פרק 14

467 73 28
                                    



ג'ונגקוק היה קצת מופתע כשטאהיונג התקשר אליו ואמר לו להתארגן ולחכות לו ליד שער היציאה מהקמפוס, טאהיונג נשמע מלא מרץ, והתהיות על מה הוא הולך להגיד לו לא עזבו את ראשו, הן הטרידו אותו מהשניה שניתק את השיחה, בזמן שהוא רץ אל ארון הבגדים הצר שלו, ובזמן שהוא ניסה למצוא את הבגד בו הוא יראה הכי טוב. ולבסוף הוא מצא את עצמו לובש בגדים פשוטים ונוחים, כאלו שהוא אהב ללבוש. ולמרות שזה מה שהוא הכי אהב ללבוש הוא קצת הצטער שאמא שלו גרמה להנהלה לשכן אותו בחדר לבד. הוא היה שח אם היה מישהו שהוא היה יכול לשאול אותו אם הבגדים שהוא לובש הולמים אותו, ואם החולצה שהוא בחר לא ניראת קצת קטנה עליו. "הוא סך הכול רוצה לדבר איתך. מה אתה כל כך נילחץ? " ג'ונגקוק שאל את דמותו המשתקפת אליו מן המראה הקטנה שהייתה תלויה מעל הכיור שבחדר האמבטיה. מבלגן מחדש את השיער שניסה לסדר בעשר הדקות האחרונות. הוא לקח את הג'קט שלו שהיה זרוק על המיטה שלו, ביין שאר הבגדים אותם הוציא מהארון ויצא  מהחדר במהירות, הוא כבר מאחר. 

להפתעתו טאהיונג חיכה לו במכוניתו של נאמג'ון. "למה המכונית?" הוא שאל  כשפתח את דלת המכונית והתיישב במושב הנוח. 

"השאלתי אותה מנאמג'ון, אני רוצה לנסוע ביחד איתך למקום מסויים." ענה השני והעיף מבט הצידה כדי לראות שג'ונגקוק נחגר, ורק לאחר מכן הוא התחיל בנסיעה. 

"זה יהיה בסדר שאני אדליק שירים?" שאל ג'ונגקוק כשהנסיעה התארכה והשתיקה של טאהיונג התחילה להעיק עליו. כשהוא וטאהיונג החילו לצאת לבלות ביחד, ג'ונגקוק גילה שהשני אוהב לדבר, והרבה. ופתאום השתיקה הזו...  זה לא הרגיש לו נכון. 

"או, כן." אמר טאהיונג בחוסר שימת לב והמשיך לנהוג בריכוז.  ג'ונגקוק שלח את ידו א מערכת הרדיו היוקרתית ועבר בין הערוצים, נישאר לבסוף על ערוץ מוזיקה. הוא הגביר את הווליום וזמזם ביחד עם הזמר את מילות השיר, לידו חיוך קטן הבזיק על פניו של טאהיונג. והפחד ממה שהוא רוצה להגיד לו התערבלה בביטנו, הוא היה כל כך לחוץ שהוא שכח לשאול מהו אותו המקום אליו הם נוסעים בשעה כזו של הלילה. הוא היה צריך להיות במיטה עכשיו, מתחת לשמיכה החמימה שלו. אבל הוא לא היסס לשניה כשהוא התבקש לצאת החוצה, הוא רק חשב שטאהיונג מתנהג בצורה לא אופיינית לו, ושהרצינות בה הוא נהג הייתה מרגיזה. הוא אהב לראות את החיוך המרובע ההוא שהתפרס על פניו לעתים קרובות. 

"זה אחד המקומות האהובים עליי," אמר טאהיונג. והכנה את המכונית במיומנות. ג'ונגקוק הסתכל מסביב בעודו יוצא מן המכונית, הוא יכל להריח את ריח הים שהיה שקט וחשוך. רוח קרירה נשבה, והוא מיהר לתחוב את ידיו לתוך כיסי הג'קט שלבש. הוא מיהר להתקרב אל טאהינג שיצא גם מן המכונית ונעל אותה, לא היו כמעט אנשים בטיילת וג'ונגקוק שמח על הפרטיות שנתנה לו ולבחור שלידו. 

bubblesWhere stories live. Discover now