פרק 12

404 76 18
                                    


ג'ימין מיהר אל התיק שלו בשניה שהאימון הסתיים. עבר כבר חודש וחצי מאז שהוא התחיל את שיעוריי ההיפ הופ והוא כבר עומד בשורה הראשונה, מימין לטאהיונג שלא היה כל כך מרוכז היום בשיעור. להפתעתו השיעורים לא היו נוראים כמו שהוא ציפה, הוא נהנה מהשיעורים והוא הרגיש שהוא משתפר. למרות שהוא כל הזמן עשה השוואות בין שיעורי הריקוד עם השירים הרועמים, ושיעורי ההחלקה על הקרח עם השירים השקטים והקלאסים. אתמול בסוף השיעור ג'יי הופ עבר לידו ואמר 'אתה לא כל כך רע כמו שחשבתי,' והוא בלי לחשוב ענה "חשבתי שאמרתה שאני בלרינה שלא יודע לרקוד." וג'יי הופ לא ענה חזרה, הוא רק הסתובב והלך.  כשג'ימין סיפר את זה לשוגה הוא אמר לו שככה הוא היה צריך לענות לג'יי הופ המעצבן והגאוותן, אבל הוא הרגיש פספוס. אולי זאת הייתה הזדמנות בשבילו להתחבר קצת אל ג'יי הופ, רק קצת, לא הרבה אבל מספיק כדי שג'יי הופ יפסיק להציק לו.

אבל ליונגי היה משחק כדורסל בעוד שלוש דקות  בקצה השני של הקמפוס והוא חייב להגיע לשם. ג'ימין הרים את תיקו הגדול אבל טאהיונג עצר אותו, מניח יד על כתפו. 
"אני יכול לשאול אותך משהו?" הוא שאל והעביר משקל מרגל לרגל , ג'ימין עטה על פניו הבעה רגועה כאילו יש לו את כל הזמן בעולם, למרות שבתוכו הוא רצה להתעלם מטאהיונג ולרוץ לראות את המשחק של שוגה, "אה, נזכרתי שיש עכשיו את המשחק של יונגי, אני יודע שאתה אוהב להיות שם, אני אדבר איתך אחר כך." היה נראה כאילו טאהיונג רוצה לדבר עם ג'ימין על משהו חשוב אבל שהוא מתחמק מזה. לג'ימין לא היה זמן לנסות לחשוב מה הוא רוצה להגיד לו או לנסות לדובב את טאהיונג, הוא פשוט הרים את התיק שלו ויצא בריצה מהסטודיו.

ג'ימין הגיע למגרש בדיוק כשהמשחק התחיל. בזמן שהוא עבר בין המושבים חיפש אחר דמותו של יונגי על המגרש, לא היה לו קשה למצוא אותו. דמותו כמו בלטה משאר השחקנים האחרים. ג'ימין מיהר להתיישב בין המעריצות מבית הספר והצטרף אליהם בקריאות העידוד. במבטו הוא עקב אחריי יונגי, חושב שהמשחק שלו ממש השתפר מהמשחק האחרון בו השתתף לפניי שבועיים,  ושהמכנס הקצר והחולצה הרחבה שלבש גרמו לו להיראות... מישהו חסם את יונגי והצליח לחטוף ממנו את הכדור. מחשבותיו של ג'ימין נטשו את מראהו של חברו במדי הכדור סל, הוא מצא את עצמו עומד ומקלל את הבחור שעכשיו כדרר את הכדור. מתחמק מחברו. הכדור היה בידיים של יונגי. איך הבחור הזה, הבחור המכוער הזה, העז לחטוף לו את הכדור?! ג'ימין התיישב בחזרה על המושב הלא נוח, ממש התחשק לו לתפוס את הבחור הזה לשיחה ולהסביר לו שכשיונגי משחק עדיף לו פשוט לשבת עם המעריצות ולבהות בגוף המושלם שלו. כמו שהוא עושה כל משחק... 

ג'ימין תמיד רצה שיהיה לו שרירים כמו שהיו לידידו הטוב. אבל היה נראה כאילו הם לא רוצים להידבק לגופו. הוא נישאר חסר שרירים לא משנה מה עשה. 'אבל אם הוא יבהה בשוגה כמו שאתה עושה,' אמר קול קטן בתוך ראשו כשהוא חזר להתמקד בבחור המכוער; 'אז הוא יכול להתחיל לחשוב על דברים מוזרים, היופי של החבר שלך לפעמים ממש מבלבל.' זה היה לא פייר. יונגי היה היפה בצורה ממש מעצבנת לפעמים. ג'ימין קרא בקול עם כולם כשיונגי הצליח לתפוס את הכדור. ג'ימין עצר את נשמתו בלי שהרגיש, הוא ראה את המשחקים של יונגי כל כך הרבה פעמים שהוא כבר ידע מה יהיה המהלך הבא אותו חברו מתכנן. ג'ימין התפלל שאף בחור חסר שכל יפריע לו. ואכן קריאות ושריקות נשמעו מכול רחביי האצטדיון כשיונגי קלע סל והמשחק הסתיים בניצחון הקבוצה של יונגי. ג'ימין זנח את התיק שלו על המושבים ורץ למגרש בקריאות שימחה, הוא זינק על הגב של יונגי, ניתלה עליו.

"עשית את זה!" הוא צעק באושר, מחבק את צווארו. מתעלם מהזיעה שנטפה מגופו. 

יונגי צחק "אתה מתרגש כל פעם מחדש, מה פארק ג'ימין?" כן, הוא התרגש כל פעם מחדש, כאילו זאת הפעם הראשונה. מין יונגי יהיה הכוכב הבא. ג'ימין היה בטוח בזה. יונגי צחק, הוא אהב את ההתלהבות של ג'ימין. כשהוא ראה אותו מגיע למגרש הוא הרגיש צורך להוכיח לו שהוא הכי טוב, שהוא יצליח לקלוע הכי הרבה סלים. הוא לא עייף את עצמו בלהבין למה הוא חש בצורך הזה, הוא פשוט היה בחור תחרותי, וג'ימין עודד אותו כל כך הרבה פעמים שהוא רצה להוכיח לו שהזמן בו הם בילו יחד במגרש הכדור סל, כשהוא התאמן לבד- לא בוזבז לחינם.

"יונגי!" המאמן שלו התקרב אליהם בצעדים נמרצים, ג'ימין קפץ מגבו אל המגרש. "אנחנו צריכים לדבר על המשחק שלך." אמר כשנעמד מולו, לא מעיף מבט בג'ימין. 

"אני אחכה לך מחוץ למגרש, נלך ביחד לחדר האוכל." אמר ג'ימין בשקט, זאת לא הייתה אשמתו של יונגי שהמאמן שלו לא אהב את ג'ימין. ולמרות זאת הוא לא חש בנוח כשג'ימין הפנה להם את גבו וצעד לכיוון היציאה מן המגרש. 

היי כולם, אני יודעת שלא העליתי הרבה זמן פרקים, סורי; היו לי מלא אירועים שנפלו לי דווקא על יום חמישי. אני אשתדל להעלות היום עוד פרקים😊✌

bubblesWhere stories live. Discover now