא משך את קוקי מבוקסו וזרק אותו למיטה. "תפסיק לגרום לו לפגוע בך..זה שובר לי את הלב בבקשה." התחנן אליו ג'ימין וסובב את קוקי על הבטן. החל לנשק את גבו בעדינות, ירד לישבנו ונישק את המקום שבוקסו הצליף בו. מנשק ברכות כי הוא חשש שיכאב לו.
"תראה איזה אדום נהיה לך, מסכן הישבן הקטן והחמוד הזה שלך." ג'ימין אמר בחום ודאגה, מסובב את קוקי בחזרה ושם לב שאיברו עומד זקוף לקראתו. "אני הולך למצוץ לך, תסבול את זה למרות הקושי, אני מבין אותך." אמר והכניס את איברו של קוקי לפיו החם.
קוקי כבר מזמן איבד את זה, הוא התחיל כבר לא הבין מה קורה מסביבו מהאלימות שחווה. "אני מצטער, ג'ימין היונג.." הצעיר מלמל בקול רועד קצת, הוא הסמיק מאוד כשג'ימין נשק לישבנו ככה, ועיניו נפערו ממש הרבה כשהרגיש את שפתיו של ג'ימין על איברו, הוא הרגיש מחנק בגרונו קצת, זה לא שזה לא היה נעים, פשוט הכל היה לו יותר מדי, אצבעותיו אחזו בסדינים בשקט כששפתיו הוציאו אנחות עונג שהוא כבר לא שלט עליהן.
YOU ARE READING
둘! 셋 ! 방탄 (Two! Three! Bangtan)
Fanfictionהכל התחיל במסיבת 3 השנים שטאהיונג אירגן לחברי הלהקה- הוא לא דמיין שמאותו הלילה החיים שלהם ישתנו מקצה לקצה, והקשר ביניהם רק יתעמק מבחינות שהוא מעולם לא חשב עליהן כאופציה אפשרית בכלל. שלום לכולם אנחנו הילה ונעה וזה הפאנפיק הראשון שלנו ביחד ❤ הפאנפיק ש...
