מערבולת

מערבולת" - פרק 18"

תומר

בכל פעם שעליתי על מטוס בחמש השנים האחרונות במסגרת העבודה שלי, עליתי חדור מטרה אחת בראש. המטרה היתה ליישם את מה שהוגדר לנו מהיום הראשון בקורס המאבטחים של "אל על", "להגן על נוסעי חברת התעופה הישראלית הגדולה של המדינה - באוויר ובכל מחיר".היום עליתי בפעם הראשונה על המטוס העצום והיפה הזה עם מטרה אחרת והפעם לא רק בראש, אלא גם בלב. הפעם המטרה היתה להגיע לאמה, להגן עליה, לאחר שאכזבתי אותה בפעמיים האחרונות, כשלא הייתי לצידה ולדאוג שלעולם לא תהיה פעם שלישית.בזמן הקצר שהייתי איתה, למדתי להכיר אותה, את העקשנות שלה, הציניות שלה, וגם את השריטות שלה. גיליתי דבר אחד חשוב בימים האחרונים- אני אוהב כל אחת מהשריטות שלה ואני מוכן לעזור להיות זה שממלא את הרווח שבין השריטות של אמה לאמה עצמה.היא עקשנית וכך גם אני, היא אוהבת לטייל וכך גם אני והיא אהבה את אמא שלה יותר מהכל וכך גם אני. יחד אנחנו ננצח את השדים שנוצרו אצלנו על ידי נסיבות החיים. הבטחתי לעצמי להיות האביר שלה לנצח ואני אתחיל להוכיח לה את זה מהיום.לא היה פשוט לשמוע את מקס מדבר אליי עליה ככה, גם אם ידעתי בתוך תוכי שהיא עדיין לא היתה שלי, בעיניה, כשהיא עזבה חזרה לאמסטרדם.לאחר ששוחררתי מ"המיני חטיפה" שחוויתי על המטוס אחרי שנחת, הייתי צריך לשמוע מחברה שלה לאורה שהיא נעצרה על הריגתו בשירותים ציבוריים של מסעדה, לאחר שניסה לאנוס אותה בפעם השניה ביומיים. מזלי שהקיר שפגש מקרוב את אגרופי, היה עשוי מגבס ולא מבלוקים, אחרת היא היתה רואה אותי בעוד שעתיים עם גבס בשתי ידיים. חמש מאות היורו ששילמתי למלון על הנזק שנגרם לקיר שלהם היה שווה את המחיר של הוצאת הכעס והתסכול שלי, על כך שלא הקשבתי ללב שלי ולקחתי את הטיסה הזו למינכן במקום להגיע לאמסטרדם. על הטעות הזו שלי אני אשלם כנראה כל חיי ולצערי גם אמה.רק עוד שעתיים עד שאראה אותה ואחבק אותה חיבוק שיימשך לנצח, בין אם היא תרצה בכך או לא. הפעם אני לא אניח לה לברוח לארץ או הרפתקה אחרת, לפחות לא בלעדיי.עורכת הדין ששכרתי לה היתה הטובה ביותר שהכסף שלי יוכל היה לממן בהתראה כה קצרה בזמן שאני במדינה אחרת. המלצתו של חברי ירון שמתגורר כבר שלוש שנים באמסטרדם, התגלתה כהמלצה טובה ואמה שוחררה ממעצר הבית שהיתה בו ביומיים האחרונים מלבד לצאת לחקירות מלווה בשוטרים כמו פושעת. שנאתי את זה שהם נתנו לבחורה שכמעט נאנסה על-ידי שוטר שלהם את היחס המשפיל הזה. מעניין אם היא לא היתה תיירת, מה היה היחס שלהם למה שמקס ניסה לעשות לה פעמיים?!עדכנתי את הילה, אחותה של אמה בכל מה שקרה והבטחתי לדווח לה מה מצבה של אמה אחרי שאפגוש אותה פנים מול פנים ולא רק מהדיווחים של לאורה. אמה לא היתה מסוגלת לשוחח איתי בטלפון ביומיים האלה ואני לא יודע אם זה בגלל הפעם ההיא שהיא שכבה עם מקס מרצון או בגלל הפעמיים שזה כמעט נכפה עליה והבושה שלוותה בכך? העובדה שנאלצה להרוג אותו, גם אם התכוונה רק לפצוע אותו כדי לברוח, טרם שקעה בתודעתה עד הסוף ואת זה הבנתי מעורכת הדין שלה. העדות של לאורה היתה קריטית והובטח לה כי הדבר לא יפגע בסיכויה להמשיך וללמוד עד סיום השנה. כל הסיכויים היו שעד מחר השופט יחתום על הסרת צו מעצר הבית שלה ויסגרו את התיק עם הראיות שהיו בידיהם."הי תומר, אפשר להציע לך משהו חם לשתות לפני שאנחנו סוגרים את המטבח ומתארגנים לנחיתה?" "לא תודה רונה, אני מסודר" עניתי לדיילת החדשה שהכרתי בטיסה הלוך למינכן וכעת גם היא עברה לטיסה לאמסטרדם. היא שמעה על כל מה שקרה לי ועל הסיפור של אמה. הם כולם שמעו על זה ותמכו בי ואיחלו לי בהצלחה.