ג'ונגקוק שכב על המיטה של טאהיונג בזמן שג'ימין יבש את השער שלו, מעדיף לשהות בחדרם של חבריו מאשר להיות בחדרו, הוא לא אהב את זה שלא היה לו שותף לחדר , הוא רצה להיות כמו כל האחרים, אבל ההתעקשויות הלא נגמרות של אמא שלו דחקו את הרצונות שלו.
"היונג," ג'ונגקוק, מתהפך על בטנו כדי להסתכל עליו טוב יותר, גורם לג'ימין לרגיש שיש לידידו הצעיר משהו חשוב להגיד. הוא הניח את המגבת על מיטתו המבולגנת והתיישב עליה, מסתכל על ג'ונגקוק, מחכה שידבר. "מה אתה חושב על טאהיונג?" הוא שאל וג'ימין הסתיר את ההפתעה שלו למשמע השאלה, זה לא מה שהוא חשב שג'ונגקוק רוצה להגיד לו. הוא חשב שזה יהיה קשור למגמת ההיפ הופ בה שניהם נמצאים עכשיו, או שזה קשור לאוכל שהוגש באותו הבוקר בקפטריה וגרם לחצי מהתלמידים לכאבי בטן נוראים.
"אני..." ג'ימין התחיל לדבר, מעלה מול עיניו את דמותו של טאהיונג, חושב מה הוא אמור להגיד. אבל וליפני שהוא הספיק לחשוב על משהו, דלת החדר נפתחה וטאהיונג נכנס פנימה צחוקו הרם ממלא את החדר, הוא עצר באחת והסתכל על שניהם. רגלו האחת בתוך החדר והשניה מחוצה לו,
"אני מפריע? אני אחזור אחר כך." הוא אמר, מכסה בעזרת ידו את הפלאפון בו הוא דיבר כשנכנס. הוא העיף עוד מבט אחד בשניהם לפני שיצא וסגר אחריו את הדלת . ג'ונגקוק פלט נשיפה קטנה של הקלה, וג'ימין חשב שעכשיו, שכבר עברו שבועיים מתחילת שנה הוא הרבה יותר מסתדר עם טאהיונג. בהתחלה הוא לא ידע איך להסתדר עם הבחור שהיה חברו הטוב ביותר של גקיי הופ. אבל אז הוא גילה ששותפו לחדר הוא אדם עליז שנהנה לצחוק מבדיחות מוזרות, שלא דואג למראה החדר שלו וחבר טוב.
"למה אתה שואל איזה אדם הוא?" הוא שאל וג'ונגקוק התיישב סוף סוף והסתכל עליו, נראה עייף עם השקיות השחורות שמתחת לעיניו.
"אתה יודע שבהתחלה בכלל לא הסתדרתי איתו. עצבן אותי שהוא חבר של ג'יי הופ שניראה שחצן כזה ושכול הבנות תמיד הולכות לראות אותו מתאמן..." ג'ימין התאפק לא לחייך. הדברים שג'ונגקוק אמר היו נכונים גם לגביו. הוא לא אהב את ההבעה השחצנית שבדרך כלל שכנה בפניו של ג'יי הופ, וקבוצות הבנות שישבו בסטודיו וצעקו בהתרגשות כל פעם שקצה חולצתו של הבחור המדובר עלה, שיגעו גם אותו. אבל ג'ונגקוק שלא התאמן איתם... טוב, לו היה סיפור מיוחד עם בנות. הוא היה טיפוס די בישן והבנות שמצאו את הצעיר מושך, התנהגו בצורה הרבה יותר מוקצנת מהרגיל כשהן פגשו אותו, גורמות לו לנסות להתחמק מהן כל פעם מחדש.
