היום הראשון של שנת הלימודים היה תמיד עמוס ומעייף, טאהיונג היה מותש לחלוטין כשסוף היום הגיע. אחרי יום שלם של התרוצצות ממקום למקום כדי למצוא את החדר שלו ופירוק המזוודה הגדולה שלו, הוא שמח שזמן ארוחת הערב הגיע ושג'יי הופ הצטרף אליו לאחר שגם הוא סידר את חפציו בחדרו החדש.
"שמעתי שסגרו את המגמה של הבלרינה," אמר ג'יי הופ וניפח בלון ענק מהמסיק אותו לעס, טאהיונג הנהן, כולם כבר שמעו שג'ימין הגיע אל המשרד ועשה סצנות. טאהיונג לא שפט אותו, גם הוא היה מתחרפן אם היו סוגרים פתאום את המסלול שלו, "מעניין מה הבלרינה תעשה עכשיו." מלמל ג'יי הופ ולעס ברעשניות את המסטיק שלו. טאהיונג שנא ששחברו לעס מסטיקים בצורה הזו. הם עברו בדלתות הגדולות של הקפטריה וטאהיונג לא ידע אם זה רק נדמה לו או שהיא יותר רועשת מתמיד. תמיד ביום הראשון של הלימודים כולם דיברו התרגשו להחליף חוויות מהחופשה, אבל יכול להיות שזה רק נדמה לו, הוא התרגל לשקט ששר בבית שלו. מהקצה השני של החדר הוא ראה את ג'ונגקוק עומד ומנופף לו במרץ, "תיראה אייך הוא קופץ," צחק ג'יי הופ , מניד בראשו כלפי הבחור הקופצני, טאהיונג תקע לו מרפק בצלעות גורם לג'יי הופ לפלוט קריאת כאב חלושה, טאהיונג צחק,
"בוא נלך לשבת" הוא אמר ולקח מגש ריק, לוקח לעצמו אוכל במהירות, לא רוצה שג'ונגקוק יחכה לו יותר מידי זמן. לידו גם ג'יי הופ לקח לו אוכל והצטרף אליו כשהוא הלך לכיוון השולחן בו ג'ונגקוק ישב, טאהיונג לא התכוון להתעלם מברכת השלום של ידידו הצעיר שנראה כל כך חמוד כשהוא התרגש.
"היי" הוא אמר והתיישב בכיסא הפנוי ליד ג'ונקוק,
"היי" אמר ג'ונגקוק באותו חיוך גדול שהפך כבר למוכר בשבילו, מאחוריו ג'יי הופ לא התיישב מיד, הוא עמד לידו כמה שניות ורק אחרי שטאהיונג העיף בו מבט מזרז הוא התיישב גם.
טאהיונג חייך אל אלו שיישבו ליד השולחן אליו הוא הצטרף, הוא הכיר אותם. נאמג'ון החכם וג'ין שתמיד נימצא איתו, הבלרינה, יונגי שחקו הכדור סל וכמובן ג'ונגקוק. הם נהפכו לחברים במהלך החופש והוא שמח שהוא הכיר עוד חברים חוץ מג'יי הופ. אבל בניגוד לידידו הצעיר שחיוך לכיוונו כל פעם שמבטיהם נפגשו, היה נראה שהבלרינה ויונגי לא כל כך שמחים להכיר אנשים חדשים, הם הסתכלו עליו ועל ג'יי הופ במבטים שגרמו לתחושת חסר נוחות למלא אותו.
"דיברנו על איזה מסלולים אנחנו בוחרים להמשיך השנה," אמר ג'ונגקוק כאילו הוא לא שם לב ששתי אנשים בשולחן בהחלט ישמחו אם האחרונים שהצטרפו לשולחן, יעזבו כמה שיותר מהר. ועוד שתי אנשים שלא בדיוק ידעו איך להתייחס אליהם, מעולם לא יצא לו לדבר עם נאמג'ון וג'ין ועכשיו, כשהוא רצה להיות עם ג'ונגקוק, הרגיש לו מוזר להיכנס אל החבורה שלהם.
"אה," אמר טאהיונג מנסה להתעלם מהאחרים, מחייך חזרה אל ג'ונגקוק בעודו אוכל, הוא אהב את האוכל של הקפיטריה.
