"פארק ג'ימין, אם תמשיך להפליק ככה בגוף שלי זה יגמר לא טוב." אמר הופי כתגובה ושלח את ידו למכנס של ג'ימין. "אנחנו עדיין כאן..." אמר שוגי ואכל את הג'אג'אמיון שלו בעצבנות. "סליחה, היונג."
מלמל הופי כשמחץ את איברו של ג'ימין באצבעותיו, והמשיך לאכול כאילו לפני שנייה לא עשה כלום.
ג'ימין הסמיק ממש מהמילים של הופי, האצבעות שלו שנגעו במכנסיו גרמו ללבו להלום בחוזקה בחזה שלו. עיניו של הצעיר יותר נפערו בהלם, כשהרגיש איך הופי מוחץ את איברו ככה לפני כולם.
קוקי קלט את זה וחיוך קטן עלה על שפתיו, בלבו מתפלל שטאה היה נוגע בו ככה שוב.
"טעים לך?" שאל הופי וצחקק, הוא התכוון יותר בכיוון של 'נעים לך', שלח מבט לג'ימין כשהוא החל לשפשף את איברו בעדינות. "אי אפשר לאכול בשקט בבית הזה יותר!" אמר שוגה וקם בעצבים מהשולחן. "מין יונגי, תחזור לשולחן עכשיו!" ציווה עליו ג'ין אבל שוגה המשיך ללכת לכיוון חדרו מתעלם מהבקשה של ההיונג שלו.
ג'ימין כמעט פלט אנחה משפתיו, אבל הבועה שלו התפוצצה כשהוא שמע את קולו הכועס של שוגה, הוא הביט בו מתרחק והרגיש לא טוב עם זה, שונא שמישהו בלהקה מרגיש לא טוב או שהם רבים. מתנתק מהופי הוא הלך אחרי שוגה בדאגה. "היונג..?" הוא לחש בקול המתוק שלו כשנכנס לחדר והביט בעיניו בחום ודאגה.
"למה באת אחריי, ג'ימיני?" אמר שוגה בקול עצבני מעט. הוא לא יכל באמת לכעוס על ג'ימין הרי זה הוסוק שלא יכול לשלוט בעצמו. ואיך הוא ישלוט? ג'ימין כזה מדהים , רגיש, עדין וכל כך יפה. שוגה בהה בפניו של ג'ימין והחל להתקרב אליו עד שהוא הצמיד אותו לקיר.
ג'ימין הביט בשוגה חסר מילים. "לא אכלת כלום..ואתה יודע שאני שונא ריבים.." הוא מילמל בקול חסר נשימה אבל כששוגה הצמיד אותו ככה לקיר הוא הביט בו עם עיניים גדולות ושואלות, מסמיק ממש מהקרבה שלהם אחד לשני.
"ג'ימיני..." לחש שוגה קרוב לשפתיים של ג'ימין.
"למה דווקא הוסוק?" מילמל וכיוון את פניו לעבר שפתיו. "למה לא אני?" שאל שוב. והתקרב יותר מעביר את אצבעותיו על פניו של ג'ימין ונוגע בשפתיו.
"היונג.." ג'ימין עמד קפוא במקומו, הוא היה בהלם מהקרבה שלהם, הוא אף פעם לא חשב ששוגה חושב עליו בצורה הזאת, ואיך הוא יכל לדמיין את זה בכלל כששוגה אף פעם לא הראה בו שום עניין כזה. עיניו נפערו בהלם מהמגע העדין של חברו ללהקה על שפתיו, לא יודע איך להגיב לזה כי הוא מעולם לא יכל לדמיין מצב כזה קורה בכלל.
"מה תעשה אם אני אנשק אותך?" שאל שוגה בסקרנות. "אתה תספר להוסוק?~ אני לא חושב." אמר ישירות, לא רצה לשמוע את התשובה. "זה יפגע בו, ואתה לא תוכל לסבול את זה...אבל ג'ימיני, אני כל כך רוצה לטעום את השפתיים שלך, כל כך רוצה להרגיש את הלשון שלך נוגעת בלשון שלי, אני רוצה לשמוע אותך גונח את השם שלי! זה עד כדי כך בעיה להיות איתי פעם אחת? רק פעם אחת!" אמר שוגה והתקרב לשפתיים של ג'ימין במטרה לנשק אותו. "יונגי היונג.." אמר הופי ופתח את הדלת כך שהוא דחף את ג'ימין טיפה הצידה.