"וטאהיונג עצבן אותי עם כל החיוכים והמבטים שלו," המשיך ג'ונגקוק, וג'ימין לא הבין מה יכל היה להיות מעצבן באותם חיוכים מרובעים של הבחור החביב. "ובסוף שנה שעברה הוא היה ממש מוזר ומציק. הוא פשוט היה בכל מקום שהלכתי אליו, כאילו הוא החליט להידבק אליי. כמו בפעם ההיא בתחרות שחיה. " הוא הסתכל על ג'ימין בפנים סמוקות, נשימתו מהירה פתאום. "הוא פשוט התיישב עליי! ולא רק שהוא לא קם הוא עוד התחכך בי וגרם לי ל..." ג'ונגקוק השתתק באחת וסומק אדום התחיל לכסות את פניו. וג'ימין הסתקרן, למה הוא גרם? "בכול מקרה, הוא היה ממש מציק. אבל אחר כך פגשתי אותו פתאום באיזשהו קולנוע בחופש, ואז הלכנו לאכול פיצה ואחר כך יצא איכשהו שישבנו ודיברנו די הרבה זמן ואז... טוב, הוא פשוט לקח את הפלאפון שלי והכניס לשם את המספר שלו. ולא רק זה הוא לקח גם את הספר שלי כשהוא אומר שהוא ידבר איתי ושאני חמוד כשאני ביישן." ג'ימין התחיל להבין לאן כל השיחה הזאת מובילה. והתדהמה שלו הייתה מושלמת. הוא לא דמיין משהו כזה, החיוך כמעט עלה על פניו, וקריאת שמחה כמעט פרצה משפתיו, אבל הוא ריסן את עצמו. מחכה שג'ונגקוק יספר לו את הכול בעצמו. "אז יצא לנו להיפגש ביחד כל החופש ויצאנו לכול מיני מקומות ו... אני חושב ש... אני חושב שאני..." ג'ונגקוק השתתק, משפיל את מבטו אל השמכה של טאהיונג, בה הוא התעסק במשך השיחה.
"אתה אוהב אותו." אמר ג'ימין בשקט וג'ונגקוק הנהן, דמעות נוצצות בקצוות העניים שלו. "אז למה אתה בוכה? אתה מפחד שההורים שלך לא יקבלו אותך? שהם ינשלו אותך מהירושה?" ניסה ג'ימין לגשש אחר הגורם לאותה הבעה, ג'ונגקוק עשה לא נמרץ עם הראש. שיערו השחור זז מצד לצד.
"ההורים שלי הם לא מהטיפוסים האלו, הם היו בטוחים שאני אתחתן עם איזושהי בת של צ'בולים וככה המניות שלנו יתחזקו, אבל ידעתי ממזמן שאני לא יעשה את זה." הסביר השני, שולל את כל אותן השערות שעלו בראשו שלג'ימין שהרגיש מבולבל. זאת הייתה הבעיה היחידה שהוא יכל לחשוב עליה. אבל אם ההורים של ג'ונגקוק לא יעשו לו בעיות למה הוא כל כך עצוב? למה הוא נלחם עכשיו בדמעות שרצו לצאת מעיניו? למה הוא לא שמח?
"אם זאת לא הבעיה אז למה אתה בוכה? מה מפריע לך?" הוא שאל לבסוף, ועכשיו הדמעות זלגו על פניו של ג'ונגקוק שהרים את מבטו אליו,
"אני לא יודע אם טאהיונג אוהב אותו בכלל."
הו, ג'ימין בכלל לא חשב על זה, ובאחת כל השמחה שלו מהווידוי של ידידו הצעיר התפוגגה. הוא לא רצה שג'ונגקוק יחווה אהבה חד צדדית, הוא היה טוב מידי כדי שהוא יפגע על ידי מישהו.
גונגקוק מתוודה על הרגשות שלו כלפי טאהיונג לפני גימין 😏
YOU ARE READING
bubbles
Fanfictionג'ימין למד באקדמיה לספורט במגמת החלקה על הקרח ונהנה להעביר את הזמן ביחד עם החברה שלו קים נאם, חבר הילדות שלו מין יונגי, והידיד החדש שהוא הכיר ג'ון ג'ונגקוק. הוא מצליח בתחרויות החלקה אמנותית על הקרח, נהנה מהחיים שלו מנסה להתעלם מאלו שמציקים לו, אבל א...