"השנה החלטתי ללכת לשני מסלולים." המשיך לספר ג'ונגקוק, "אני אמשיך עם המשקולות אבל החלטתי ללכת גם ללמוד היפ הופ." הוא הודיע ויונגי השתעל ממה שהוא אכל, ג'ימין מזג כוס מים והגיש לו אותה בדאגה,
"למה שתלך ללמוד לרקוד?" הוא שאל אחרי ששיעולו נרגע, ג'ונגקוק הסתכל עליו ומשך בכתפיו,
"כי אני אוהב לרקוד." ענה הצעיר בלי להסס, גם טאהיונג אהב לרקוד, אבל זה שהוא נהנה להזיז את גופו לא אמר שהוא טוב בריקוד. הוא היה צריך להתאמן הרבה כדי להגיע לרמה בה הוא היה כעט, ולא כמו ג'יי הופ שהיה לו כישרון טבעי לזה.
"זה יכול להיות קשה, לא תמיד זה כל כך כייף." הוא אמר בעדינות, לא רצה להרוס את הציפיות של ג'ונגקוק לשיעור ריקוד חוויתי,
"לא אכפת לי." ענה ג'ונגקוק בחיוך,
"אתה תצטרך להתאמן המון, אתה לא מעדיף להתרכז במשהו אחד?" הציעה נאמג'ון, וג'ונגקוק הניעה בראשו במרץ בתגובה, מרים את מקלות האכילה שלו,
"אני וג'ין נמשיך בשחיה," סיפר נאמג'ון ומזג מים לכוס של ג'ין,
"אני ממשיך עם ההיפ הופ," אמר טאהיונג, היו עוד כמה שניות של שקט ואז ג'ונגקוק שאל-
"ומה אתה תעשה ג'ימין?" הבלרינה הרימה את המבט ממגש האוכל, וטאהיונג חשב שהוא ניראה ממש אומלל, עם המבט העצוב בעיניים ופניו שנראו כחושות יותר, היה נראה כאילו החופש שלו לא היה מאוד נחמד.
"רוב הקבוצה שלי ידעה מזה שאין פה יותר החלקה על הקרח והם נרשמו לבתיי ספר או לקורסים במקומות אחרים. אבל עכשיו זה מאוחר בשבילי, כל ההרשמות למקומות הטובים נסגרו...יש לי רק אפשרות אחת ואני כנראה יעשה אותה למרות שזה ממש מבאס," הוא שיחק באוכל שלו עם מקלות האכילה שלו, טאהיונג שם לב שהוא כמעט לא אכל, אלא רק הזיז את האוכל. "הדבר היחיד שאני יכול ללמוד כאן במצבי זה היפ הופ." טאהיונג היה מופתע, היפ הופ? הבלרינה? לידו ג'יי הופ השתעל בקולניות,
"אתה?" הוא שאל והצביע על ג'ימין, צוחק את צחוקו הרועם, "הבלרינה רוצה לעבור להיפ הופ? אני מקווה שאתה לא חושב שזה כמו הבלט שעשית שם... " טאהיונג דרך על רגלו של חברו הטוב, גורם לו להשתתק. היה ניראה שג'ימין ניפגע ממה שג'יי הופ אמר, ושכל הסובבים אותם לא אוהבים את המשפטים האלו, כי המבטים שהם נתנו בשניהם היו די ביקורתיים וקצת פחות חביבים. חוץ מזה, ג'ימין היה השותף החדש שלו לחדר, זה היה צירוף מיקרים מוזר, אבל הוא לא רצה לריב עם השותף שלו לחדר על היום הראשון שלהם יחד.
"בוא נלך טאהיונג," אמר ג'יי הופ וקם מהשולחן, לוקח את המגש שלו שהיה ריק, מצחקק לעצמו בשקט. הוא תמיד אכל כל כך מהר,
"אם תתקשה אני יוכל לעזור לך." הציע טאהיונג לג'ימיןי לפני שמיהר גם לקום מהשולחן, לוקח את המגש ביחד איתו. ג'ונגקוק חייך אליו חיוך גאה וטאהיונג חשב לעצמו שלפעמים ג'ונגקוק מתנהג ממש מוזר.
טאהיונג מנסה להתחבר אל החברים של ג'ונגקוק וג'ימין מחליט שהוא ילמד ריקוד במקום החלקה על הקרח, מה אתם חושבים? הוא יצליח?
YOU ARE READING
bubbles
Fanfictionג'ימין למד באקדמיה לספורט במגמת החלקה על הקרח ונהנה להעביר את הזמן ביחד עם החברה שלו קים נאם, חבר הילדות שלו מין יונגי, והידיד החדש שהוא הכיר ג'ון ג'ונגקוק. הוא מצליח בתחרויות החלקה אמנותית על הקרח, נהנה מהחיים שלו מנסה להתעלם מאלו שמציקים לו, אבל א...
