둘! 셋 ! 방탄 (Two! Three! Bangtan)

פרק 2

היום שטאהיונג הכי ציפה לו סוף סוף הגיע, הוא קם מוקדם למרות שיום לפני הם היו בלייב בוי אפ עד 1 לפנות בוקר , ואז חגגו עם כל המנג'רים עד 3 וחצי בלילה. "אני חייב לקום! חייב לקום..חייב לקום." טאה מילמל לעצמו, מתרומם במהירות ממיטתו , לקח את החלוק שלו וצעד למקלחת. "בוקר טוב,קוקי." הוא אמר וחיבק את החבר הצעיר ממנו חיבוק אחורי, טאהיונג נשאר ככה כמה שניות ואז שם לב מה הוא עושה והשתחרר במהירות.

"בוקר טוב, טאה היונג.." קוקי שקע בחיבוק החמים של חברו הטוב, הוא אהב את ההרגשה של ידיו החמות מחזיקות אותו, נראה מעט מבולבל כשהוא שיחרר את גופו פתאום, כאילו שהיה מבוהל מעצמו מאיך שהחזיק אותו לפני רגע. עיניו הגדולות הסתכלו על טאה בשקט, שולח לו חיוך מתוק שניסה להבין אם הוא עשה משהו לא בסדר.

"אני נכנס למקלחת.." אמר טאה ונכנס מהר למקלחת, ממהר לסגור את הדלת אחריו. הלב של טאהיונג דפק ממש מהר. "הריח של קוקי בבוקר... זה הריח הכי נעים שהרחתי בחיי, אך הילד הזה והרגישות שלו לריחות מדביק את כולנו.." טאה מילמל לעצמו ונזכר איך הוא חיבק הרגע את הילדון שהיה גבוה ממנו בכמה ס"מ וקצת יותר רחב. "קוקי הזה.." מלמל שוב והוריד את בגדיו.

קוקי הנהן בעדינות, מרגיש מבולבל מעט ממה שקרה הרגע, הוא ניפח את לחייו והעביר יד בשיערו, מתחיל להתארגן. הוא לבש על עצמו בגדים פשוטים ורחבים שהסתירו את גופו השרירי קצת יותר מדי. מתקדם לעבר הסלון המשותף שלו ושל חברי הלהקה, הוא התיישב על הספה, עיניו משום מה נדדו לכיוון המקלחת, מחפשות אחר טאהיונג.

טאהיונג התקלח בזריזות ויצא עם מגבת על פלג גופו התחתון ומגבת נוספת על הראש על מנת לייבש את שיערו. לפני שחזר לחדרו הוא עבר במטבח כדי לקחת כוס מים קרים ואז הוא נתקל בעיניים הגדולות של קוקי בוהות בו. "קוקי, הכל בסדר?" אמר טאה בדאגה. "אתה אדום קצת."

כשעיניו מצאו את טאהיונג הוא היה עירום לגמרי ורק מגבת קטנה בקושי הסתירה את גופו, הוא בהה בו עם לחיים ממש סמוקות כששמע את השאלה שלו, מנסה לחייך אליו.

"הכל בסדר, היונג.." הוא מילמל בקול רועד קצת, לבו פעם חזק בחזה שלו ולא היה לו מושג למה, זה ממש הפחיד אותו.

טאה התקרב לקוקי והניח יד על המצח שלו. "אין לך חום.." אמר והניח יד גם על המצח שלו "מוזר, אסור לך להיות חולה , קוקי שלי, היום זה יום מיוחד." הזכיר למאקנה שזה לא סתם עוד יום רגיל. טאה התקדם למטבח , מתכופף לקחת כוס ומזג לעצמו מים קרים.

הלחיים של קוקי להטו עוד יותר מהקרבה של טאה אליו, מרגיש איך הוא עוצר את נשימתו עד אחרי שטאה נעלם למטבח, מנסה להבין מה קרה הרגע.

באותו הרגע הוא ראה את שאר חברי הלהקה יוצאים מהחדרים שלהם, ג'ימין התיישב לידו ומבטו נדד להופי קצת, הולך להתיישב קרוב אליו. ראפמון יצא מהחדר גם, נראה די עייף, הולך לשתות משהו חם.

הופי התעסק בטלפון שלו ולפתע הרגיש שמישהו התיישב לידו. "ג'ימיני, איך ישנת? שמעתי שקצת דיברת מתוך שינה, אמרת משהו על אני רוצה אותך קרוב." הופי צחקק מעט "אתה כותב לנו שיר חדש?" הוסיף בסקרנות.

ג'ימין הסתכל על הופי עם חיוך נבוך קצת, בלילה הוא חלם חלום לא כל כך תמים על הופי, ולדעת שהוא אמר דברים כאלה בקול גרם לו לפחד קצת למרות שהבחור החייכן בכלל לא התנהג כאילו שמשהו לא היה בסדר. "אה..כן..שירים חדשים באים לי לפעמים בחלום.." הוא מלמל במבוכה.

החיוך של ג'ימין זה אחד הדברים שהופי הכי אהב בו, הפס הישר הזה בעיניים שלו שנוצר מהחיוך, המיס להופי את הלב כל פעם מחדש. "כישרוני שכמוך." הופי תפס את הלחיים של ג'ימיני ומחץ אותם קלות וקירב את הפנים שלו לפנים של ג'ימין.

"בלילה ישנים, לא עובדים." הוסיף הופי ורק אז שחרר מג'ימין, מרגיש את הלב שלו דופק במהירות מהקרבה ביניהם.

ג'ימין בלע את רוקו כשהוא הרגיש את ידיו החמות של הופי אוחזות ככה בלחיו, כמעט פולט אנחה מבין שפתיו מכמה שהם היו קרובים, החלום מאתמול עוד מתנגן בראשו, הוא לא זז מהקרבה המשכרת של הופי. "אני אשתדל לזכור את זה.." קולו של ג'ימין היה קצת חסר נשימה אבל הוא ממש לא רצה להתרחק.

כשהם היו כל כך קרובים, הופי לא יכל להחזיק את עצמו והוא פשוט הסתכל על השפתיים של ג'ימין הם היו כל כך ורודות ועסיסיות שדורשות נשיקה לוהטת הופי ניער את הראש והתרחק מג'ימין.

"אז על מה השיר החדש שאתה כותב לנו?" הקניט אותו בכוונה כדי להשכיח את המחשבה שעברה לו בראש הרגע.

ג'ימין קלט את מבטו של הופי על שפתיו, מרגיש קצת חולשה ברגליו כי היה לו קשה להאמין שזה באמת קרה והוא לא דמיין את זה. כשהוא התרחק ממנו הוא כמעט נאנח באכזבה. "זה..שיר אהבה.." הוא מילמל, באמת לפני כמה ימים הוא התחיל לכתוב שיר אבל זה ממש לא מה שהיה לו במחשבות בלילה, מתבייש ממש מחברו הטוב ללהקה כי לחלום דבר כזה היה ממש לא בסדר.