מקס
"הכלבה הזאת, עם מי היא חושבת שהיא משחקת את כל משחקי ההאקרים שלה? מה נראה לה שהיא מסבכת לי ככה את החיים בלחיצת כפתור? מה קורה בצד שלך תומאס, הוא עושה בעיות?" חיכיתי לתשובתו כדי להחליט מה הלאה.
"לא בוס, הוא לא כל כך מבין מה קורה. הצוות אמור לחזור עוד שעתיים בערך אחרי התדלוק ואז אני חייב לצאת מכאן בשקט. מה אתה רוצה שאני אעשה איתו? " תומאס שאל.
התלבטתי אם להגיד לבחור שלה את כל האמת או רק את החלק שיסבך את הזונה הקטנה הזאת. די ברור לי שיש סיכוי שאני פותח כאן את מלחמת העולם השלישית והישראלים האלה ידועים כחמומי מוח לא קטנים, אבל היא לא ממש השאירה לי ברירה.
"שים את הטלפון באוזן של היהודי הקטן הזה!" פקדתי על תומאס שהיה חייב לי עוד מהימים שלנו בפנימייה הצבאית כששמרתי לו על הגב.
"אוקיי בוס" הוא ענה ושמעתי את ההתנשפויות של התומר הזה שיצא לי לראותו כבר כמה פעמים בפגישות משותפות במשרדים שלנו בסכיפהול.
"שלום לך, אתה לא מכיר אותי, אבל אני מכיר יותר מדי טוב את החברה הקטנה שלך, אמה. האמת מכיר אותה זה קצת להפחית ממה שהיה בינינו. אתה מבין, כשיש בין גבר ואשה יחסים כל כך עמוקים ולוהטים כמו שיש לנו, לפעמים האש שורפת אותנו ואנחנו לא מצליחים לעצור את הלהבות. הכוויות מכסות את הגוף שלנו, מכערות אותנו ומכאיבות לנו קשות" נאנחתי ומשכתי בכוונה את הזמן למרות שידעתי שהוא לא יכול לדבר עם הבד שתומאס דחף לו לפה. רציתי להכאיב לה דרכו וצדקתי שפעלתי כך. עוד כשהם היו יחד בחדר בו סימנתי אותה לראשונה, הרגשתי את האנרגיות שלו אליה ותיארתי לעצמי שגם היא הרגישה ככה כלפיו. כל מה שהיא אמרה לי בטלפון היה כן קצר ומפוחד. בדיוק מה שציפיתי שיקרה.
ברגע שהיא תחזיר לי את כל מה שלקחה ממני, אני אחזיר לה את הדרכון, עם הפתעה קטנה נוספת. מה שבטוח, החבר שלה לא ידרוך שוב באמסטרדם בחיים.
תומאס היה אמור לשחרר אותו ברגע שאתן לו את האות ואז לצאת מהמטוס ולהשאיר את תומאס עם כיסוי העיניים עליו וידיים קשורות עד שהצוות האווירי יעלה וימצא אותו שם. הוא לעולם לא יידע מ סייע לי במינכן ובכלל כשיבין שזה אני שמנהל את ההצגה, תהיה לו בעיית גישה קלה לאמסטרדם כדי לגעת בי או להוכיח שזה אני.
"באמת חבל שככה מהר זה נגמר בינינו, במיוחד אחרי שצעקה לי ברגע מסוים שאני הייתי הכי טוב שלה אי פעם. כשתראה אותה בפעם הבאה תמסור לה שהיה לי גם כיף איתה במיוחד בפעם האחרונה שלנו עם החברה שלה ואני בטוח אתגעגע אליה מאד" צחקתי לעצמי ואז ניתקתי את השיחה.
ידעתי שכל מה שנותר לי לעשות זה להמתין בשקט עד שהיא תאשר לי שהיא סיימה להחזיר הכל חזרה למקום. החלטתי להיכנס למקלחת בינתיים ולהרגיע את עצמי כמו שאני אוהב. פשטתי את מכנסי הספורט מעליי והעפתי את נעלי הספורט שלי על הקיר בעזרת הרגל השניה.
ידעתי שאני חייב כבר מנקה לדירה הזו, אחרת יום אחד גם אני אלך לאיבוד בכל הבלאגן הזה, אבל אני לא סמכתי על אף אחד ליד כל הצעצועים שלי בדירה.