ג'ימין ממש קפא במקומו מהמילים של שוגה, הוא צדק, אם הוא היה מנשק ונוגע בו הוא לא היה זז ממקומו ונותן לו לעשות כרצונו, לשמוע את המילים האלה משוגה גרמו לגופו להתחמם קצת בניגוד לרצונו, הוא נשמע סקסי מדי באופן מלחיץ. עיניו נעצמו כשציפה להרגיש שפתיים חמות על שלו. אבל קולו של הופי קטע הכל, הוא הביט בו חסר מילים ונשימה.
"מה, הוסוק?" ענה יונגי. "אני מצטער על מה שהיה בארוחה, אני לפעמים חסר שליטה בגלל ג'ימיני, ואתה, תצא מאחורי הדלת, אתה לא צריך להתנצל בשמי אתה יודע." פנה לשוגה וג'ימין. "היונג, בוא נחזור לארוחה." אמר לשוגה. "אני כמה דקות אבוא, אני צריך לעשות משהו קטן." ענה לאחר. "ג'ימיני אתה בא?" שאל הופי את אהובו.
ג'ימין שעוד היה בהלם מוחלט הביט באהוב שלו חסר נשימה, הוא מעולם לא ציפה משוגה להגיד לו דברים כאלה ועוד כשהוא צלול לגמרי. אוחז בחזה שלו חסר נשימה הוא כלל לא שמע את המילים שהופי אמר, רק מביט בשוגה באותו מבט של הלם, לא מצליח בכלל להזיז את רגליו, אם הופי לא היה מפריע שוגה היה בהחלט מנשק אותו ומי יודע מה עוד.
"הוא יבוא עוד דקה, אני צריך שהוא יעזור לי במשהו." ענה שוגה במקום ג'ימין. "טוב, אנחנו מחכים לכם." ענה הופי, הסתובב ויצא מהחדר. "אני לא הולך לנשק אותך, אתה יכול להפסיק להיות בהלם, אבל שתדע שתמיד היו לי רגשות אליך. אני לא מתכוון להרוס את הקשר שלך עם הופי, ואני גם לא רוצה לפגוע לא בך, ובטח שלא בו, אתם שניכם יקרים לי מדי!" אמר שוגה ברצינות.
"אבל אני מבקש, תדבר איתו, שישלוט על עצמו קצת שאני בסביבה..אומנם יקח לי קצת זמן להתגבר עליך, אבל אני אצליח." הוסיף שוגה וחיבק את ג'ימין חיבוק חזק. הופי עמד מאחורי הדלת שמע את כל מה שיונגי אמר לג'ימין והוא היה סקרן לדעת מה ג'ימין היה עושה אילו הוא היה מנשק אותו.
ג'ימין הרגיש שהוא משחרר נשימה שהחזיק כששוגה אמר שלא ינשק אותו אחרי הכל, הלב שלו עוד פעם בחוזקה בחזה שלו. הוא בחיים לא היה מנחש שלשוגה יש רגשות כאלה אליו, בחיים. אבל הוא היה יקר לו, כל חברי הלהקה היו ממש יקרים ללבו, כך שאם שוגה היה מנשק אותו הוא היה פשוט נותן לו לעשות כרצונו.
"היונג.." ג'ימין היה בהלם מכל מה שהשני אמר לו, כורך את זרועותיו סביבו לחיבוק חמים. "אני מצטער.." הוא לחש בקול רועד מעט, שוקע בחיבוק החמים של חברו ללהקה.
"אין לך על מה ג'ימינה, אני יודע שגם אני אשם בזה, אם הייתי מפגין יותר אהבה אולי היינו במקום אחר עכשיו אבל לא נורא, אתה והוסוק זוג יפה..." ניחם את ג'ימין וליטף את שיערו. זה הכאיב לג'ימין, הוא ממש לא רצה לפגוע בשוגה, הוא היה מאוד חשוב לו.
למרות שהוא מת מפחד לפני כמה רגעים שחשב שהוא באמת יגע בו ויעשה בגופו כרצונו, ידיו העדינות ליטפו את שיערו וגרמו ללבו להחסיר פעימה.
YOU ARE READING
둘! 셋 ! 방탄 (Two! Three! Bangtan)
Fiksi Penggemarהכל התחיל במסיבת 3 השנים שטאהיונג אירגן לחברי הלהקה- הוא לא דמיין שמאותו הלילה החיים שלהם ישתנו מקצה לקצה, והקשר ביניהם רק יתעמק מבחינות שהוא מעולם לא חשב עליהן כאופציה אפשרית בכלל. שלום לכולם אנחנו הילה ונעה וזה הפאנפיק הראשון שלנו ביחד ❤ הפאנפיק ש...
