"אתה מתכוון לעמוד שם כל היום?" קולו המוכר של חברו מילדות חדר אל מחשבותיו חסרות התחלית של ג'ימין, גורם לו להסב את מבטו אל שוגה שנעמד לידו כשכל עמידתו מביעה עייפות. "אתה לא נכנס?" המשיך לשאול שוגה ובלי לחכות שג'ימין יענה לו הוא צעד אל תוך חדר האוכל המלא, הם היו חברים מספיק שנים בשביל ששוגה ידע שהוא לא צריך לחכות לתשובה של השני במצבים כאלו, כשזה נגע לאוכל ג'ימין תמיד היה איטי יותר, מחכה שאחרים יאכלו, דוחה את שעות הארוחה, וגם כשהוא אכל זה היה מחצית מכמות האוכל שהוא היה צריך לאכול.
"איך היה האימון?" שאל ג'ימין, הרים את קולו כדי שיגבור על קול דיבורי הילדים שסבבו אותם בזמן שהם פילסו את דרכם אל השולחן המלבני הגדול שהיה לקראת סוף חדר האוכל, המעבר בין תלמידים שמנסים לאזן מגשים מלאים אוכל לא לקח הרבה זמן והם הגיעו אל השולחן בו הם ישבו בדרך כלל לאכול, יונגי הזיז את אחד מכיסאות הפלסטיק שצבעם השתלב עם צבעי חדר האוכל,
"אני עייף ורעב," הוא הודה והוריד את תיק האימונים הכחול שלו אל מתחת לשולחן, בועט בו קלות ברגלו כדי שלא יפריע לו, ג'ימין ראה את הבליטה של כדור הסל של שוגה דרך התיק וחייך, יונגי לא השתנה, הוא נשאר אותו אחד שהולך לכל מקום עם כדור הסל והאוזניות שלו,
"אתה רוצה אני אביא לך משהוא?"ג'ימין שאל בחביבות כשיונגי לא הראה שהוא מתכוון לקום מהכיסא כדי ללכת לקחת את האוכל מהמגשים מעלי האדים שהיו מסודרים לאורך כל חדר האוכל, הוא היה רגיל לראות את יונגי עייף בצורה הזו, האימונים של יונגי בנבחרת הכדור סל העייפו את חברו שמלכתחילה אהב לישון הרבה,
"זה בסדר ג'ימין, אני רק אנוח קצת, אני תכף אלך לקחת אוכל." ענה שוגה ושילב את זרועותיו על שולחן העץ, מניח עליהם את ראשו ומפהק פיהוק גדול, ג'ימין הסתכל עליו בזמן שהוא עצם את עיניו ונשימותיו נהפכו לסדירות, מראות על כך שיונגי נרדם, ג'ימין הניד בראשו לפניי שהוא עזב את חברו והלך לקחת שניי מגשי אוכל, הוא ידע מנסיון שאם הוא יחכה לא ישאר אוכל, ג'ימין שנא ששוגה נהיה ישנוני, הוא הרבה יותר אוהב לראות את שוגה רץ במגרש הכדורסל קולע לתוך הסל בדיוק,
"ובגלל זה טוב לאכול ירקות אחריי אימון." ג'ימין חייך חצי חיוך כשהוא שמע את קים נאמג'ון מרצה לאחד התלמידים מהשנה ראשונה שעמד עם מגש אוכל והבעת פנים מבולבלת על פניו, "הו ג'ימין!" קרא נאמג'ון בשמחה כשהבחין בג'ימין שנעמד לצידם, מוכן לקחת אוכל בשבילו ובשביל יונגי הישן, "איך האימונים שלך?" נאמג'ון שאל ולקח לעצמו כף גדושה של אורז מאחת מהקערות הגדולות שהייתה כבר חצי ריקה, "אתה בלחץ?" הוא שאל ובלי לחכות לתשובה התחיל להרצות לג'ימין על כל הדברים שאפשר לעשות בשביל לא להיכנס ללחץ ועד כמה הלחץ לא טוב לבריאות,
"נאמג'ון אני חושב שעוד פעם אתה מבלבל אנשים מסכנים," התערב ג'ין ונאמג'ון השתתק לשנייה, מסתכל על חברו הרזה שהופיע מאחוריהם עם בגדיו המסודרים שתמיד הפיצו סביבם ריח של מרכך כביסה נעים,
YOU ARE READING
bubbles
Fanfictionג'ימין למד באקדמיה לספורט במגמת החלקה על הקרח ונהנה להעביר את הזמן ביחד עם החברה שלו קים נאם, חבר הילדות שלו מין יונגי, והידיד החדש שהוא הכיר ג'ון ג'ונגקוק. הוא מצליח בתחרויות החלקה אמנותית על הקרח, נהנה מהחיים שלו מנסה להתעלם מאלו שמציקים לו, אבל א...