פתחתי את הזרם של המים החמים על הכי חזק כדי להרגיש כרגיל את המים מכים בי בחוזקה, למרות שזה תמיד הזכיר לי את הפעמים שהמכות שלהם פגעו בי והפעמים שדחפו אותי לתוך החדרון הקטן ההוא וביצעו בי את כל הדברים המלוכלכים שלהם. זה לקח לי קצת זמן, אבל טיפלתי בהם טוב טוב וככה אני אטפל בכל מי שיתעסק איתי בחיים האלה. הסתדרתי מצוין לבד מולם בפנימייה כשהייתי רק נער צעיר וגם היום אני אסתדר לבד.
הייתי חייב להירגע כדי לא לעשות טעויות וישר נזכרתי ברגליים של אמה וברטיבות בין הרגליים שלה כשדחפתי לה את האצבעות שלי. הריח שלה והטעם שלה היה גן עדן.
התחלתי ללטף את עצמי וכשהגעתי לאיבר הזקור שלי העברתי את היד שלי בחוזקה לאורכו, עד שהרגשתי את העונג המתפרץ שלי. אמה היתה הדמות שעמדה מולי וכל כך רציתי באותו רגע להתפוצץ לה על החזה הגדול והיפה שלה.
אני באמת מאמין שבתוך תוכה היא כן נהנתה ממני בפעם האחרונה ורק בגלל החברה שלה שדפקה לי את המחבת הזה בראש, לא גמרתי.
איזה פספוס, כמה אמה היתה נהנית מזה, בדיוק כמו בפעם הקודמת.
כמו גנב, הייתי צריך לברוח מהחלון אחרי שהתעוררתי מהמכה בראש. שנאתי את זה, אבל ויתרתי לה על הכל וסלחתי לה. לקחתי את הדרכון שלה כדי שתחפש אותי ותזדקק לי. לא תכננתי שהיא תעשה כאלה שטויות עם כל המחשבים האלה.
היה לי מאד קשה להסביר למפקד שלי למה כל המחשבים פתאום לא מזהים אותי, כולל כרטיס העובד שלי, אבל הסברתי לו שיש כל מיני אנשים נקמנים בעולם הזה שכנראה נפגעו מהעבודה שלי מולם וכך מצאו דרך להתנקם.
יצאתי מהמקלחת וישבתי עם מגבת סביב ירכיי וחיכיתי ליד הטלפון שלי לרגע שאמה תודיע לי שהיא סיימה את מטלותיה.
בינתיים צפיתי במשחק ההוקי בכבלים, נהנה מהאלימות על המגרש הקר הזה, נזכר איך שיחקתי גם פעם בקבוצה המובילה בהולנד, עד הפציעה המחורבנת הזו בברך שדפקה לי את הקריירה והובילה אותי לעבודה הזו.
התחלתי לחשוב מחדש על התוכנית שלי, כי אמה יכלה כל כך להתאים לי כאן בדירה שלי. הייתי משכנע אותה שטוב לנו יחד ואז גם לא הייתי צריך להמשיך לאונן ככה על קיר המקלחת שלי יותר וגם הדירה שלי היתה יכולה להראות יותר נקיה ומסודרת עם אשה בתוכה.
מעניין מה אני צריך לעשות כדי לשכנע אותה להישאר איתי ושיכול להיות לנו טוב ביחד. אני אוהב את החוצפה שלה ואת הכוח שלה. אהבתי שהיא התנגדה לי ושהייתי צריך להפעיל כוח כדי לזיין לה את הצורה. עם האחרות זה קל מדי, הן לרוב לא מתנגדות. אני נראה טוב ואני יכול להשיג כל אחת שאני רוצה, אבל דוקא בא לי אחת כמו אמה שתתנגד לי ותגרום לי לעבוד קשה בשביל זה. אני חייב לעבוד עליה כדי שתישאר איתי כאן.
סימסתי לתומאס לצאת מהמטוס בכל מקרה כדי שלא ייתפס ויהרוס לי את התוכניות.
אחרי שעה צפצף לי הנייד "בן זונה אחד , תשחרר את תומר ואת הדרכון שלי, הכל טופל". צחקתי בקול רם, נהנה מהפה המלוכלך שלה ומדמיין אותו מלא בי עד שהיא תיחנק ואז אני אדחוף אותו עוד קצת ואלכלך אותו כמו שצריך.
"אמה היקרה, החבר שלך כבר ישוחרר ואני מחכה לך בכתובת הזו כדי שתיקחי ממני את הדרכון שלך וניפרד כידידים. תבואי הפעם לבד בלי המחבת שמחובר אליו החברה שלך" כתבתי לה בחיוך.
