"מערבולת"- פרק 3

733 41 2
                                    

"אמה, אבל כולם קוראים לי אם" עניתי לתומר מהר, שחררתי את זרועי מידו והתחלתי להתקדם עם טור האנשים שהתחילו לפנות את המטוס במהירות. לא ידעתי את נפשי לצאת כבר ולנשום את האויר הצח שכה הייתי זקוקה לו אחרי כל מה שעבר עליי במטוס.

"הי אמה" קרא אחריי תומר בדיוק כשיצאתי מהשרוול לכיוון הטרמינל.

עצרתי במקומי מבלי להסתובב לאחור, קיוויתי שיסתבר ששכחתי משהו ליד הכסא שלי והוא פשוט נחמד מספיק כדי להחזיר לי את מה שזה לא יהיה.

"שכחת משהו" הוא אמר ולרגע נאנחתי על כך שצדקתי ואז הוא הגיש לי את הטלפון הנייד שלו. בהיתי ביד שלו המושטת ולא הבנתי מה הוא רצה ממני.

"תכניסי לשם את המספר שלך" הוא כמעט נשמע כאילו פקד עליי, הרים לי את כף היד ודחף לי את הטלפון שלו ליד שלי. הייתי בהלם מוחלט מהישירות שלו ומהדרך בה בחר לבקש את זה ממני. לא הבנתי מה היה לו חשוב לקבל את המספר שלי, הרי אני נשארת כאן לכמה שבועות ואילו הוא בטח חוזר היום או מחר חזרה לישראל או לאבטח את הטיסות לאחד מהיעדים האחרים בעולם. הבטתי במכשיר הקטן והמתוחכם ביד שלי ובהחלטה של אי שפיות זמנית שלי ככל הנראה התחלתי להקליד את המספר שלי. באמצע ההקלדה העין שלי קלטה בצג שמולי שהוא כבר הכניס את מה שאמור להיות שמי ורק השאיר לי להקליד את המספר תחת השם "אם כל הנסיכות והעלמות". הבטתי בפניו והרמתי את הנייד ליד פניי "זה רציני הדבר הזה?!" .

"רציני כמו שבץ מוחי" הוא ענה לי מהר ובחיוך.

"אבא שלי מת משבץ מוחי" עניתי לו עם מבט עצוב והשפלתי את עיני לעבר רגליי.

"אוי, אני מתנצל כל כך, לא התכוונתי להעליב או משהו כזה, משתתף בצערך" אמר בגמגום וראיתי את ההתנצלות מרוחה בכאב על כל פניו.

"אז זהו ש...סתם אמרתי את זה, אבל הייתי חייבת להחזיר לך על השם הנוראי שהענקת לי בנייד שלך" עניתי לו עם חיוך והבחנתי כיצד עור פניו מחליף את הצבע החיוור והלבן חזרה לורוד השזוף, שכעת אפילו האדים, ככל הנראה מהכעס שחש כלפיי. יופי שיכעס, הגיע הזמן שיבין שמדובר כאן במשוגעת ויברח כל עוד נפשו בו, חשבתי ואיחלתי לעצמי.

"תגידי את אמיתית?! זה מצחיק אותך להתבדח על נושא כזה רציני?!" הוא אמר בכעס.

"אמר זה שהרים לי להנחתה והרגע אמר "רציני כמו שבץ מוחי!" החזרתי לו והרגשתי כמו במשחק פינג פונג בין מתחרים סינים מקצוענים באולימפיאדה.

הוא שתק לכמה שניות ובדיוק ברגע שהייתי מוכנה למסור לו את הנייד שלו חזרה הוא פנה אליי בהרבה יותר רכות ובטון נעים "אמה, את מתישה אותי ומסקרנת אותי כמעט באותה מידה, בבקשה תכניסי את מספר הנייד שלך לשלי כדי שאוכל לסמס לך בעוד דקה פרטים על מסעדה מקומית מעולה שאקח אותך אליה היום בשמונה."

מערבולתWhere stories live. Discover now