כשהם חזרו לחדר אוכל הופי היה נראה קצת מוטרד. "גימין, אכפת לך לבוא איתי רגע לחדר?" שאל את ג'ימין שהביט באהובו עם עיניים גדולות ומבולבלות כששמע אותו, מהנהן הוא לקח את ידו בידו והלך איתו לחדר.
"ג'ימין..." אמר הופי והשפיל מבט לרצפה. "מה היה בחדר עם יונגי?" שאל, חושש מעט שמא אהובו לא יספר לו הכל, מה הוא יעשה אם הוא לא יספר לו הכל? הופי החזיק את הדמעות הוא לא ידע למה, אבל הוא היה כל כך קרוב לבכות. לא קרה כלום, הוא שמע שלא קרה כלום, אבל הוא רוצה לשמוע את אהובו אומר לו איך הוא היה מגיב אם היה קורה. הוא מכיר את ג'ימין, הוא יודע שהוא היה מתאבן ונותן ליונגי לנשק אותו, אבל האם הוא היה בא לספר לו על כך? בזה הוא לא היה בטוח.
ג'ימין קלט את מבטו של הופי, זה עשה לו צביטה בחזה, הוא אחז בידו בעדינות. מרגיש כל כך חסר מילים כי הוא בקושי עיכל את זה ששוגה התוודה על הרגשות שלו. "זה..הופי.." הוא מילמל בשקט, לא בטוח איך להגיד דבר כזה בכלל לאהוב שלו, הוא רק נצמד לגופו, רוצה להרגיש את החום והחיבוק שלו כי הוא היה כל כך זקוק לזה עכשיו, עוצם את עיניו קצת ומרגיש איך גופו מתחיל להירגע.
"שוגה אמר..לי..הוא..טוב..אל תגיד לו שאמרתי לך אבל..יש לו..רגשות אליי.." ג'ימין לחש בשקט, קולו נשמע קצת בהלם, כי הוא תמיד חשב ששוגה בכלל סטרייט, והוא והופי תמיד היו ממש קרובים אחד לשני, בלתי נפרדים.
"הוא נישק אותך?" שאל הופי ודמעה זלגה מעיניו, הוא לא הצליח להחזיק את זה יותר, הלב שלו נקרע מבפנים. מצד אחד זה יונגי, מצד שני זה האהוב שלו, מה הוא אמור לעשות? הדמעות זלגו מעיניו של הופי ללא מעצורים.
"הופי.." נשימתו של ג'ימין נעתקה ממנו כשהוא ראה את הדמעות מכסות את פניו היפות של אהובו שתמיד היה מחייך, זה שבר את לבו למיליון רסיסים. "ל-לא..הוא לא.." ג'ימין מלמל בקול שבור מרגיש דמעות בעיניו כי לראות את הופי במצב הזה ישר גרם לו ליבב בבכי, שפתיו נישקו ומחו את דמעותיו ממנו בליטוף ורוך, ידיו מלטפות את גבו בעדינות, הוא לא יכל לראות את האהוב שלו במצב הזה, זה שבר אותו.
"אני אוהב אותך, פארק ג'ימין, אני לא יודע מי אני בלעדיך." אמר כששפתיו של ג'ימין מנגבות את דמעותיו. הופי חיבק את גופו של האחר בעוצמה, כאילו הוא עומד להיפרד מאהובו, מפחד לשחרר, רוצה להרגיש אותו, להריח אותו. הוא התרחק טיפה, מעביר יד אחת על פניו של ג'ימין ונישק את שפתיו הורדרדות באהבה ורכות. מחדיר באיטיות את הלשון שלו לפיו, מסובב את הראשו בסנכון עם ראשו של ג'ימין באיטיות, מתענג מטעם שפתיו של הבחור שכל כך אהב.
ג'ימין הרגיש איך לבו פועם בחוזקה בחזה שלו מהמילים החמות שהופי אמר, אומנם זאת לא הייתה הפעם הראשונה, אבל כל פעם שהוא שמע את המילים האלה הוא רק רצה לקחת את הופי , להפשיט אותו, ולגרום לו לצרוח את שמו. עד עכשיו הוא נתן לו למלא את גופו אבל הוא לא יכל להכחיש שהוא רצה גם למלא אותו.
YOU ARE READING
둘! 셋 ! 방탄 (Two! Three! Bangtan)
Fanfictionהכל התחיל במסיבת 3 השנים שטאהיונג אירגן לחברי הלהקה- הוא לא דמיין שמאותו הלילה החיים שלהם ישתנו מקצה לקצה, והקשר ביניהם רק יתעמק מבחינות שהוא מעולם לא חשב עליהן כאופציה אפשרית בכלל. שלום לכולם אנחנו הילה ונעה וזה הפאנפיק הראשון שלנו ביחד ❤ הפאנפיק ש...