כבר ברגע שבו שחררו אותי מהאזיקים שהשותף של מקס שם עליי, התקבלה ההחלטה בראשי לסיים את תפקידי ולעבור לעבוד על הקרקע. אני אמשיך לעבוד בתפקידי אבטחה כי זה בדם שלי, בגנים שלי ואני אוהב את זה. אני מרגיש שנולדתי להגן, אבל סדר העדיפויות שלי השתנה מאז אמה. אני רוצה להיות קרוב אליה כדי להגן עליה.לעבור במשרד האבטחה של סכיפהול ולראות את המבטים של מי שידע על הקשר שלי לאמה, היה אחד הדברים הכי לא נעימים שעברתי בחיי והרגשתי שאם יכלו היו מחליפים בינינו עכשיו בלי לחשוב פעמיים. צמרמורת ובחילה עברו בי כשחשבתי על כך, שלולא הורדתי את אמה איתי בפעם ההיא למשרד הזה, רוב הסיכויים שמקס לא היה מאתר אותה ורוצה אותה לעצמו בכל מחיר, גם במה שהתגלה בדיעבד, מחיר חייו.הדרך לדירתה של לאורה היתה נראית לי כמו נצח והעצבים שלי נעשו רופפים עם כל קילומטר שהתקרב ליעד הסופי שלי, בידיים של אמה.לא הייתי בטוח איזו אמה אני אפגוש וכמה רסיסים שנשברו ממנה אצטרך לעזור לה להדביק בחזרה אחרי הטראומות הקשות שחוותה. כל מה שהיה חשוב לי עכשיו זה שהיא תדע שיש כאן מישהו שיעמוד לצדה, יגן עליה ויחבק אותה לנצח. השאלה היתה אם היא תאפשר לי לחדור את מערכת האבטחה שבנתה סביב לבה בשנים האחרונות.כשהגעתי לדירתה ונעמדתי מול הדלת הסגולה של הדירה של חבריה, לקחתי נשימה עמוקה ודפקתי בשקט על הדלת מחשש שאולי היא ישנה סוף סוף לאחר ששמעתי על הסיוטים שחזרו לרדוף את השינה שלה.בחורה חייכנית וחמודה, שהנחתי שהיא לאורה, פתחה את הדלת וברגע שהבינה שאני תומר חיבקה אותי ארוכות ובכתה כאילו חיכתה לרגע שאתן לה את כתפי לבכות שם.היא הובילה אותי מיד לחדרה, שם אמה בילתה כל הבוקר במיטתה ולדבריה, סירבה לצאת ממנה. פתחתי את הדלת ולתדהמתי גיליתי אותה מחבקת גבר צעיר. "אמה?" אמרתי בקול שהצליח להקפיץ את שניהם. מבוכה וסומק עלו על פניה של אמה והבחור מיד נעמד על רגליו, התקרב אליי והושיט לי את ידו "שלום, אתה בטח תומר, חיכינו לך" אמר לי.העיניים שלי היו ממוקדות רק על אמה וקולו הפך בבת אחת למציק וטורדני כמו זה של זבוב קרוב לאוזן. התעלמתי מהיד המושטת שלו, עקפתי אותו וניגשתי מיד לאמה שהשפילה את עיניה וסירבה לפגוש את מבטי משום מה.לא כך קיוויתי למצוא אותה, כל כך מרוחקת ממני ומצד שני מתנחמת בזרועותיו של גבר אחר. "אמה, תסתכלי עליי" דיברתי בעברית בכוונה מתעלם מהבחור שכבר כמעט יצא מהחדר ואז סגר אחריו את הדלת.אמה שתקה והרמתי בעזרת אצבעותיי את סנטרה, דורש לראות את עיני הדבש שכה חיכיתי להביט לתוכם ואולי לראות דרכם את מצב נפשה.עיניה היו כבויות ונראה בבירור כי בכתה רבות בימים האחרונים ושוב צף ועלה לו הצורך הקיומי שלי להגן עליה, החוש הזה שנראה שנולדתי איתו והתעורר ביום בו פגשתי את אמה לראשונה וככל הנראה היה קיים בי עוד מהימים שהיינו ילדים."אני כאן אמה, את יכולה לבכות על הכתף שלי, על החזה שלי. אני נותן לך את כל כולי כמה שתצטרכי כדי לבכות ולהוציא כמה שאת צריכה את הכעסים, התסכולים והכאב. דבר אחד חשוב לי שתדעי, אני לא הולך לשום מקום בלעדייך יותר. אני זקוק לך אולי אפילו יותר ממה שאת זקוקה לי. תני לי אותך במאה אחוזים ואני אתן לך אותי באלף."אמה הביטה בי והדמעות שכה קיוויתי שלא אצטרך לחוות אותן, דמעות שידעתי שישברו את ליבי, הופיעו והכתימו את לחייה הסמוקות."תודה" היה כל מה שהיא הצליחה להגיד לי בגרון חנוק מדמעות והיא התרסקה מולי בבכי קורע לב."תודה לך" אמרתי לה ונישקתי את הדמעות מלחייה, אוסף אותן לתוכי, בולע חלק ממנה לתוך גופי ונותן לה להיכנס לי לא רק ללב, אלא לכל גופי. טיפה אחר טיפה, נשיקה אחר נשיקה עד שנתאחד לחלוטין והיא תהפוך להיות חלק מהשלם שלי ואני חלק מהשלם השבור שלה.