פרק 3

713 86 13
                                        

ג'ימין פתח את פחית הקולה הקרה והגיש אותה ליונגי כשאגלי הקור משאירים רטיבות קלה על אצבעותיו, השעה הייתה שעת צהריים חמה והם ישבו על הספסל ליד מגרש הכדורסל שהיה ריק עכשיו אחרי המשחק הסוער ששוגה השתתף בו לפניי. חולצותיהם התואמות של קים נאם וג'ימין נראות כחולצה אחת כשהיא ישבה על ברכיו ושתתה מהפחית שלו אותה הוא הניח קודם לכן בצד כדי שהוא יוכל לפתוח ליונגי את הפחית השניה,

"מה עם אין הא? לא ראיתי שדיברת איתה לאחרונה," שאל ג'ימין בזמן ששוגה שתה את הקולה בצימאון, מטה את ראשו כלפי מלא ולא עוצר עד שהוא סיים לשתות את כל המשקה אותו הוא כל כך אהב,
"נפרדנו, היא אמרה שאני יותר מידי אדיש, אבל מה איתך? אתה לא בלחץ מההופעה שלך? היא עוד שבוע," ענה שוגה לשאלה והחליף נושא במהירות, לא נותן לג'ימין להביע את דעתו על סיבת הפרידה המטופשת שעכשיו התגלת לו, איזכור התחרות שלו באמת הלחיץ אותו מעט, הוא הזיז קווצת שער חומה מפניה הצרות של קים נאם והביט בה כשהיא חייכה אליו חיוך משועשע,
"אני יותר עצבני מאשר לחוץ," הוא ענה ועיווה ומצמץ בעיניו שהשמש המסנוורת נכנסה לתוך עיניו,

"זה עוד פעם הוסוק הזה? הוא מפריע לך באימונים? הוא מתחיל לעצבן אותי."יונגי התלהט, כמעט נעמד במקומו כדי לחפש אחרי אותו אחד עליו הם דיברו, ג'ימין צחק והניח יד מרגיע על זרועו החשופה,

"או שוגה שלי כל כך חמוד כשהוא כועס..." הוא צבט את ידו השרירית בשובבות, משאיר סימן אדום קטן במקום הצביטה, גורם ליונגי להיאנח ולגלגל עיניים, ג'ימין ידע שהצביטות האלו קצת מכאיבות לחברו אבל הוא לא היה מסוגל להפסיק לצבוט את שריריו של השני, זה היה כאילו הם ביקשו ממנו שיגע בהם כל פעם שיונגי הלך עם חולצות קצרות והם נכספו אל השמש שגרמה להם לבהוק.

"אתה לא משחרר?" שאל יונגי בקול מיואש, גורם לקים נאם לפרוץ בצחוק רם, שני הבנים הסתכלו עליה במבט מבולבל, מחכים שהיא תרגע,

"זה נראה כאילו ג'ימין שלי ממש אוהב שרירים אתה תרצה שאני אתחיל גם להתאמן על שרירי הזרוע שלי?" היא שאלה ונשקה את לחיו של ג'ימין, מתחילה לצחוק שוב,

"אני לא חושב שאת תצליחי להגיע לרמת השרירים שלי," אמר יונגי כשזלזול מתגנב לנימת קולו, ג'ימין לא אהב את העובדה שיונגי לא אהב את החברה שלו, הוא קיווה תמיד ששניהם יתגברו על חוסר החיבה שלהם אחד כלפי השני ויהיו ידידים, אבל יונגי לא אהב אותה בגלל שלפי דעתו היא הייתה רועשת ותינוקית מידי, וקים נאם, ג'ימין לא ידע מה הייתה הסיבה המדויקת, לחברה שלו היו הרבה רעיונות יצירתים למה היא לא חייבת להסתדר עם יונגי.

"או, הנה אתם," נאמג'ון קרא בקול ממרחק והתקרב אליהם במהירות יחד עם ג'ין שהסתכל מסביב בחיוך מאושר, "מה אתם עושים פה? עוד מעט מתחילה תחרות השחיה אתם לא באים?" נאמג'ון שאל כשהוא נעמד מולם ובלי לחכות לתשובה הוא הסתובב והתחיל ללכת, משאיר את שלושת החברים מבולבלים

bubblesWhere stories live. Discover now