מערבולת

"מערבולת"- פרק 20

תומר

הילה צדקה בכל מה שאמרה לי בשיחת הטלפון באותו בוקר וראיתי את זה מתרחש מול עיני בדיוק כפי שהיא תיארה לי. אין ספק שהיא הכירה היטב את אחותה. אמה היא אכן מסוג האנשים שרק כשהם קרובים לאבד משהו הם רוצים אותו יותר. לי לא היה ספק שאני רוצה אותה וראיתי בה בדיוק את מה שאני מחפש. הנפש החופשייה שלה והציניות שלה קנו אותי ברגע הראשון ואני אעבוד על כך כמה שצריך כדי להשיב לה את אותו חיוך ממזרי שיש לה שניה אחרי שהיא מבינה שקלעה למשפט עוקצני במיוחד שהעביר מסר קטלני לצד השני.לאמה היתה תכונה אחת בעייתית שהיא חייבת לפתור אותה – היא תמיד מצליחה להסתבך בבלאגן וכאן אני נכנסתי לתמונה מבחינתה. בחורה יפה עם פה גדול ורגליים ארוכות, מזמינים בעיות וכנראה היא היתה צריכה גבר עם כתפיים רחבות מספיק כדי שיהיה לה על מה ליפול אחרי כל פעם כזו. הייתי תמיד בעד שיווין בין גברים לנשים, אבל הרבה מהצרות של אמה היו נפתרות אחרת אם היתה מתלווה למישהו שישמור עליה. החוצפה שלה מצחיקה, אבל הגבולות שלה מטושטשים והיא סמכה יותר מדי על אנשים זרים. קיוויתי שאחרי מה שקרה לה בימים האחרונים היא כבר תבין שהיא צריכה לקבל החלטות באופן שונה ממה שנהגה עד כה.לפי הילה הייתי צריך לחכות כמה שעות לפני שאני מתקשר אליה שוב ומגלה דאגת "אחים" כלפיה. לטענתה אמה תעשה הכל לא לאבד אותי, אם היא באמת תרצה אותי וזה "אם" אחד גדול מבחינתי. פחדתי לסמוך רק על הילה וביקשתי מלאורה לשתף איתי פעולה, כך שאמה לא תקבל רעיונות לא רצויים.בבוקר שלמחרת  קיבלתי את השיחה המיוחלת. "הי, "אח", בא לך ללוות את "אחותך" לטיול רגלי קצר בשמש?"עשרים דקות זה כל מה שנדרשו לי כדי להגיע לדירה של לאורה ולאסוף את אמה לטיול רגלי שבו התכוונתי לנסות ולפתוח איתה שיחה נוקבת לגבי עתידה שמן הסתם ישפיע גם על עתידי.דקה אחת בלבד לפני שיצאתי מהרכב השכור שלי כדי לקפץ לעבר עתידי, קיבלתי הודעה בנייד שעדיין לא הבנתי את משמעותה, אבל ידעתי מי היה שולחה."בני, אני חייב להיפגש איתך בדחיפות ברגע שתחזור לארץ. אני יודע שעבר הרבה זמן, אבל אני חייב את עזרתך. זה עניין של חיים ומוות!".לא האמנתי מאיפה היה לו את החוצפה ליצור איתי קשר אחרי כל כך הרבה שנים ועוד לקרוא לי "בני" כאילו שרק עברו כמה ימים מאז שוחחנו לאחרונה ולא מעל עשרים שנים.לא עניתי לו וניסיתי למחוק את ההודעה הזו בינתיים ממוחי ולהמשיך בתוכניותיי עם אמה. אני לא אתן הפעם לעבר להפריע לי עם עתידי.דפקתי על דלת הכניסה לדירה והופתעתי לראות אותה לבושה בשמלה קייצית לבנה ונעלי עקב סגולות. היא נראתה כל כך רעננה, כמו פרח אביבי שזכה לנשיקת מלאכים. שיערה היה אסוף ואיפור קל עיטר את פניה. כל כך שונה מהבחורה שהשארתי כאן אתמול אחר הצהריים. "בוקר טוב לך" התקרבתי אליה ונישקתי את הלחי שלה מסניף את הריח הרענן של הבושם הטרי על עורה. "את נראית מדהים אמה" לחשתי לה באוזן."תודה גם אתה לא נראה רע מדי" היא ענתה לי והלחישה שלה עוררה בי את כל היצרים שניסיתי להדחיק כדי להמשיך את ההצגה ההכרחית שלי מולה, זו שאמורה לסייע לי לזכות בלבה בסופו של התהליך.ראיתי תיק קטן שהיה מונח לרגליה ולרגע נבהלתי שהיא שוב בורחת ממני ליעד אחר. היא כנראה זיהתה את הבהלה בפניי ומיד הבהירה "אני צריכה שתחזיר אותי אחר כך לדירה שלי על המים. אני כבר מסוגלת לחזור לשם עכשיו שאתה כאן. גם ככה אני עוזבת אותה בקרוב"."עוזבת לאן?" שאלתי בחרדה."אני שוקלת לחזור חזרה לארץ להתאפס קצת ולעבוד כדי לחסוך כסף לנסיעה הבאה שלי לאוסטרליה" אמרה והשפילה את עיניה."יש לך את זה ביותר רחוק כדי לברוח ממני?" שאלתי בציניות."