יומני המפלצות (המשך ליומן חצוי)- טורניר גיבורים ומפלצות 4 הקצוות

פוגש חברת ילדות, ממתי היא חצויה?!

נ.מ עידן

החודשים עברו מהר האמת, הלן קצת מתקשה עם מיה בלימוד כוחות הזאב שלה ושילוב הלימודים ביחד אבל האמת היא משתפרת ובקושי נשאר למיה מה ללמד אותה. אני בינתיים התרכזתי קצת יותר בלימודים כי זה היה ממש קשה ודי הזנחתי את העיניינים במחנה.
יום אחד באביב חודשיים לפני סיום הלימודים התעוררתי בבוקר יום שבת וצפיתי מחוץ לחלון החדר שלי בשיעמום ועצלנות טוטלית לקום מהמיטה שמתי לב לילדה ביער הולכת לכיוון המלונה, שערה היה ורוד בהיר חלק וארוך מאוד ועיניה תכולות מזכירות לי את שונית האלמוגים הכי יפה בים, היו לה סקיני ג׳ינס בצבע תכלת בהיר ,חולצת מחנה וכפפת עור שחורה על יד ימין והיא נראתה משונה אבל את פניה התמימות ושקועות במחשבות יכולתי לזהות בכל מקום.
זו הייתה קורל, ילדה שהייתה איתי בגן פעם, היא יותר מסתם ילדה, היא הייתה החברה הכי טובה שלי. ממתי היא חצויה? ואם היא כן חצויה זה ממש לא טוב.
נעלמתי מיד למאחוריה קטפתי פרח צהוב והוצאתי לו את עלי הכותרת כך שישאר רק הגבעול כמו שנתתי לה פעם בגן כי הייתה לנו פעילות על טבע.
"גיבעול לגברת" אמרתי בנימוס והיא נבהלה והסתובבה אחורה עם חרמש מכוון לי לחזה, "אוו זה אתה" היא צחקה והחזירה את החרמש  ולנדן לקחה את הגיבעול וגיחכה שיד אחר על פיה להסתיר את זה.
ואז היא פשוט קפצה עליי בחיבוק תוך כדי צוחקת
"מה שלומך גמדון? בכלל לא השתנת" היא שאלה ופרעה לי את השיער, למה אני תמיד נמוך יותר מכולם?!
"לא את. אותו דבר רק בשיער צבוע" צחקתי
"האמת זה טיבעי, אני אסביר לך בהמשך, מה קרה לך לעין?" היא אמרה והניחה לי יד על הלחי ועברה עם האגודל ברכות לאט על העין עם הצלקת השחורה אז עצמתי את עיניי אבל אחרי זה פקחתי אותן לאט לאט והפנים שלה היו עם דאגה גדולה.
"מסובך מדי.טוב עכשיו יש לי כמה שאלות, מה את עושה כאן? ממתי את חצויה? למה באת למקום המיסתור של אנשי הזאב אם את חצויה?!" שאלתי
"באתי לקחת אותך, שלחו אותי לקחת אותך חזרה למחנה, לפרויקט של אתה יודע מה..." היא גררה אותי
"את בת היפייסטוס? כי לא זכור לי ממש שאת אחותי" שאלתי
"לא קרוב, אני בת הקטה, זה סוג של דלף לי לאוזן שגנבתי פעם אחת כוח מכלב שאול, זה נתן לי בין היתר שמיע חזקה" אמרה קורל.
"גנבת כוח?" שאלתי מבולבל
"למה ניראלך שאני עם הכפפה הזו? הכוח שלי מהקטה זה ללמוד מה יכולות הקסם של יצורים קסומים ולגנוב אותו בנגיע עם יד ימין, בגלל זה השיער הורוד טיבעי, פעם גנבתי לאח שלי כוח לשנות את צבע השיער שלו וזה נתקע בורוד"
היא משכה בכתפיה
"קול" אמרתי
"אז אתה בא גמדון?" היא הלכה מאחורי ודחפה אותי כבר
"למה ללכת שאפשר לעשות את זה?" שאלתי
"את מה?" היא שאלה
"בופ" שמתי לה אצבע על האף ועשינו מסע צללים יחד לאתר.
"יש לך מסע צללים? בן של מי אתה?" היא שאלה
"אני לא חצוי, אני מפלצת- 3... 2... 1..." אמרתי והיא תוך שלוש שניות עיכלה את זה ובדיוק כמו שחזיתי היא ריתקה אותי לרצפה וכיוונה לי אגרוף לפנים.
"תרגעי אני בצד שלכם" אמרתי
"אוקיי, אבל עדיין מגיע לך לפחות 10 אגרופים על זה שעזבת אותי" כן יכול להיות שקורל עדיין נוטרת לי טינה על זה שהעבירו אותי עיר ושזה באשמתי
"אפשר במקום זה סטירה?" נתתי את מבט הכלבלב שתמיד גרם לה לרחם עליי, ידעתי שהיא לא תוותר לי אז לפחות שיהיה פחות כואב
"לא מבט הכלבלב רק לא זההה" היא נאנחה
הפעם עשיתי גם עם לסת רוטטת בצורה עצובה ועיניים ממש גדולות
"בסדר, סטירה אחת וזהו... למרות שמגיע לך יותר על זה שנטשת אותי" היא נאנחה והמכה לא איחרה לבוא ודאמט יש לה סטירות חזקות
"היי עידן אולי תעזוב את חברה שלך ותבוא לעבוד" קרא דיימן
"שתוק כבר. היא לא חברה שלי" אמרתי
"למה חושבים שכל בת שאני מסתובב איתה היא בהכרח חברה שלי?" שאלתי
"לא יודעת, זה די דפוק, טוב קדימה לעבודה" קורל אמרה והלכה
"רגע, לאן את הולכת?" שאלתי
"לאתר השני, שם ביתן הקטה עוזר לרוב".
"מה באמת אתם עושים שם?" שאלתי
"סוד" היא חייכה את החיוך הענוג שלה בעודה יודעת שאני מת מבפנים לדעת מה זה
"נו תגידי לי בבקשה" התחננתי
הוא פשוט הפנתה לי עורף והלכה במבט מרוצה.
יום העבודה היה לא קשה במיוחד, נישאר לנו לדאוג לחשמל ומים ולכל הדברים הלא ממש חשובים וקצת לעצב ולדאוג שזה יהיה בטוח, אבל התקדמנו די הרבה.
עבדנו במלוא המרץ לסיים את העבודה, עוד חודש בערך זה יהיה מוכן ואז בני הקטה יבואו לעזור עם הקסמים שלהם להגנות קסומות ולנוחות.
כמובן שתמיד יכולות להיות תקלות אבל ניראלי שנצליח להתמודד עם הכל לפתיחה המשוארת ביום הראשון לחופשת הקיץ.
כמובן שאנחנו כבר סגרנו את העיסקאות עם החצויים הבוגרים ממזמן עם כירון.
זהו זה חשבתי לעצמי, בעוד חודשיים סוף סוף יהיה לי לאן ללכת בעתיד...