השחיינים שהשתתפו בתחרות הלכו באיטיות לאורך הבריכה כמשוויצים בגופם החצי עירום, מבטיהם של הצופים בתחרות היה נעוץ בהם כשהם נעמדו לפני עמדות הזינוק שעל שפת הבריכה הגדולה, למרות המרחק בו הם ישבו לא היה קשה לזהות את מקומם של ג'ין ונאמג'ון שהיו בסוף השורה, נאמג'ון נופף בידו לכל הכיוונים וג'ין חייך כאילו כל מחיאות הכפיים, השריקות וקריאות העידוד מכיוון הקהל מופנות אליהם.
"אני לא רואה מפה טוב," הודיע קים טאהיונג וקם ממקום מושבו עובר במעבר הצר שבין שתי שורות כיסאות הפלסטיק, "האוצ'" רגלו של טאהיונג נתקע במשהו שהוא לא ראה, זרועותיו התנופפו באוויר כשהוא ניסה לייצב את עצמו, מישהו תפס אותו וטאהיונג נפל, מוצא את עצמו יושב על ברכיו של הילד הביישן מהשנה הראשונה, ג'ון ג'אנגקוק,
"אתה בסדר?" שאל הילד הביישן בקול דק ושקט כל כך שטאהיונג בקושי שמע, זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא ראה את השני מקרוב, עור הפנים שלו היה יותר בהיר וחלק ממה שהוא חשב שיהיה, טאהיונג תמיד קנא באנשים בעלי עור חלק ולכן הוא תמיד הסתכל על אנשים שסביבו, הפלאפון החליק מידו בפתאומיות והוא התכופף, עדיין יושב על הברכיים של השני והרים אותו מהרצפה הנקיה חלקית מרגיש איך ג'ונגקוק מתכווץ תחתיו, טאהיונג החליט לצחוק קצת על הילד הביישן הזה, נימאס לו שהוא משתתק כל פעם בחברת אנשים, הוא לא אהב את זה שהוא תמיד התחמק מחברתו כאילו הוא בן אדם רע, טאהיונג אהב להתחבר אל אנשים וכשמישהוא לא רצה להתחבר אליו זה הציק לו.
"מפה אני רואה ממש טוב, מה דעתך שאני אשאר כאן?" טאהיונג שאל בחיוך קטן, מסתכל על הבעת פניו של השני שהפכה למבוהלת כשהוא הבין שהוא לא מתכוון לקום מברכיו כל כך מהר,
"קים טאהיונג..." אמר ג'ונגקוק והקול שלו יצא צרוד קצת, מבוהל, ועיניו שבדרך כלל הושפלו כשמבטיהם נפגשו, התרחבו, וטאהיונג חשב ברטינה שהבחור הקטן ללא היה צריך להשפיל עיניים בצבע חום שהשתלב כל כך יפה עם צבע עורו שהיה שזוף בניגוד לעורו שלו שכאילו סירב לקבל צבע קצת יותר כהה,
"אני מבין שלא אכפת לך, תראה, התחרות עומדת להתחיל," הוא הסיט את תשומת ליבו של השני אל השחיינים המתוחים שעמדו במקומותיהם, שריקה חדה נשמעה, והשחיינים קפצו אל את תוך הבריכה בסנכרון, כשחבטת גופיהם במים נשמעת היטב,
"מה הם חושבים שהם עושים?" שאל ג'ימין את השאלה שכל הנמצאים באולם הגדול חשבו כשהם ראו את נאמג'ון וג'ין קופצים לתוך הבריכה האולימפית עם גלגלי ים צבעוניים ומשקפות שזהרו בצבעים משונים, קריאות ומלמולים התפשטו ותשומת ליבם של האנשים הופנתה מהמתחרים אל זוג החברים שהיה נראה שנהנו לגמרי מהמצב בו הם היו,
"הם לא מתחרים בתחרות?" שאלה קים נאם והניחה את מרפקיה על ברכיה כשהיא רוכנת קדימה כדי להסתכל עליהם טוב יותר, "בכל מקרה, בטח שחיה זה לא בדיוק מה שמעניין את נאמג'ון, לפי מה שמעתי הוא היה עם תואר ראשון כבר בגיל שש-עשרה, והוא בכלל לא צריך לדאוג לכסף כי המשפחה שלו כל כך עשירה שאני בטוחה שהוא רק צריך לחשוב על משהוא שהוא רוצה וכבר קונים לו... הוא כל כך חתיך, חכם, מצחיק ואינטליגנטי שהייתי מוכנה לשכב איתו,"היא המשיכה והחברות שלה הנהנו בהסכמה לדבריה, מבטיהם כמעט ובולעים את הבחור המדובר,
YOU ARE READING
bubbles
Fanfictionג'ימין למד באקדמיה לספורט במגמת החלקה על הקרח ונהנה להעביר את הזמן ביחד עם החברה שלו קים נאם, חבר הילדות שלו מין יונגי, והידיד החדש שהוא הכיר ג'ון ג'ונגקוק. הוא מצליח בתחרויות החלקה אמנותית על הקרח, נהנה מהחיים שלו מנסה להתעלם מאלו שמציקים לו, אבל א...