למה אתה חושב שאני רוצה לברוח ממך? אני טיילתי בעולם הרבה לפני שפגשתי אותך, אתה כבר יודע את זה עליי לא?! סטוקר" ענתה לי בקריצה וחיוך קטן בזמן שחלפה על פניי והתקדמה לעבר מכוניתי.הנהנתי בראשי והבנתי שזכיתי לעוד כמה שבועות או חודשים עד שהיא תברח ליעד הרחוק ביותר מבחינתי. הזמן היה לטובתי כעת, אבל האתגר עדיין הולך להיות קשה והמעמסה החדשה במוחי מההודעה של אבי לא הניחה לי. שתקנו כל הדרך לדירתה וראיתי שהיא מנסה מדי פעם לפתוח בשיחה איתי ולא בטוחה איך.  ברגע מסוים בנסיעה היא פתאום שאלה אותי "מה קורה איתך תומר, מהרגע שהגעת אליי אני חשה שמשהו עובר עליך. אם אתה כועס או עצבני עליי זה הזמן להגיד לי".עצרתי את הרכב בצד במקום הראשון שיכולתי והסתובבתי לכיוונה עם גופי כך שאשב מולה וגם היא עשתה בדיוק אותו דבר והעיניים שלי שוטטו על גופה, שדיה, פניה, שיערה וחזרה לעיניים היפות והחכמות שלה שתמיד עצב ניבט מהן. לקחתי אויר לקראת מה שהיה לי לומר לה, "אמה אני יודע שהבטחתי לעצמי ולך שאחכה עד שאת תהיי מוכנה בקצב שלך לקבל אותי לחייך בדיוק באופן שאני רוצה כבר מזמן, אבל אני פשוט לא מסוגל לחכות יותר, זה חזק ממני" תפסתי את לחייה והתקרבתי אליה בהפתעה לשפתיה ונישקתי אותה כך שתבין ששום "אח" לא מנשק כך. לשוני נדחפה לפיה מאלצת את לשונה ללטף את לשוני לריקוד טנגו מהיר ומתוק.אחרי שהצלחתי להתנתק ממנה כדי לקחת אויר החזקתי את לחייה הסמוקות וראיתי ניצוץ חדש בעיניה המופתעות "אני לעולם לא אוכל לכעוס עליך אמה, אני מאוהב בך כל כך שהלב שלי כואב פיסית ממש, בכל רגע שאת לא לידי. הגוף שלי מתחנן למגע שלך גם כשאת עשרות אלפי קילומטרים ממני, הוא זועק את זה כבר שנים, עוד לפני שבכלל ידעתי, שאת היא זו שהוא זועק אליה."עצרתי כדי לקבל אומץ נוסף למילים שכמעט נחנקתי מההתרגשות שבחשיפתן בפעם הראשונה מולה בקול רם וראיתי הפעם דמעות בעיניה שהתחילו להרטיב את לחייה. לא היה לנו צורך באותו רגע במילים יותר. רציתי להגיד עוד כל כך הרבה מילים, אבל לא רציתי לדבר יותר,רציתי רק לנגוע ולהרגיש אותה קרוב אליי."לדירה שלך, עכשיו!" לקחתי פיקוד והנעתי חזרה את הרכב, נוסע כמו משוגע כל הדרך ועוקף כל רכב אפשרי ולא רואה בעיניים."וואו, מישהו כאן ממש ממהר לאנשהו" אמה אמרה וצחקקה. הבטתי בה לרגע ואז יד אחת שלי עזבה את ההגה ושלחתי אותה על הירך שלה, מרים את שמלתה עד קו התחתונים וחושף את ירכיה המושלמות. "את רואה את הרגליים האלה? תוך עשר דקות גג הן רועדות כמו שלא רעדו לך מעולם. ובקטע טוב כמובן" אמרתי לה והצחוק שלה הפסיק מיד, היא עצמה את עיניה וראשה נצמד למשענת הראש של הכסא שלה בזמן שהיד שלי קיבלה חיים משלה וליטפה על התחתונים שלה בדיוק באמצע על הקו שמוביל לפנינת האושר שלה."אתה לא מכיר דרך קיצור לדירה שלי?" היא אמרה בגניחה."הפעם אין קיצורי דרך. הפעם אנחנו הולכים כמה שצריך כדי שזה יהיה מושלם ועל המיטה שלך כמו זוג נורמלי, כמו שמגיע לנו" אמרתי לה והיא רק הצליחה להסכים איתי עם ראשה שעלה וירד.החניתי את הרכב לצד המדרכה קרוב לדירה שלה ומשכתי אותה בידי במהירות לכיוון הדירה."מפתח" פקדתי עליה והגשתי את כף ידי החופשיה,  מחכה למפתח המיוחל בדרך לרגעים של הנאה צרופה וקרובה."כן המפקד" היא הצדיעה לי ומיד פשפשה בכיסה והוציאה את המפתח והניחה בכף ידי.ברגע שהדלת נפתחה כך נפתחו ונפרצו כל המחסומים בינינו. רצנו שנינו כמו אחוזי אמוק לחדר השינה שלהפתעתי היה מסודר ונקי ללא זכר מהיום הארור ההוא, עליו רק שמעתי מלאורה בטלפון.הבגדים הוסרו תוך שניות והנחתי לעצמי להתפעל מכל חלק בגופה לעוד כמה שניות לפני שאתנפל עליה כמו טרף. לרגע הכל הפך להיות כמו בהילוך איטי. עמדנו קרובים אחד לשני והשכבתי אותי על גבה על המיטה והרגשתי שדווקא את החלק הזה אני רוצה לעשות לאט ובסבלנות הראויה.https://youtu.be/450p7goxZqg