"אין סיכוי שאני באה לדירה שאתה נמצא בה ועוד לבד" היא מיד שיגרה לי הודעה חזרה. חכמה הבחורה, ייאמר לזכותה. טוב מהר בוא ניסיתי לחשוב על תוכנית חלופית. אוקיי, אפגוש אותה בפארק ו"אשכנע" אותה לקבל ממני טרמפ חזרה לדירתה.
"בואי בעוד חצי שעה לוונדל פארק, יש שם באמצע הפארק אחרי המנהרה מצד ימין בית קפה נחמד. מקום ציבורי. הקפה עליי." שמתי קריצה והתלבשתי מהר מבלי לחכות לתשובתה.
"טוב" היא ענתה מיד וההתרגשות שלי היתה בשיאה. עמד לי רק מההתכתבות הזו ואני מקווה שאני אצליח להחזיק מעמד ולא אתפוס אותה שם בפארק בין הרגליים שלי. זו לא תהיה הפעם הראשונה שלי שם בפארק עם בחורות, כולל כמה ששיחקו אותה כאילו הן התנגדו.
חצי שעה מאוחר יותר כבר חיכיתי לה בחוסר סבלנות בחולצה לבנה מכופתרת ומעיל דק על ג'ינס כהים. הזמנתי לנו קפה וקרואסונים חמים ואז ראיתי אותה מרחוק מדברת עם החברה ההיא ועוד בחור ונפרדת מהם בכניסה לבית הקפה.
היא באה מולי ומיד קמתי לכבודה כמו שחינכו אותי והתיישבתי באותו הזמן איתה. " הי אמה, את נראית יפיפייה כרגיל" החמאתי לה וקיוויתי שבכך ארכך אותה.
"שלום מקס, איפה הדרכון שלי?" היא אמרה בקשיחות ובלי רמז לחיוך וטרם החלטתי אם זה מרגיז אותי קצת או מדליק או לחלוטין. לפי מה שקרה בין הרגליים שלי זה כנראה הדליק אותי לחלוטין.
"ככה יפה? בלי מה שלומך מקס? איך עבר עליך היום ?" התגריתי בה
"מקס, יש לך שלושים שניות למסור לי את הדרכון לפני שאני קוראת למשטרה ומתלוננת עליך שניסית לאנוס אותי וחטפת את תומר במינכן" היא ירתה לכיווני בכעס.
"יקירתי, אני במקומך לא הייתי מקים מהומה כאן. משטרת אמסטרדם לא אוהבת זרים שמעוררים בהלה בציבור ובכל הבלאגן מישהו עלול לחשוב שאת טרוריסטית בטעות. לא כדאי לך לחטוף כדור טועה משוטר מוערך שבמקרה היה במקום" קרצתי לה והזזתי את המעיל שלי וחשפתי את הגלוק שלי לעיניה בלבד.
"מקס תיתן לי בבקשה את הדרכון שלי ותשחרר אותי כבר" היא עברה לתחנונים וכמעט ריחמתי עליה.
"טוב, החבאתי את זה בשירותי נשים בדלת השלישית מימין כדי שלא תסבכי אותי עם צילומים שלי מוסר לך את הדרכון. את יודעת אני לא נולדתי אתמול בכל זאת?" אמרתי לה וחייכתי לאופן שבו היא בלעה את הפיתיון.
היא קמה מהשולחן מבלי לומר לי אפילו שלום וצעדה בביטחון לכיוון השירותים של המסעדה. שמתי עשרים יורו על השולחן שלנו וניצלתי את זה שהחברים שלה לא הסתכלו כמה שניות לעברנו.
מה שאמה לא ידעה שהדלת השלישית מימין יוצאת לכיוון הפחים מאחור ולפארק והדרכון היה עליי כל הזמן הזה. עכשיו זה היה הרגע המושלם לביצוע התוכנית שלי והפעם אני באתי מוכן בשבילה.

YOU ARE READING
מערבולת
Romanceאמה חיה בין ישראל לבין שאר העולם ורוצה לכבוש את כולו. עקשנות היא תכונה בעייתית ולפעמים צריך לדעת מתי לשחרר. סיוטים מהעבר מאיימים על עתידה ועל כל מה שידעה על עצמה. תומר הוא מאבטח טיסות עם עבר קשה והוא מוצא באמה הרבה דברים שהוא אוהב, אבל עקשנות הוא ל...