עבר שבוע מאז תחרות השחיה, ויום התחרות של קבוצת ההחלקה על הקרח הגיע, ג'ימין לבש את הבגדים הצבעוניים שהוא הכין מראש להופעה ובדק שהסוגרים בנעליי החלקה הגבוהות שלו סגורים היטב ומהודקים בצורה כזו שהם לא יפתחו בזמן שהוא יבצע את הסולו שלו, הסולו שכל כך הלחיץ אותו.
ג'מין היה בחדר ההלבשה שהוקצה לקבוצה שלהם וכיוון שהוא היה האחרון מהמתחרים החדר הגדול היה יחסית ריק, רוב המתחרים והמאמנים העדיפו לצאת החוצה ולראות את המתמודדים, אבל לא ג'ימין, הוא ישב על הכיסא המסתובב השחור בעל הריפוד הקרוע והחזיק את ראשו בין ידיו, מתרגל נשימות ונשיפות באיטיות, מנסה להרגיע את החרדה שהלכה וגדלה בתוכו, החרדה שחנקה כל טיפת בטחון בעצמו וביכולות שלו. הוא היה לחוץ. והדיבורים והקריאות שחדרו פנימה הלחיצו אותו יותר, ג'ימין לא חשב שכל כך הרבה תלמידים ואנשים יבואו לראות את ההופעה שלהם, אחריי הכל הקבוצה שלהם לא הכי פופולרית, בתוך תוכו הוא קיווה שאף אחד לא ירצה להסתכל עליהם, שהמושבים של הצופים יהיו ריקים כשהוא יעלה על משטח הקרח, הוא לא רצה להביך את עצמו מול כולם.
"היי ג'ימין." יונגי נכנס לחדר בהליכה מהירה וערנית שלא אפיינה אותו, "אתה בסדר? אתה נראה ממש לחוץ." הוא התקרב אל ג'ימין שהרים את ראשו והסתכל עליו בחיוך, הוא אהב יונגי דאג לו, זה גרם לו להרגיש טוב יותר, למרות שגם קים נאם באה לבקר אותו ולאחל לו בהצלחה הדאגה של יונגי הרגישה לו שונה, הוא תמיד שם לב לרגשות האמיתיים של ג'ימין, גם אם הוא ניסה להסתיר אותם מאחורי חיוכים מזוייפים, "זה בשבילך..." אמר יונגי פתאום והגיש לג'ימין זר פרחים קטן. ג'ימין נעמד ולקח את הזר בהתרגשות, בוחן את פרחים הסגולים לבנים בהתפעלת, הם היו כאלו קטנים ועדינים, בדיוק כמו שהוא אוהב,
"זה באמת בשבילי?" הוא שאל וקירב את הזר הקטן אל אפו, נהנה מהריח העדין,
"אל תהיה בלחץ," יונגי החזיק את אמות ידיו, אצבעותיו הבהירות והארוכות מקיפות את זרועותיו הצנומות של ג'ימין כשהוא קירב אותו אליו בעדינות, "תדע שאפילו אם לא תצליח להגיע למקום ראשון אתה הבלרינה הכי טובה." יונגי לחש קרוב לאוזנו של ג'ימין שמצמץ כשיונגי הושיט יד אל פניו שבערו בחום,"אל תזוז," ביקש יונגי וקולו הלוחש נשמע כל כך רציני ומסתורי, הוא הניח את ידו על לחיו של ג'ימין ולהפתעתו של ג'ימין חברו גיחך, "נישאר לך פה סימון של אודם..." הוא אמר וג'ימין הסמיק, ניזכר שקים נאם נשקה אותו נשיקת הצלחה, ג'ימין הרגיש נבוך כשיונגי שפשף את לחיו, "זה ירד." אמר יונגי אחרי כמה שניות והתרחק ממנו, שניות בהם ג'ימין התעצבן על כך שהמאמן שלהם התעקש שלא ידליקו מזגן הקירור בחדר.
"ג'ימי-ין..." קולו העליז של ג'ונגקוק הצליח להשכיח מג'ימין את עניין המזגן והוא נופף בידו לשלום, אבל ג'ונגקוק התעלם ממנו.
"ג'ימין איפה אתה?" קרא חברו הצעיר של ג'ימין שוב ויונגי גלגל עיניים, מנחש כבר את הדיאולוג שהולך להתרחש בין שני הידידים,
YOU ARE READING
bubbles
Fanfictionג'ימין למד באקדמיה לספורט במגמת החלקה על הקרח ונהנה להעביר את הזמן ביחד עם החברה שלו קים נאם, חבר הילדות שלו מין יונגי, והידיד החדש שהוא הכיר ג'ון ג'ונגקוק. הוא מצליח בתחרויות החלקה אמנותית על הקרח, נהנה מהחיים שלו מנסה להתעלם מאלו שמציקים לו, אבל א...
